ארבעה בתים – וגעגוע לשיר: מערך שיעור מוסיקאלי ספרותי

Create your own book now!
Artwork from the book - ארבעה בתים – וגעגוע לשיר: מערך שיעור מוסיקאלי ספרותי by Yoged Amnon שמאלית חברתית - אמנון יוגד - Illustrated by אינטרנט - Ourboox.com

ארבעה בתים – וגעגוע לשיר: מערך שיעור מוסיקאלי ספרותי

by Yoged Amnon שמאלית חברתית - אמנון יוגד

Artwork: אינטרנט








Copyright © 2017

משרד החינוך                                             מרכז  פסגה כפר סבא

 

עבודה מסכמת בנושא:

מערך תמאטי ודידקטי להוראת נושאי הרומן:

ארבעה בתים וגעגוע, מאת: אשכול נבו.

באמצעות המוסיקה, המצויה בטקסט ומתכתבת עימו. 

בקורס:

“אהבת ארץ ישראל- מתש”ח עד תשע”ח”-

התאמת דרכי ההוראה וההערכה לתוכנית ההיבחנות החדשה בספרות

(בדגש על 30%, 70%)

השתלמות לרכזים ומורים לספרות בבתי ספר על-יסודיים תשע”ח

1
  1. דרכי הפעלה אינטרדיסציפלינריות מוסיקאליות בכיתה:

בתחילה ובסוף כל יחידת לימוד יושמעו שירים מתוך הטקסט. המוזיקה,

המשולבת עם הנושאים המרכזיים ברומן מאפשרת לתלמידים להתבונן ביצירה מזווית חדשה ורעננה.

המוסיקה משחררת אותם מדעות קדומות ומאפשרת להם להמריא למחוזות אחרים.

המוסיקה מעניקה לנו יכולת להתבונן ביצירה ממעוף הציפור בלי גדרות, כבלים וחסמים רעיוניים.

 

בתחילת השיעור נשמיע את השירים המוזכרים בכל יחידת לימוד ( ויפורטו להל”ן )

נישאל את התלמיד/ה על התחושות שעוררו בו/ה השירים לגבי הנאמר ברומן

נבקש מהתלמיד/ה למצוא שירים נוספים המתכתבים עם השירים ברומן

נשמיע את השירים שנמצאו ונעורר דיון, שייבחן את הרעיונות ביצירה לאורם. 

2

3

א) המוסיקה בספר המאירה את הנושא: “רצח רבין”:

נשמיע את שיר ההספד של ‘ילדי הנרות’, בעקבות רצח רבין, השיר ‘עוף גוזל’.

4

5

משאלת הלב של משה, בעלה האוהב של סימה, שנקלע שלא מרצונו לריב בין עמדתו המחמירה של אחיו הרב ושל אשתו הדעתנית באה לביטוי בשיר של אהוד בנאי שהוא מפזם לעצמו בהיכנסו לביתו: “אחרי כל זה אולי נפליג לאיזה אי/ על קו החוף ישוטטו הילדים”.

אשכול נבו כמחבר הספר בחר להתמקד ברומן בתקופה מאוד מהותית בחיינו כישראליים בארץ. סמוך ל-רצח רבין ואחרי רצח רבין. לכן האירועים שמופיעים ברומן מופיעים סמוך לאירועים האלה. והאירוע החשוב ביותר כמובן, הוא האירוע של רצח רבין. הספר מתייחס לאירוע הזה כאירוע שמבטא את המשבר ואת הפילוג בחברה הישראלית ולאחר מכן את התימהון שאפף את האזרחים. נועה ועמיר נוסעים לעבור לפני הארון, וכאן מתלכדים האירועים הפרטיים עם האירועים הלאומיים. דמות האב שנרצחה על ידי אחד מבני הארץ והוא שייך לצד הדתי. הבלטת העלייה של ש“ס כאשר משה זכיאן מושפע מאחיו מנחם החוזר בתשובה. כאן אנו גם רואים כיצד השקפות עולם מסוימות נמחקות לטובת השקפות עולם אחרות. החברה הישראלית עוברת תהליך בדיקה ברובד האישי וגם ברובד הלאומי על פי הרומן.

מערכות היחסים גם הזמניות וגם הקבועות עוברות בחינה ותהייה. הזוגות הצעירים שחיים את הרצח וכל אחד לוקח את הטראומה למקום אחר. אצל סימה ומשה הדבר מוביל דווקא לחיפוש ערכי בתחום הדתי, וגורם לפילוג בזוגיות שלהם. בסופו של דבר מה שמכריע שם הוא דווקא דעתה של האישה. בהמשך ככל שמתפתחת העלילה המפעפעת מתרחשים ברקע הרומן הפיגועים. הפיגועים מסמלים את הקיום העכשווי הרעוע בארץ כל זמן שאין שלום הכל מתפוצץ לנו. כאשר מתרחש פיגוע בירושלים דואג עמיר לנועה. כשהיא חוזרת היא מספרת לו שתיעדה את הפיגוע בירושלים.

 

6

7

ב) המוסיקה בספר המאירה את הנושא: “שכול ושברו”:

ביטוי סמלי לשינוי שעשתה החברה הישראלית מ”מצעד הניצחון” ל – “הללויה שבירה וקרה” ניכר בהתכתבות “מגש הכסף”, המוזכר בעמודו הראשון של הספר, עם טקסט מכונן  בתרבות הישראלית המשקף את נכונות ההקרבה של הבנים המתים למען המטרה העילאית של הקמת המדינה בשירו של נתן אלתרמן. ‘מגש הכסף’ הסמלי ברומאן – הוא בעצם מגש בצבע כסף עליו מונח הכיבוד עבור מנחמיי האבלים. יותר מכך, מגש עץ פשוט וגולמי, המוצג על כריכת הספר עומד בניגוד גמור ל’מגש הכסף’ של אלתרמן. הוא לא עשוי מגופם של  ‘נערה ונער’ המגישים אותו ל’אומה שטופת דמע וקסם’ באומרם: “אנחנו מגש הכסף שעליו לך ניתנה מדינת היהודים’.  זה מגש עץ פשוט, המצוי במקומו הטבעי, על שולחן מטבח, עטוי מפת כחול לבן, והוא מאפשר הכלה ושמירה מגוננת על הביצים הרכות המצויות בו, ועל מה שיבקע מתוכן.

ביטוי סמלי נוסף לשינוי זה בחברה הישראלית, כפי שהוא מתואר בספר זה, היא הוויית ה’סופרמן’, המגלמת את הגבריות הישראלית, המתוארת בחלומו של עמיר בפתיחת הספר, היכול  לדחוף בריצה ובקלילות משאית כבדה כל הדרך לירושלים:

8

9

“מלוד ועד מודיעין, ממודיעין ועד לטרון, מלטרון ועד בכלל”. בסוף הספר, בפזמון של להקת ליקריץ, המסיים את הבית הרביעי, התחלפה תחושת ה’כל יכולה’ הזו בנחיתת סופרמן ובהבנה מודעת: “מותר לך לטעות/ לא לסיים/ את מה שהתחלת/ לא לתקן/ את מה שנכשלת/ מותר לך לבכות/ להתחרט עמוק/ … הגיע הזמן שתנחת/ סופרמן…”.

המשפחה של יותם מייצגת אף היא חלק ממה שקורה כאן בארץ. היא מייצגת את המשפחות השכולות ששקועות באבלן ע”י הפיכת הבית למקדש לנופלים. גם הרצון לברוח ל-אוסטרליה בניסיון לברוח מן המציאות הנוראה הוא חלק מהחוויה הישראלית של הירידה מהארץ לאחר שהישראלי לא יכול לשאת במעמסה מבחינה נפשית. הפיתרון הזה שבוחרת המשפחה השכולה אף הוא פתרון אירוני. דווקא המשפחה שקידשה והקימה מקדש בארץ הזאת נוטשת את הבמה הלאומית.

האבל של אמו של יותם ניכר בשערות השיבה שלה, באגמים הכהים מתחת לעיניה, ובכתפיה הכבויות. שערה שהיה רך ומלא, ואביו של יותם אהב למוללו ולהחליקו באצבעותיו, נשאר עתה מיותם, ובלתי מלוטף. צערה ואיבוד חיוניותה, נשיותה ויצריותה ניכרים בנשירת שערה אותו היא גורפת לתוך יעה, כמעט בכל יום, מאז ´המקרה´.

10

11

הסתייגות האב מ´המקדש´שבונה האם לבנה המת בסלון ביתם ניכרת בשריר הלחי שלו, שמתחיל לרעוד כל פעם שהיא תולה עוד תמונה של הבן המת, מדליקה עוד נר, וממסגרת עוד אחד מהמכתבים שקיבלו מהצבא. האסתמה, מחלת הילדות של האב, חוזרת אליו עתה בהיהפכו לאב שכול. על קינת האם משיב האב בשיעול משתנק הולך וגובר. כל אזכור של בנו המת גורם לפניו להכחיל ולתחושת מחנק הולכת וגוברת. הפורקן של האב, לאחר שהוא מוצא את בנו החי שהלך לאיבוד כדי שאביו יחזור ויראה אותו, ניכר בגעייתו בבכי, לבדו, במכוניתו, בשולי הדרך.

הוויית השכול חובקת כל כפי שהיא ניכרת במערכת היחסים בין הוריו של גידי, החייל הגדוע, באה לביטוי במיטתם הזוגית, שאיבדה את משמעותה המקורית כקן ומשכן הזוגיות, כפי שהדבר ניכר בשוכבם ערים, גב אל גב, שניהם זקוקים לחיבוק אבל הם לא מסתובבים זה לזו. בשלב מאוחר יותר, כשהוויית השכול משתלטת על חייהם, מַגְלה עצמו האב לשינה ביחידות בסלון הבית, והאם, כפי שמעיד הבן יותם שאינו רוצה לשוב מבית הספר לביתו, שוכבת כל היום לבדה במיטה הזוגית, ´נחה ומסתכלת על התקרה´.

12

13

יותם, הבן הצעיר משלם מחיר יקר ביותר. הוא נזנח בידי הוריו העסוקים בהנצחת בנם החייל ובהתכנסות בתוך עצמם. הזוגיות של ההורים מתפוררת, והבן מוצא עצמו מיותר בחייהם.

איזה געגועים הם אלה אם בסופו של דבר אי אפשר לחיות איתם? נקודת המבט המיוחדת שבחר נבו להעמיד את המשפחה השכולה היא נקודת מבט אירונית. הם עוזבים את הספינה הטובעת כי אין כאן טעם לחיות כאן, או שהחיים שלהם נגמרו כשהאח מת ואין כאן יותר חיים אלא רק בעולם אחר מרוחק. זוהי אמירה מאוד נוקבת. הבן החי משלם את מחיר קורבן הבן המת ואין ברירה אלא להתרחק מהמקדש הזה ומארץ הקורבן כדי לקיים את המשפחה מחדש.
יותם חי כילד בתוך המשפחה השכולה, והוא מסמל את הילדים הישראליים שחיים כאן את המציאות הזאת של התרחקות הוריהם מהם והסגידה שלהם למות הבנים.

זו מציאות שקיימת בהווייה הישראלית. ההתנהלות של משפחה השכולה מובילה להתמקדות של כל אחד ואחד מהם בהתרחקות מבני המשפחה. כל אחד מתרכז בעצמו חווה את השכול כפי שהוא מוצא לנכון. האם סוגדת לשכול והופכת את הבית למקדש לאח גידי שמת בצבא. והאב מתרחק מהבית כמו הבן. הזוגיות שם מתפוררת וגם הילד מוצא את עצמו מטייל בחוץ עד שיום אחד כבר מתחילים לחפש אותו, כי ההתרחקות שלו “מוגזמת“. ההתקרבות נעשית באורח אירוני והיא נעשית כאשר הם מחליטים לרדת מן הארץ ולחיות כמו “משפחה רגילה” בלי השכול. מעניין שדווקא לאחר שהמשפחה קידשה את הקשר שלה לארץ בדם היא מוצאת שהקיום שלה הוא דווקא בחוץ לארץ ולא בארץ וזה אפילו מעמיד את הרעיון הציוני במצב מאוים ורעוע.

14

ג) המוסיקה בספר המאירה את הנושא: “קירבה וריחוק”:

פזמונים ישראליים שונים שזורים בקולותיהם של המספרים השונים, וציטוטים ספונטאניים מתוכם מאפשרים להם לבטא בניגוניות, אותנטיות ודיוק את רגשותיהם.

כך מתארת נועה את חשש החמצת הקשר בניהם ואמרה: “זה יכול היה להיגמר באדון כמעט וגברת כבר” כותרת שירו של חנוך לוין.

15

16

סימה שאמה לימדה אותה עוד בילדותה ש’צרפתית זה השפה של היופי’

ומטבחה על מאכליה הוא ביתה,

אוהבת את השיר: 

‘קרמל, בונבון א שוקולטה” (השיר נקרא בצרפתית ‘מילים’ ).

17

18

דיסק החודש בביתם של נועה ועמיר הוא – ביצועים חדשים לשיריו של ליאונרד כהן שמתוכו אוהב אמיר את שורת השיר:

“האהבה אינה מצעד ניצחון, אלא הללויה קרירה ושבירה”.

שורת שיר זו, המצוטטת בתחילת הרומן, מבטאת את עמדתו של המחבר ביחס להיבטים שונים של החברה הישראלית, כפי שהם מתוארים בספר. ההוויה הישראלית על ייצוגיה השונים – הנופלים במלחמות ישראל, הגבריות, האהבה, הזוגיות, המשפחה – שעמדה בסוף שנות השישים בסימן של  ‘מצעד ניצחון’, אופורי, אחד, מוסכם על כולם, אינה עוד כזאת. במקום ה’בית’ האחד שהיה שכור-ניצחון, מתאר נבו מציאות אחרת רבת פנים, בתים וייצוגים, ויחסו אליה המיטלטל בין ניגודים, מתנסח בשורת השיר האהובה על עמיר: “הללויה קרירה ושבירה”.

הרומן מתאר מערכות של יחסים של התקרבות והתרחקות. הזוגיות שנמצאת תחת הזכוכית המגדלת היא דווקא הזוגיות של הישראלים והיא יוצאת רבגונית מעניינת ומתגבשת. במערכת היחסים ביניהם מוצאים שנועה יוצאת מן הבית השכור בקסטל וחוזרת לתל אביב ורק שם במרחק היא מוצאת את שחיפשה. הגעגועים שלה משיבים אותה לעמיר. גם ביחסים בין סימה למשה לאחר שנתגלו בקיעים הם עוברים סוג של פרידה כאשר משה נוסע לאחיו מנחם בטבריה. ההתקרבות מתרחשת כאשר משה חוזר לביתו מקבל את מרותה של אישתו. הנשים מכתיבות את התוצאות והפתרונות המעשיים בידיהן.

19

20

שתי מערכות היחסים הזוגיות המשמעותיות ברומאן הן בין נועה ועמיר ובין סימה ומשה. נועה ועמיר נאלצים להיפרד על-מנת לחוש את הגעגוע שיוביל לאיחודם מחדש. גם סימה ומשה עוברים תהליך של התרחקות, המאפשר את תיקון היחסים. בשני המקרים מתגלות הנשים כדומיננטיות. נועה מחליטה לעזוב לתל-אביב, ושם במעוז הזרות והניכור היא מגלה שמוטב לה לשוב לביתה ולזוגיות עם עמיר. סימה עומדת על שלה, מסרבת למרד הדתי של משה ומקבלת אותו בחזרה רק כאשר הוא מתרצה ומקבל את מרותה. מערכות היחסים האלו נעות על צירים של קירבה וריחוק. דרך התנהלותן אותנטית ומשכנעת ומשקפת היטב את הבעיות עמן מתמודדים זוגות צעירים במציאות הישראלית.

גם במערכות יחסים אלו, למושג ה”בית” יש תפקיד עיצובי מרכזי. העליות והמורדות בזוגיות של סימה ומשה זכיאן מתממשים במיטה הזוגית שבביתם. בשיאו של הריב ביניהם, סימה מגרשת את משה ממיטתם הזוגית, והוא מוצא עצמו ישן על גג הבית תחת כיפת השמיים. התיקון הסופי של מערכת היחסים שלהם ניכר בסיום הרומן, במיטתם הזוגית, שבה הם לא נמצאים לבדם אלא עם לב הווייתם-זוגיותם ומשפחתם: ילדיהם הקטנים לירון ולילך “כמו תמנון רב ידיים ורגליים”, וסימה, השמחה בחלקה, משתחלת מתחת לשמיכה וחושבת: “יש לך כל מה שרצית, סימה, בית, אהבה, משפחה…”.

21

כך גם מיטתם של עמיר ונועה מהווה מרחב לתפניות השונות בקשר. המיטה הזוגית היא אתר התשוקה המינית כפי שהיא מתממשת עם מעברם לדירתם המשותפת, כאשר מערכת היחסים ביניהם נבלמת ומתערערת, מבקשת נועה מעמיר ש”יעשה מקום” וכוונתה היא במיטה הזוגית אבל גם, ואולי בעיקר, בנפשו המופנמת והמסתגרת. בהתנכרותם זה לזה הם ישנים במיטה הזוגית “כמו סוגריים הפוכים”. כאשר נועה עוזבת את עמיר ואת דירתם המשותפת, סדיני המיטה שומרים על ריחה ונוכחותה כביטוי להישארותה בנפשו של עמיר.

האהבה בין עמיר ונועה מתממשת בגוף, וכך גם המשבר ביניהם. כשהילה שואלת את נועה מה הדבר שהייתה הכי רוצה היא עונה לה שהייתה רוצה לחזור ולשמוע את הקול הפנימי מתוך הגוף שאומר לה מה נכון ומה לא. הפורקן של נועה, ההחלטה לעזוב את הדירה המשותפת לה ולעמיר, מתאפשרת דרך טיפול העיסוי שעושה לה חברתה, בסיומו היא מדלגת מאושרת, מגיעה לדירה אותה היא עומדת לעזוב, מורידה את תיק הטיולים ומתחילה לארוז. מצבים נפשיים שונים של עמיר ניכרים בגופו, כך למשל, המצוקה העמומה ההולכת וגוברת בה הוא מצוי כפי שחש זאת שמואל ´המשוגע´ בעל סף הרגישות הגבוה במיוחד, שמסביר לעמיר ש´שמש הכאב והצער´שלו כל-כך חזקה ושורפת, שאין הוא יכול לשהות במחיצתו. גם ההכרה הוודאית של עמיר בצדקתם הגמורה של דברי שמואל, ניכרת בגופו כפי שהוא עצמו מעיד על כך: “אני חושד שהוא צודק, וזה מטלטל לי את האיברים הפנימיים, כליה מתנגשת בטחול, כבד בלבלב, לבלב בתוספתן, אני מרגיש את זה קורה בגוף שלי.”

22

המשיכה בין עמיר לסימה השכנה מהדירה הצמודה מתרחשת בגוף, כאשר מרפקו נגע במרפקה:

“היא הרגישה מן נצנוץ כזה בחזה שכבר לא הרגישה מזמן”.

הפרידה הזמנית בין נועה לעמיר מורגשת בגוף.

כך נועה מרגישה שהיא לא צריכה להרגיש יותר איך הכאב של עמיר נכנס אליה דרך מנהרה נסתרת שמחברת בין שניהם,

וחשה שמתפנה לה המון מקום בגוף, אבל בלילות, החלל הזה בדיוק מתחיל לרעוב ולצעוק: עמיר! עמיר!

הידרדרות זוגיותם של נועה ועמיר מתבטאת בשיר המשותף אותו הם שרים ביחד:

את שירו של בועז שרעבי: “היום כבר לא מתים מאהבה”

23

24

סוף חמוץ / מתוק – סגור ופתוח:

ושיבתם זה לזה אחרי פרידתם, שלא בהכרח מבשרת עתיד משותף,

עומדת בסימן שירו המצוטט של אריק לביא:

“שום דבר לא ידוע/ לא שנה, לא שבוע”.

25

26
  1. סיכום – ביטוי לאפשרות היישום של המוסיקה בהוראת הספרות:

א. צורת הלמידה החווייתית-המוסיקאלית, יוצרת שינויי בקשב של התלמידים ליצירה.

ב. למוסיקה תכונות, המאפשרות לה לפעפע ולחלחל לנפש התלמיד באופן בלתי אמצעי.

ג. הקשבה למוסיקה מנטרלת את החסמים האידיאולוגיים המקובעים במוחנו.

ד. הקשבה למוסיקה מעניקה לתלמיד התבוננות רעננה בתכנים מזווית חדשה.

ה. שילוב המוסיקה בהוראה מאפשרת למורה ולתלמיד להגיע לאמונות, רעיונות ומחוזות חדשים.

27
  1. רפלקציה: על התאמת דרכי ההוראה וההערכה:

 המוסיקה פותחת אופקים חדשים בפני התלמידים המתקשים והמצטיינים כאחד:

לימוד פרונטאלי וקריאה וניתוח של יצירת ספרות מתאימה לרוב לתלמידים החזקים מיטיבי הלכת היכולים להתמודד בעצמם עם התכנים המופשטים והמסרים הגבוהים והרוחניים ביצירה.    

כדי שהמסרים יחלחלו ויגיעו לרוב התלמידים, על המורה להנגיש ולתווך עבור כל תלמידיו את הרעיונות המובעים ביצירה – והמוסיקה היא כלי נהדר וזמין לעשות זאת.   

הלמידה היצירתית בשילוב מוסיקה בהוראה – מעשירה את עולמם של התלמידים המצטיינים ומביאה אותם למחוזות חדשים.

ובד בבד רותמת את התלמידים המתקשים ללמידה המתרחשת בכיתה. הדיון הכיתתי במוסיקה מאפשר להם לראשונה להביע את עצמם ולשתף את הכיתה בתחושותיהם.

 

28
  • הלמידה החווייתית והיצירתית – יוצרת שינויי בדיאלוג של מורה תלמיד: המוסיקה מאפשרת קבלה והכלה בדיאלוג עם התלמיד, כייוון שבכיתה מתקיים תהליך לימודי וערכי של שיתוף, המזמין את התלמיד לשתף בדוגמאות חיות מעולמו – ברוח תוכנית העמ”ר.

שילוב המוסיקה בשיעור מגביר את האמונה של התלמיד בעצמו ומעודד אותו להיות קשוב ותורם. הכיתה והמורה רואים צדדים חדשים – באישיותו של כל תלמיד. המוטיבציה של התלמיד להצליח גדלה, כי מוטלות עליו משימות מאתגרות בהתאם לחוזקות שלו. התרומה והעשייה של התלמיד במהלך השיעורים, מפתחת אצלו תחושת ערך ויכולת.

29

.7 רשימה ביבליוגרפית:

ארבעה בתים וגעגוע / אשכול נבו

מאמר: ארבעה בתים וגעגוע / רחל דנה-פרוכטר

הרצאה על ארבעה בתים וגעגוע / ורה קורין שפיר

הרעיונות בארבעה בתים וגעגוע / שושנה ויג.

הללויה קרירה ושבירה / אסתי אדיבי שושן

30

This free digital picture e-book was brought to you by

Ourboox.com

Create your own free book



Ourboox is the world's simplest free platform for creating, sharing and promoting digital picture e-books.

Join us now and make your books come true.