“הרומאים” – לול / אורי זוהר

Create your own book now!
Artwork from the book - “הרומאים” – לול / אורי זוהר by Yoged Amnon אישית חברתית - אמנון יוגד - Illustrated by אינטרנט / ויקיפדיה - Ourboox.com

“הרומאים” – לול / אורי זוהר

by Yoged Amnon אישית חברתית - אמנון יוגד

Artwork: אינטרנט / ויקיפדיה








Copyright © 2017

הרומאים

הקבלה ניגודית בין אריק וזוהר לקיסר אדריאנוס האכזר וגזרות השמד:

הם משחקים זוג גנרלים רומאים נחמדים וצעירים ונראים כשני סלבים – זוהר עם משקפי שמש ואריק מבקש מחייל (דורי בן זאב, שמשמש כקריין בחידון התנ”ך) שידליק לו סיגריה. אדריאנוס הוציא להורג את מי ששמר על יהדותו. זהו ניסיון נוסף של זוהר הצבר להבין את מקורות היהדות והקשר בינה לבין הישראליות של ימינו.

הקבלה בין אריק וזוהר לגנרלים רומאים:

שניהם מובילי התרבות הישראלית ומובילי חבורת “לול” וגם כאן הם משחקים בתפקיד מצביאים רומאיים, המובילים אחריהן חיילים. אריק וזוהר שחקני תאטרון וקולנוע מקצועיים, משחקים רומאים שהקימו בארץ תאטראות.

הגחכה עצמית של זוהר ואיינשטיין:

הם שייכים לאליטה השלטת – האשכנזית הבורגנית, החשה תלושה וגלותית.

1

המערכון הוא פארודיה:

על כיבוש הארץ, שהופך לכיבוש שערים. הם מביטים במצודה ישנה ומנסים להבין מול איזו עיר הם נמצאים, כשהם מוקפים בחיילים עם סמליי הליגיון הרומי. אריק חושב שזו העיר יודפתה = יודפת, או מצאדה = מצדה. אך זוהר עונה לו באיטלקית שיודפתה צפונית יותר ומצאדה דרומית יותר. המסר: שמדינת ישראל נכבשה שוב ושוב ומלאה שרידים היסטוריים מהעבר היהודי.

שפה ומשחקי מלים:

סיומת איטלקית: נודניקו = נודניק / קופה = ראש / מפה = מפה

איטלקית: באסטה = די / סיגארטה = סיגריה / פורטרסה = מיבצר / בלה ג’ודייקה רגאצה = אישה יהודיה יפה /קופה = ראש.

יידיש ואיטלקית: המפה נמצאת אצל אנטוניו: שמגלם משה איש כסית, שאינו שחקן מקצועי. אביו בעל בית הקפה “כסית”, שבו ישבו כל אנשי הבוהמה. חבורת לול, הורכבה משחקנים, זמרים, כותבים בשילוב עם חברים. איש לא קיבל שכר, כדי להשיג איזון תקציבי הם עבדו על אחוזים מהרווחים. אין ספק ששילוב בעל מיסעדה תרם לכך שכולם יאכלו טוב בזמן הצילומים. כאמור: שימוש בשחקנים לא מקצועיים הוסיף אמינות לדיאלוגים, אך  חייב את זוהר בהנחיה ובעבודת עריכה רבה.

2

אנטוניו נמצא באוהל עם “בלה ג’ודייקה רגאצה” = באיטלקית: אישה יהודייה יפה. קלוז-אפ על הפנים של זוהר ואיינשטיין שחוזרים על כך ומחייכים: מסמל את הנהנתנות ואהבת הנשים, שהעסיקו גם את חברי לול. אנטוניו שעסוק באהבה לא במלחמה אומר: “דריינישט דעם קופה” = אל תבלבלו לי את המוח. יש לו דברים חשובים יותר מהמפה.

 

הרעיונות ההיסטוריים המרכזיים במערכון:

  1. אורי זוהר וחבורת לול: קולנוע אישי, אוהדי ספורט, פועלים מת”א.
  2. ז’בוטינסקי ותנועת בית”ר: קולקטיב, מאבק לאומי, ירושלים הבירה.
  3. הלגיון הרומי: דיכוי מרד בר- כוכבא בבית”ר והפיכת ירושלים לעיר רומית.
  4. אוהדי בית”ר ירושלים “יאללה בייתר יאללה” ( בשפה ערבית ).
3

המערכון משקף את הרדידות התרבותית בחברה הישראלית, בעיני זוהר

המביט בעין ביקורתית ומשווה את מרד בר כוכבא, וביית”ר של ז’בוטינסקי לקבוצת ביית”ר ירושלים:

  • בית”ר היתה המעוז האחרון של מרד בר כוכבא שלחם בכיבוש הלגיון הרומי. הליגיון הבית”רי פעל ללחום ולכבוש את הארץ בדרך צבאית והתיישבותית.

לעומת קבוצת כדורגל, שמטרתה לכבוש שער ועבורה כל משחק הוא מלחמה.

  • הקהל הביתר”י מתנהג באופן המנוגד לרעיון “ההדר” הבית”רי של ז’בוטינסקי, שדוגל: בטוהר המחשבה, התנועה והדיבור.
  • היהודים התבצרו בבית”ר ולחמו כנגד ההתייוונות. אך הישראלים מאמצים את אורח החיים היווני של “לחם ושעשועים” באצטדיוני ספורט.
  • בניגוד ל”עשרת הרוגי המלכות”, שמתו על התורה, השבת וקידוש השם. הישראלים הופכים את הכדורגל לדת חילונית, שבה משחקים דווקא בשבת.
4

משקף את הקונפליקט הפנימי של זוהר:

זוהר מהווה את שיא הצבריות והישראליות, אך המערכון חושף את תחילת תהיותיו לגבי דרכו ודרכם של בני דורו, התלושים ממורשתם: מצד אחד – החילונית: נהנתנות, כיבוש נשים, סמים, חילוניות ואהבת ספורט, של זוהר וחבורת “לול” שהם מובילי תרבות היוצרים בידור להמונים. תרבות הנראית לזוהר ריקנית.

מצד שני – יהדות:

ניתן לראות כאן את משיכתו של זוהר להעמקה תרבותית בהיסטוריה ובמורשת היהודית, שתביא מאוחר יותר לחזרתו בתשובה.

  • העיר ביתר ודיכוי מרד בר כוכבא בידי הקיסר הרומי אדריאנוס
  • היא עיר יהודית קדומה בהרי יהודה, על שלוחת הר המוקפת על ידי נחל רפאים משלושה כיוונים. העיר ממוקמת מספר קילומטרים מדרום-מערב לירושלים. ביתר מלאה תפקיד חשוב במרד בר-כוכבא וכן הייתה מבצרו ומעוזו האחרון של שמעון בר כוכבא. ביתר נזכרת במקורות  חז”ל, למעט פעם אחת כל האזכורים מופיעים בהקשר לנפילתה בסופו של מרד בר כוכבא ונראה כי היישוב חדל להתקיים בסוף מלחמת בר כוכבא.
5

ביתר הייתה מצודה חזקה, בסמוך לירושלים, כשהמלחמה הגיע לשיאה בשנתו ה-18 של אדריאנוס (שנת 135 לספירה) והמצור עליה נמשך זמן רב, עד שנכנעו יושביה ברעב ובצמא:  לאחר שגברה המלחמה, בשנה ה-18 לשלטון אדריאנוס, ניתנה ביתר במצור. הייתה זו עיירה בצורה מאוד, סמוכה לירושלים. משארך המצור מבחוץ, הלכו המורדים ונספו ברעב ובצמא

בתחתית העיר עברה הדרך מאיליה קפיטולינה (ירושלים) לבית גוברין וכללה חפיר חצוב בסלע, ומתקנים חקלאיים רבים. כמו כן הוא מצא את שרידי מערכת הביצורים של ביתר: מגדלים וחומות, שהוקמו לדעתו תחת לחץ וחיפזון. בשנות הארבעים של המאה העשרים זוהו מחנות המצור הרומיים מדרום לביתר, ועימם מערכת המצור הרומית שכללה חומת מצור, עמדות ירי, מכשולים, אבני קלע, וראשי חצים המעידים על הקרב שנערך במקום. הכוח הרומאי שהשתתף במצור מנה עד 12,000 איש מתוכם 8,000 איש שהשתתפו ישירות בלחימה. הלגיון החמישי והלגיון האחד-עשר בתקופת שלטונו של טריאנוס, נראה כי גדודים משני לגיונות אלה הובאו לעזרה בדיכוי מרד בר כוכבא והוצבו כחיל משמר בביתר, לאחר כיבושו בנוסף ללגיונות אלו היו גם יחידות עזר לא ידועות.

6

טריאנוס אדריאנוס

(אַדְרִיאַנוּס) הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס, היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו. אדריאנוס נחשב כשלישי מבין חמשת הקיסרים הטובים, ותקופת שלטונו נחשבת כאחת המשגשגות בתקופות שלטון הקיסרים. מנגד, בשל אכזריותו בדיכוי מרד בר כוכבא, שבו קיפחו חייהם מאות אלפי יהודים, ובהם עשרת הרוגי מלכות, ובשל גזירות השמד שגזר ואשר כונו “גזירות אדריאנוס”, התייחסה אליו המסורת היהודית בשלילה (בספרות חז”ל).

גזירות אדריאנוס

היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים “גזירות השמד”. באמצעות גזירות אלו ביקש הקיסר לפתור את “בעיית היהודים”. הגזירות כללו שורה של צווים שמטרתם הייתה לעקור את האלמנטים הלאומיים והדתיים מהקהילה היהודית ביהודה, כולל איסורים על המילה, על סמיכת חכמים ועל שמירת השבת, והן בוצעו במלוא חומרתן. העיר האלילית איליה קפיטולינה נבנתה על חורבות ירושלים, על הר הבית הוקם מתחם מקודש לאל יופיטר ובכך הוגשמה התוכנית שגרמה למרד מלכתחילה. החכמים ששמרו על המצוות ולא מילאו אחר הצווים, הוצאו להורג בעינויים, ומתקופה זו מגיע עיקר סיפורם של עשרת הרוגי מלכות.

7

עשרת הרוגי מלכות

הוא כינוי לעשרה תנאים שהוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל באשר לא סרו למשמעתם, והמשיכו לקיים את מצוות התורה – הסמיכו חכמים, שמרו שבת, ערכו ברית מילה ולימדו תורה. עשרה הרוגים אלה הפכו לדמויות מופת ולחלק בלתי נפרד מהתודעה היהודית של עמידה גאה ומסירות נפש כנגד גזירות השמד שהטילו הרומאים. ביניהם היה גם רבי עקיבא.

  • תנועת בית”ר שמה הוא ראשי תיבותשל “ברית יוסף טרומפלדור

תנועת בית”ר נוסדה ע”י זאב ז’בוטינסקי שדגל באקטיביזם יהודי, הכשרה צבאית מסודרת לצעירים יהודים, אשר ירכיבו יחידות הגנה חמושות בארץ ישראל. כשנואש מאבקו על המשכיותם של “הגדודים העבריים” במסגרת הצבא הבריטי. ב 1923, התארגנו קבוצות של צעירים ציוניים מבתי ספר שונים, ובמרכזן קבוצת תל-חי ל הסתדרות הנוער הציוני-אקטיביסטי על שם יוסף טרומפלדור”. הצעירים יצאו בביקורת על המוסדות הציוניים שהתנגדו לקיום העלייה השלישית ושאפו לשבור את דמות  “היהודי הגלותי”.

8

רעיונות התנועה

בית”ר שאבה את החלק המכריע של משנתה מכתביו ודבריו של זאב ז’בוטינסקי. בשנת 1934 פרסם ז’בוטינסקי את המסמך “רעיון בית”ר” ובו עיקר הרעיונות המלווים את התנועה. הפרק הראשון עוסק ב”שליחותה של בית”ר”. תימצות של רעיונות התנועה גם נכתבו על ידי ז’בוטינסקי בסעיפי “הנדר הבית”רי”: סמל פלוגות הגיוס של בית”ר. הסמל בהשראת בית מתוך “שיר הנדר”: “ביום שירות אני כמוט נחושת, כגוש ברזל בידי נפח ושמו ציון. חרשני כרצונך מגל, גלגל חרושת או חרב ופגיון.”

 

הנדר הבית”רי:

א. מקדיש את חיי לתחיית המדינה העברית ברוב תושבים עבריים על שתי גדות הירדן קדמה וימה. ב. לתועלת הבניין הממלכתי אשעבד את תועלתי אני, את תועלת ביתי ומעמדי. ג. השפה העברית תהא שפתי ושפת בני אם בארץ ואם בגולה. ד. אכין זרועי להגנת עמי ולכיבוש מולדתי. ה. אשאף להדר בכל הרהורי, בכל ניבי שפתי, בכל מעשי כי בן מלכים אנוכי. ו. לקראת הגיוס הבית”רי אם ללגיון ואם לעמל, אם לעליה ציונה ואם לשירות בגולה, אם מקרוב ואם ממרחקים – אבוא. ז. אשמע לחוקי בית”ר ולצווי מפקדיה כשמע בן אדם לקול מצפונו כי חוקת בית”ר היא הד למשאת נפשי ומפקדיה הם שליחי.

9

הרעיונות המרכזיים העולים מן “הנדר” בפרט ובכלל מרעיונות בית”ר, תכליתם לעצב דור חדש לעם היהודי של צעירים המוכשרים לקראת עלייה אל ארץ ישראל והתיישבות בה לצורך הקמת מדינה עברית משתי גדות הירדן.

אלו אשר לקחו על עצמם מרצונם החופשי להשתתף ב”מלאכת הבנייה” יהיו מוכנים לעבוד על פי דגם של “חלוץ מוכן לכל”, כלומר יתפנו לעסוק בכל מלאכה אשר הקמת הבית הלאומי דורשת: “…אני האידיאה הטהורה של שירות, מוכן לכל, איני קשור בשום דבר; אני יודע רק ציווי אחד: לבנות”. במאמרים רבים המתייחסים לבית”ר חזר ז’בוטינסקי על רעיון החלוץ המקריב עצמו על מזבח מטרות הכלל .

 

על כל בית”רי לנהוג ב”הדר” – אפשר להשוות זאת להתנהגות אוהדי הכדורגל:

מילה עברית אותה העלה ז’בוטינסקי. פירושה “כתריסר מושגים שונים: יופי חיצוני, גאווה, דרך ארץ, נאמנות… אולם “תרגומו” המלא בשפת חיי יום יום מוכרח להוות הבית”רי עצמו- בצאתו ובבואו, בפועלו, דברו ובהגותו את מחשבותיו… כל צעד מצעדינו, כל תנועת יד, כל הגה קל, כל פעולה ואפילו כל רעיון עלינו לבצע בתמידות ובעקשנות מבחינת ה”הדר”.”

10

בית”ר שללה לחלוטין את “מלחמת המעמדות” של הסוציאליזם וראתה בבעלי ההון גורם הכרחי בבניית הארץ, ועל כן צידדה בשבירת “נשק השביתה” של הפועלים מפני שראתה בו גורם הרסני למפעל הציוני. אחד מערכי התנועה ופירושו הגשמת הציונות באופן טהור ללא עירוב של גורמים אידאולוגיים חיצוניים סותרים או מכשילים, דהיינו סוציאליזם. התנועה גם ראתה שליחות בהפצת השפה העברית לכל יהודי התפוצות.

 

מימוש רעיונות התנועה

דגלי בית”ר מקיני התנועה מוצגים בתערוכת הקבע במכון ז’בוטינסקי בתל אביב עיקר האידאולוגיה הבית”רית עוצבה כאמור לפי משנתו של זאב ז’בוטינסקי ועפ”י מאורעות ומיתוסים בעולם היהודי הקדום ובזמן החדש, הבולטים בהם הם גבורה יהודית מתקופת בית ראשון ותקופת בית שני, החשמונאים, בר כוכבא, מחתרת ניל”י, אירועי תל חי ודמות טרומפלדור ועולי הגרדום. והושפעו מתנועות שחרור לאומיות אירופאיות.

11

“רעיון הלגיון”

“הלגיון” של ז’בוטינסקי ביטא את רצונו לעצב דמות חדשה של היהודי, איש בעל יכולת צבאית, אמיץ לב. הוא סלד מדמות “היהודי הגלותי” וקרא אל הנוער ליצור את מרכז הכוח החדש של העם היהודי. בניגוד למנהיגים ציוניים אחרים הפך ז’בוטינסקי את רעיון הגדודים העבריים לאבן יסוד בהשקפת עולמו, ככוח שיוביל את הציונות לעצמאות מדינית. בית”ר אימצה את רעיון הלגיון. אחת מהכשרות התנועה הייתה הכשרה צבאית, וכפועל יוצא בחלק מסניפי התנועה שרר אופי צבאי למחצה בחצי היובל הראשון לקיום התנועה. הדבר התבטא בחלוקה היררכית, קיום טקסים ומסדרים, הכשרה הגנתית, בתי ספר למדריכים, הכשרה הצבאית שכללה אימוני ספורט, תרגילי סדר והרצאות. בתנועה התקיימו גם מחלקות להכשרה תרבותית ורוחנית הכוללת לימוד עברית, הסטוריה של ישראל וציונות, וכן מחלקות להכשרה מעשית שמשמעותה הקניית כלים ליצרנות חלוצית לאחר העלייה לארץ ישראל. והיוותה בית ספר תרבותי וגם צבא. הוקמו במסגרת בית”ר 250 פלוגות שירות צבאי ובהן 3,000 איש. מאות בית”רים עברו הכשרה חלוצית וחקלאית  וכן אורח חיים מתאים. דמות החלוץ הבית”רי לפי ז’בוטינסקי עוצבה מהיכרותו את יוסף טרומפלדור ודעתו שלו על החלוציות. החלוץ, הוא “כגוש ברזל בידי נפח ושמו ציון”, מכפיף עצמו לצרכים שונים של הרעיון הלאומי ופועל יחד עם חלוצים אחרים מתוך סדר ומשמעת אשר ניתן לזהותם אצל עמים בעלי כוח לאומי. “פלוגות הגיוס של בית”ר” ומסגרות של קבוצות עבודה חלוצית והגנתית פעלו במוקדי יישוב שונים בארץ.

12

הוחלט כי על הבית”רי העולה לארץ ישראל וכן על הבית”רים היושבים בארץ לשרת שנתיים בפלוגות. בית”ר לקחה חלק פעיל גם במימוש העלייה הבלתי לגאלית אל ארץ ישראל תוך הפרת ההגבלות של המנדט הבריטי גם במחיר ישיבה בבתי מאסר וגירוש מן הארץ. בית”ר החלה כבר בשנות ה-20 להעביר קבוצות עולים דרך הגבול הצפוני של ארץ ישראל. בשנת 1936 הוחרפה קריאת ז’בוטינסקי לצאת מן הגולה וראה בכך צורך מידי לעלות אל ארץ ישראל עם הקריאה: “יהודים, חסלו את הגלות – ולא, הגלות תחסל אתכם!”.

 

לתנועת בית”ר היה אופי אופוזיציוני ( כמו לחברי לול )

סמל בית”ר סניף ארץ ישראל – סמל התנועה כפי שמופיע על חולצת התנועה בדומה לתנועה הרוויזיוניסטית, לא זכתה בית”ר ללגיטימציה מצד מוסדות הציונות הרשמיים ומנהיגיה, במיוחד לאור דרישתה לשינוי בשיטות הציונות ושאיפת תנועת האם הפוליטית שלה לרשת את הנהגת הציונות. עניין זה הביא לליכוד שורות התנועה …. תחושתם אודות נישולם ממרכזי העשייה, כמו אי ההכרה בפועלם, ליוותה את אנשי התנועה, שנכללו במה שכונה “המשפחה הלוחמת”, יוצאי הרוויזיוניסטים והאצ”ל, גם בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל.

13
  • “יאללה ביית”ר יאללה” – קבוצת הכדורגל – בית”ר ירושלים

אגודת הספורט בית”ר היא אגודת הספורט של תנועת בית”ר. מועדון הכדורגל  המשתייך לאגודת הספורט בית”ר ומתחרה בליגת העל, ליגת הכדורגל הבכירה בישראל. המועדון הוקם ב-1936. החל משנות השבעים היא נחשבת לאחת הקבוצות הבכירות בכדורגל הישראלי. לזכות בית”ר ירושלים שש אליפויות ושבעה גביעי מדינה, ובנוסף זכתה פעמיים בגביע הטוטו ופעמיים בתואר אלוף האלופים. בית”ר ירושלים היא הקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקה במפעל אירופאי, אצטדיונה הביתי הראשון של הקבוצה, היה ימק”א. אוהדי ביתר ירושלים מלווים את הקבוצה בנאמנות ולעתים גולשים לאלימות.. בעיניהם הכדורגל הוא כמו דת והם מחכים למשחק משבת לשבת.

14

This free digital picture e-book was brought to you by

Ourboox.com

Create your own free book



Ourboox is the world's simplest free platform for creating, sharing and promoting digital picture e-books.

Join us now and make your books come true.