ההסטוריה הפרטית שלי-מילדות לבגרות

לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה , בשנת 1930, עלו לארץ סבא יואל וסבתא חוה לופקה (ההורים של סבתא הניה) יחד עם שלושת בנותיהן הניה בעלה שלום, ציפורה (פולה) וחיה .סבא יואל וסבתא חוה פתחו מסעדה ממנה התפרנסה כל המשפחה.

אבי שלום שהיה במקצועו מהנדס בניין עבד לפרנסת המשפחה כפועל בניין. לימים הפך אבי שלום למהנדס הראשי של חברת הבנייה “רסקו”.

אחרי שנגמרה המלחמה דודה רושקה ניצלה מהשואה. סבא ישראל אביו של אבי שלום, מת ממגפת טיפוס בגטו לוד’ג.

דוד בנייק ניספה, הוא היה אחיהם של רושקה ואבי שלום. כמהו גם אחותם אסתר בעלה וילדיה. לאחר שנים גילו דודה רושק’ה ואבי שלום את אחיהם ,דוד פרד שחיי בזמן המלחמה בשויץ וכך ניצל. דוד פרד עם סיום המלחמה היגר לארה”ב והתפרנס כשחקן וקריין. הוא חיי עם אשתו הני.

אף אחד כבר לא נשאר בפולין בעיר לוד’ג .

אני-שרל’ה ואחרי אחי יואל נולדנו לאבינו שלום ואמנו הניה.

מאוחר יותר אני (שרה) נישאתי למשה בילו ויחד גידלנו את עינת ותמר.

עינת נישאה לדורון וינברגר ויחד גידלו את כפיר, ענבר ודניאל.

תמר נישאה לגיא ויחד גידלו את עידו, רועי , עמית ועומרי

וההמשך יבוא…