נֶאֱהֶבֶת

אֶשָּׁאֵר אִתְּךָ נֶאֱהֶבֶת
לְהִתְעַנֵּג
עַל רֵיחַ בֹּשֶׂם גּוּפְךָ
שֶׁבְּחִבּוּק שּׁלֵי  
כָּךְ לִהְיוֹת חָבוּקה
בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ,
לָחוּשׁ טַעַם שְׂפָתֶיךָ 
לִטּוּף שְׂעָרְךָ עַל
פָּנַי ואור חיוכך בכול

שחר

כְּשֶׁפָּקַחְתִּי 

כְּשֶׁפָּקַחְתִּי אֶת עֵינִי
הִבַּטְתִּי

יָשֵׁן הִבַּטְתִּי בּוֹ
הִקְשַׁבְתִּי לְרִשְׁרוּשׁ דֹּפֶק
… לִבּוֹ,
כְּשֶׁפָּקַחְתִּי אֶת
עֵינַי
יָדַעְתִּי
הוּא הָאֶחָד
וְלֹאִי
כְּשֶׁפָּקַחְתִּי
עֵינַי אֶגְלֵי
לַחְלוּחִית דמעתי
לִטְּפָה פָּנָיו כְּסֶכֶר מִתְפָּרֵץ,

חושבת

יושבת הרוח על פניי
פניי 
תוהה  מה השתנה?
האביב כאן המטר חלף,
שוב חג ומפה לבנה,
חיוך עטוף בי שהכול כשורה,
חושבת יושבת,
אם היית כאן לצדי
לא הייתי עם כולם ובודדה.

בקצה העולם
בקצה העולם בקצה
עולמי
האם? אמצא איי פעם את אהבתי
עם שובל.
מתוקים וצליל פעמוניי ריחות
דבש
בדברה שזורות פנינים צורבות
נותרתי
בשארית כוחי ובדידותי
בקצה העולם בקצה עולמי
האם
יש מי שיחפש למלא עולמו עם
שלי.

הרגע הזה

הרגע זה
בתוך שלווה נכנס אל
עולמי
בצקה קטן

רגע שם,
צף מעל הגדה
מלא בי וקבלה
גם בזמן השפל
לא אפשרי חש בודד,
רגע
איפה
צלל במערבולת סוחפת
נתן בי כוח
להישאר
רגע איפה נותר
לחפש את הכביש
להמשיך להיות מעל,
גם שאינך לצידי.

אוֹתְךָ

 אותך

ביקשתי לֶאֱהֹוב 
לַחְווֹת  חַיֵּי בזרועותיך,
מַגֵּן מִמָּטָר וְסוּכֵךְ בַּשֶּׁמֶשׁ

אַתָּה הַאִישׁ
שֶׁרַק קִמְעָה נגעתי בעולמו
.בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת

פגישה

גביע היין שלגמה התנועע בסחרור

בידה

 דמעות ושרפו את

גרונה .

ארומה בשקיעה

כשלהבת בשמיכת

השלכת .
אהבה מפזרת

נבטיה
מפיחה ארומה ובמשב
בריזה
מותירה שובל

סחלבים
.באגלי השקיעה.

קיץ סתווי

קיץ וסתיו מתערבלים עם הרוח
את המגדל בחול שטף
הקצף הלבן
הערב מקדים עם מרבד
כוכבים
קיץ סתיו נושק
לחצב
אומר שלום לעלה שנשר
יחזור בקרוב בפריחה
חדשה

ליום האהבה וגם ליום חול

לך

עם מנגינת הלב המתנגנת
ואוישת הרוח

הקרירה
לך אושיט כתף
אנצור אותך בעלומי
אגמע בשתי ידיי
לך אוקיר תודה

פעימות געגוע

שקרן שמש תאיר יומי אתעורר

מחובקת בזרועותיי בין פעימות ליבך

כשגלים ילחשו לרגליי ומנגינת הרוח

 תבדר שיערי

שנדע לצעוד בשביל של פריחה וירח יאיר

 דרכינו

שאמצא כל בוקר שושנה אדומה כסמל

אהבתך.

נטוע

נטוע בי

כשתיל קטן  באדמה חרוכה

שמרווה צימאונו מענן  בודד

 ששט

נטוע

כטל שיורד לעת ליל לעלה כותרת

שנפתח בעת זמזום הדבורה

נטוע

כעץ שמשריש שורשיו

בשדרה ונותן מצמרתו ביום

 חם.

נטוע

כחול במדבר זהוב ובו

באר מים

נטוע

בנשמה עמוק

ואותך אותך מליבי לא אעקור

נטוע בי.