הוריסון

הם יצאו לדרך. הם נאבקו בשבילים המסועפים ובדרך הקשה כדי לקבל את החבילה.

הם לא ידעו מה יש בחבילה אבל הם ידעו שעם רוג’ר ג’פרסון אסור להסתבך.

בסוף, אחרי דם, יזע ודמעות רבות, הם הגיעו. אריק, רייצ’ל, אמנדה, אולי, בליץ, והרולד.

החבילה הייתה כבדה עד מאוד והחבורה עוד לא עברה אפילו חצי דרך, ואז זה קרה, אור הזרקורים. אין אחד שלא מכיר את האור. ירוק, חזק והחשוב מכולם, מסנוור ברמה בלתי תתואר. מספרים עליו  שאם מסתכלים עליו יותר מ-5 שניות, העיניים נמסות לג’לי.

לא ידוע מאיפה הוא מגיע אבל ידוע שאם אתה רואה אותו אתה כנראה בצרות גדולות, מסובכות ומסועפות ביותר… רוג’ר ג’פרסון.

רוג’ר מיד התערב ואמר: “אני אחליש את עוצמת הזרקור”, וכולם השיבו לו בבת אחת: “אתה יכול לעשות את

זה?!”

החבורה עלתה על החללית במאמצים רבים והביאה אותם לבסיס האם של רוג’ר.

המראה היה מרהיב ביופיו, והיו בו נופים משמימים (הרולד חשב שרובם היו מזויפים, הוא תמיד לא ממש חיבב את רוג’ר ג’פרסון, במיוחד אחרי הטראומה), היו בו משרתים ורובוטים ואף אחד לא האמין למראה עיניו שהוא באמת בר מזל כל כך לחזות בכזה מחזה מדהים. כולם פלטו קריאות חנוקות והשתנקויות רבות למראות החללית וההתפעלות בחדר הייתה יותר גדולה מההצלחה של החבורה בסלעי מאדים ואפילו גדולה יותר מהכישלון ברופודר (למרות שהכישלון שם היה די קטן), ופני כולם האדימו מסומק ומהתרגשות על כך שהם, החבורה העלובה מקססטרויד הולכים לפגוש במציאות את האחד והיחיד: רוג’ר ג’פרסון.

המסע לפסגת העליונות, או לפחות ככה הם חשבו, היה קשה, אבל הנה הוא, רוג’ר ג’פרסון בכבודו ובעצמו עומד מול החבורה.

כל המסע הם התפתו לפתוח את החבילה, אבל הם ידעו שאם זה יקרה, הלך עליהם.

בסוף הפגישה רוג’ר יצא מפתח הדלת ואמר להם: “אתם צריכים למסור את החבילה ללארי בונסיה קברניט הספינה הוריסון, שמעתם עליה?, בכל מקרה, הוא צריך לתקן משהו קטן בספינה בעזרת החבילה. אני אתן לכם רחפת מדגם ג’יי אייץ’ איי כדי שתוכלו לעוף ולמסור את החבילה בעזרתה במהירות, ואסור ששום דבר ישתבש, כי גורלם של 100000 אנשים תלוי בחבילה הזאת .”

כשרוג’ר סיים את דבריו, ההתרגשות העצומה עלתה בקרב כולם, פרט להרולד. הרולד ממש לא אוהב את רוג’ר ג’פרסון מאז שלקח לו את הבית והמשפחה כדי להתנקם בו על הספינה שלקח לו.

רוג’ר הוביל אותם במסדרון הארוך העשוי שיש ואמר: “אם אתם רוצים תגמול ושכר על עבודתכם, אתם צריכים להיות עובדים קבועים, זו רק ההתנסות.” “רק ההתנסות?!” אמר אולי “אתה בטח לא יודע מה עבר עלינו בדרך לכאן ובטח ובטח שלא מה הרגשנו אם לא נקבל על זה כלום.” והוא המשיך “נאבקנו בחיות טורפות, בסבכים קוצניים, במכשולי ונפתולי הטבע וביתושים, מחלות, בקור, בחום נאבקנו, שחינו בנהרות, בנחלים, והכל בשביל להגיד לנו שזו ההתנסות?! יש לך בכלל לב להכיל מה עברנו להגיע עד לכאן?! אתה בכלל מבין?” אחרי שאולי סיים את דבריו, רוג’ר נאנח ואמר: “אני מבין ואני יודע כי אני עקבתי וראיתי כל צעד וצעד שלכם ואני רוצה מאוד שאתם, החבורה מקססטרויד, תהיו העוזרים האישיים שלי. אתם מבינים איזה תפקיד זה? לא כל אחד מקודם לכזה תפקיד. זהו בוודאי כבוד גדול בעבורכם.”

הרחש והזמזומים בין החבורה עלו עד כדי התפקעות, אז אמרו רק: “אנחנו נמסור את החבילה.”

“המפתחות לרחפת נמצאים על השולחן בפינה”. הם לקחו את המפתחות ויצאו לדרך. הרחפת הייתה מצוידת בכל מה שצריך, כולל עוגן. הם שטו כך כמה דקות בחלל ורז הגיעו לספינת החלל הוריסון ושוטטו כמה דקות בתוך ספינת החלל עד שמצאו את הקברניט. בספינה הם ראו אולמות הומי אנשים ובר משקאות גדול מאוד.

כשהגיעו לביתן הקברניט ומסרו לו את החבילה, הוא ראה שחסרה שם הפצצה אז כנראה מישהו לקח אותה.

כולם חששו מי הבוגד שלקח את הפצצה ובעקבות זה הספינה יכולה להתפרק. הם הביאו פצצה מבטן הספינה ובדרך, הבוגד (הרולד ג’ף שלקח את הפצצה) הטמין אותה באיזה מקום. הם גם לקחו גלאי פצצות שבהתחלה לא עבד. הפצצה עמדה להתפוצץ ולהרוס את הספינה בזמן שהחבורה ולארי בונסיה מתקנים את הסדק בספינה.

התיקון היה קשה ביותר והם נתקלו במכשולים רבים כגון: סדקים באדמה וגם פיצוץ המגמה הידוע בתוך בטן הספינה.

הם הזיעו, התאמצו וממש התענו בגלל שהם לא ידעו מי הטמין את הפצצה והגלאי, שכבר התחיל לעבוד, כל רגע רטט.

הקברניט לא הצליח לתקן את החור לבד, אז ביקש מהם, ובעזרת המון מאמצים, דם, יזע ודמעות רבות הם הצליחו, שוב.

אחרי שתיקנו את הסדק, גלאי הפצצות התחיל לעבוד והם נתרלו את הפצצה 15 שניות לפני התפוצצותה.

אחרי חקירה מעמיקה גילו שהרולד היה הבוגד שהטמין את הפצצה.

בסוף סיום הפרשה, כל חברי החבורה עמדו והצטלמו עם חיוך מרוח על הפנים, חוץ מהרולד.

הרולד נשלח לכלא והחבורה קודמה לתפקיד בכיר ביותר אצל רוג’ר ג’פרסון.

הסוף