Artwork from the book - כלכלת השוק החופשי – מאת : יצהל ברנר by Yoged Amnon - שמאלית חברתית / Sit Down Tragedy - יוגד אמנון - Illustrated by יצהל ברנר - Ourboox.com
Jun 2014
Member Since
700
Published Books

כלכלת השוק החופשי – מאת : יצהל ברנר

by Yoged Amnon - שמאלית חברתית / Sit Down Tragedy - יוגד אמנון

Artwork: יצהל ברנר

“מאמר חשוב ומעניין על שוק חופשי”

משה ליפשיץ

1

בעקבות הדיון והויכוח בין העיתונאי נחמיה שטרסלר ובין חבר הכנסת איציק שמולי פסח .8102 נחמיה שטרסלר העיתונאי הכלכלי של “הארץ” העלה לדיון את נושא מדיניות הרווחה הוא יצא כנגד איציק שמולי-“חבר הכנסת הכי חברתי” שרוצה ברפורמות חברתיות ובתמיכה באוכלוסיות חלשות אך אינו דואג מהיכן יבוא המימון שלהן. שטרסלר הוא תלמיד נאמן של הגישה הקפיטליסטית מוצא את הפתרון לבעיות החברה בשוק החופשי, בכלכלת השוק בהתאם לבית מדרשו של מילטון פרידמן. איציק שמולי מתווכח עמו בעיקר בנימוקים הקשורים בגישה אנושית הומניסטית. שניהם דוברים שפות שונות.

2

כלכלת השוק החופשי היא פתרון חברתי לחזקים בחברה, אלו שיודעים להשתלט על השוק. החזרה לכלכלת השוק החופשי התבצעה בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת. אחרי שהוקמו נערכות תומכות חברתיות בארץ , בארצות אירפה המערבית, בצפון אמריקה כולל ארצות הברית ובמזרח אירופה הביטחון הכלכלי והחברתי היה במחיר החירות האישית. המערכות שנוצרו שימרו את כוחו ומעמדו של מעמד הביניים בכל חברה.

3

באותן שנים התפתחה התורה הכלכלית של מילטון פרידמן מאוניברסיטת שיקגו, תורה שנסתה להחזיר לקפיטליזם ולשוק החופשי את עטרתו הישנה. החזרה לחופש המוחלט של פעילות השוק החופשי בסגנון ה faire laissez .הסימוכין התאורטיים לתורה הכלכלית המתחדשת הייתה ההשוואה לשדה המכני, האינטראקציה בין מסות ופעילות כחות הקפיץ, כחות החיכוך, כוחות הלפיתה, וכחות מכניים אחרים ושלל האינטראקציות ביניהם. מתיחת הקפיץ גורמת ליצירת אנרגיה וכוח, שחרור הקפיץ משחרר את האנרגיה לסביבה. לכל האינטראקציות בין הכוחות למסה יש ביטוי מתמטי מדויק שניתן לסכימה )אינטגרציה( ולגזירה )דיפרנציציה( שבעזרתם אנו יכולים לאפיין מסות וכחות ולחשב את השפעתם בשדה. את השדות המכניים בעולם תלת ממדי והחישובים הקשורים לכך למדתי בפקולטה לפיזיקה בטכניון ממורה שהיה פיזיקאי תאורטי בעיקר, פרופ’ הירש ז”ל. את כלכלת השוק למדתי במסגרת לימודי לתואר מוסמך בריאות הציבור באוניברסיטה העברית במסגרת כלכלת בריאות מדר’ אבי יקר אלנצוייג ז”ל.

4

הייתי מופתע מזהות המושגים והתהליכים בין השדה המכני שעדיין הכרתי היטב את חוקיו ובין השדה של השוק. גם מורי אבי יקר התפעל מהזהות ומבקיאותי בנושא דווקא בגלל הכשרתי בפיזיקה. ההסתמכות על תאוריית השדה המכני, הקפיץ והאינטראקציה בין הכוחות הפכה באותה תקופה את הכלכלה ממקצוע של מדעי החברה למקצוע מתמטי מורכב שרק “יודעי חן” יכולים להיכנס לחצרותיו.

5

הגישה המסבירה את כוחות השוק ככוחות הקפיץ בשדה האנרגיה המכנית היא ביסודה מוטעית לדעתי. תפיסת העולם של הפיזיקה המכנית נוסחה היטב על ידי ניוטון. מילטון פרידמן וחבריו יכלו להתנסח היטב תוך הסתמכות על תורתו של ניוטון. אולם מאחורי גישה זו נמצאת טעות מחשבתית בסיסית בהנחות היסוד. התאוריה הבסיסית של ניוטון הסבירה 2 היטב את העולם הפיזי משך כמאתיים שנים והביאה להתקדמות טכנולוגית הקשורה במהפכה התעשייתית. ייצור רכבות ומטוסים, ועד לייצור טילים וצוללות כל אלו נגזרות הנדסיות וטכנולוגיות מהתאוריה של ניוטון. התורה של ניוטון לא יכלה להסביר את מבנה החומר ובעיקר למבנה גרעין האטום, והאנרגיה האצורה בו. התאוריה של אלברט איינשטיין מראשית המאה העשרים, תורת היחסות הכללית והפרטית מאפשרת הבנה זו. התאוריה של איינשטיין להבנת הקשר בין החומר לאנרגיה לא פסלה את התורה של ניוטון והכילה אותה בקרבה.

6

גישתם של פרידמן ותלמידיו מבוססת על ההערכה כי ניתן להסביר את הכלכלה רק בדרך אחת –השדה הסגור של כוחות השוק. גישה זו נעשתה לאורים ותומים בעולם הכלכלה , זכתה לתמיכה פוליטית איתנה בעיקר מהכוחות שסייעו לנשיא ריגן ותמכו בו ובבריטניה מה”תאצ’ריזם” שהונהג על ידי ראשת הממשלה מרגרט תאצ’ר. העוצמה הפוליטית שצברו מנהיגים אלו בזכות פתיחותם למנהיגי השוק החופשי הביאה לבנית תכנית “מלחמת הכוכבים” של ריגן ולנפילת הגוש הקומוניסטי. תהליך זה הביא בשנות התשעים לניסוח הקיצוני של “קץ ההיסטוריה”- אין יותר קונפליקטים, יש רק דמוקרטיה קפיטליסטית שבאופן טבעי מתפתחת ותורמת לרווחת האדם. מאידך הביא התהליך לשיכרון מהכוח והניצחון של “הציביליזציה המערבית” שהביא לאטימות כלפי תרבויות המזרח לגווניהן שהביא בהמשך לקונפליקטים בין הציביליזציות במאה העשרים ואחת. במסגרת תהליך זה אבדה הבלימה שהייתה חלק ממאזן האימה עקב “המלחמה הקרה”.

7

הפחד מפני הדיקטטורות הקומוניסטיות הביא לחיזוקן של חברות הרווחה במערב שחילקו את הרווחים של השוק עם בעלי ההון תוך הכוונה של הרגולטור-הממשל. בתהליך זה נבנו חברות רווחה שחיזקו את מעמד הביניים בצרפת על ידי מייסד הרפובליקה החמישית ואיש הימין הגנרל שארל דה גול, חברה שבראשית המאה העשרים ואחת אין לה מתחרה בשירותים ובשוויון.

8

בגרמניה נוצרה חברת רווחה שהאיחוד עם מזרח גרמניה בשנת 0121 הכביד מאד על שמירתה.

שוויץ, איטליה, אוסטריה, ספרד ופורטוגל בסגנונות אחרים וכמובן מדינות סקנדינביה שהעמיקו הליכים שהובילו עוד מראשית המאה העשרים. בניית תשתית חברתית על ידי ממשלות ימין דומה למהפכה החברתית של ביסמארק עם איחוד גרמניה תחת השלטון הפרוסי ב0281 מתוך שיקולי בחירות פופוליסטים, קידם ובנה את מערכת הפנסיה ומערכת ביטוח הבריאות הראשונות. בריטניה בנתה מערכת רווחה מפוארת, שאפשרה לבתו של בעל מכולת עני לסיים בהצטיינות את המחלקה לביוכימיה בקימברידג’. אולם האישה המוכשרת והמצטיינת מרגרט תאצ’ר בעטה במסגרות שאפשרו את מימושה המקצועי ואחר כך הפוליטי. ההרס של חברת הרווחה והפעלת כלכלת השוק החופשי גרמו להשתלטותן של חברות הענק והקונגלומרטים הכלכליים על השוק הביאו למשברים הכלכליים של 8112 בהם הבנקים וחברות ההשקעה שספגו את הרווחים לא היו מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם ללקוחותיהם.

9

התוצר הלאומי הגולמי לנפש בארצות הברית מסיום מלחמת העולם השנייה עד היום עלה ב%842 .שכר העבודה הממוצע עלה באותה תקופה ב%004 .עד 0121 העלייה בשכר 3 הממוצע הייתה מקבילה לעליה בתוצר הגולמי לנפש. בסוף שנות השמונים המשיכה העלייה בתוצר הגולמי באותו הקצב עד היום אולם עקומת שכר העבודה הממוצע נעשתה שטוחה. ולא עלתה כמעט מאז. מצב זה מאפיין לא רק את ארצות הברית אלא גם את ישראל ומדינות מערב אירופה. באופן אישי חשתי בכך כאשר השכר שלי כמנהל מחלקה לא השתנה משנת 0110 עד 8100 ויכולת הקניה של שכר זה ירדה מאד. )בשנת 8108 עקב מאבק מקצועי של הרופאים השתפר שכרי(. להיכן נעלם ההון שנוצר משנת 0121 ולא התבטא בשכר הממוצע של אילו שמייצרים אותו? חלקו הלך לחברות ההשקעה והתחלק בין בעליהן למנהליהן.

10

עליית הכנסה דרמטית ביותר נצפית בתקופה זון בעשירון ובעיקר במאיון העליונים. במקביל נצפית ירידה בהכנסה באופן המשמעותי בעשירונים התחתונים. תהליך שגורם לעליה בקיטוב בין בעלי ההכנסות הגבוהות והנמוכות. קצב התקדמות הקיטוב )היחס בין הכנסות העשירון העליון לתחתון( בארה”ב ובישראל הגבוה בעולם. מיחס של 4:0 בין הכנסות העשירון העליון לתחתון בשנת 0142 לקרוב ל41:0 היום. כאשר עיקר השינוי ביחס הוא מסוף שנות השמונים עד היום.

11

בנושא הקיטוב יש מקום ללמוד מן הטבע. ככל שמולקולה הנה בעלת קוטביות רבה יותר היא פחות יציבה. אם נשליך מתופעה זו מצבר האטומים היוצר מולקולה לצבר האנשים היוצר חברה אנושית. ככל שחברה שומרת על פחות קיטוב ושומרת על מעמד ביניים איתן, החברה יותר יציבה. כפי שאנו רואים במערב אירופה, ראינו בארה”ב וישראל ואפילו בברית המועצות. מעמד הביניים יכול להיקרא במקומות שונים בשמות שונים, אך הוא היה חזק.

12

בשנת 8110 הוענק פרס נובל בכלכלה לפסיכולוג דניאל כהנמן. ראיתי בצעד זה מקור לתקווה לגבי העתיד. סוף סוף קיימת תובנה כי הכלכלה אינו מקצוע מדעי מדויק כמו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה אלא הוא מקצוע חברתי שמושפע מהתנהגות האדם והפסיכולוגיה שלו. עדיין זו אינה תאוריה כוללנית המסבירה את כל הכלכלה אבל יש כאן ניסיון להסביר את הכוחות המפעילים את האצת והאטת השוק בכיוונים כאלו ואחרים.

13

מכאן חזרה לוויכוח בעיתונות. ראיית המשק כשוק חופשי בלבד שהמגבלה היחידה שלו היא החוק הפלילי וחוקי הנזיקין, מביאה לידי כך שחזקים בתחום יתפתחו ואילו האחרים ישרדו במקרה הטוב. תפיסת עולם דרוויניסטית שההיסטוריה האנושית במאה העשרים הראתה כי ניתן גם אחרת וניתן לשמור על יכולת אדם חלש יותר להבטיח את קיומו. החזקים לא משאירים לחלשים יותר מהם אמצעי מחיה מיוזמתם בדרך כלל ולכן זקוקה החברה למערכות שתייצבנה אותה. מערכות שהוכיחו עצמן ברמה כזו או אחרת במקומות שונים. החלשים בולעים בדרך הטבע את החלשים מהם. בכלכלה אין כמעט שוק חופשי, יש חברות ענק השולטות בשוק ובדרך עקיפה גם בממשל וברגולציה: “הון, שלטון, עיתון” ומערכת הקשרים ביניהם. חברות ענק אלו מייצרות במקום אחד, משווקות במקום אחר ושם חלקן משתמשות במידע על לקוחותיהן לצרכי הגברת השיווק, ורשומות במקום נוסף בו המיסוי נמוך יותר. רווחי חברות הענק לא מגיעים לחלשים יותר, לא דרך שכר הוגן ולא בדרך עקיפה של מימון שירותים באמצעות המיסוי.

14

בראשית המאה העשרים נאבק השופט היהודי לואיס ברנדיס באמצעות מערכת המשפט של מדינת ניו יורק על זכותו של איש עסקים ויזם קטן לשמור על עסקיו ולהוציא פרנסתו מעבודתו בעסקו, ולא להיבלע על ידי חברות הענק. באותה עת הן עסקו בעיקר בייצור ברזל, רכב, דלקים ומסילות. מאמציו של ברנדיס הביאו את נשיא ארצות הברית באותה עת, וודרו וילסון למנותו כשופט היהודי הראשון בבית המשפט העליון. וודרו וילסון בא מעולם האקדמיה של מדעי המדינה ואותו רצה ליישם בממשל לבניה של ארה”ב חזקה וצודקת. שמירת חזקתה תתאפשר עם תדע לשמור על עצמאות האדם העובד אם כבעל עסק ואם כשכיר. גישה זו פעלה ועדיין שורדת באירופה ובחלקים במזרח הרחוק. במהלך המאה העשרים גישה זו נחלשה עם “קץ ההיסטוריה” בשיכרון הניצחון של הדמוקרטיה שהשתעבדה למממניה ולא למצביעיה. תהליך שמביא להעברת ההון העולמי לקבוצת אנשים קטנה תוך אובדן חלק ההון של מעמד הביניים ששמר על היציבות החברתית במאה העשרים והגדלת העשירונים התחתונים. מצב זה מביא לצמיחתן של אלטרנטיבות אידאולוגיות ודתיות שחלקן העלה פרי באושים וחלקן עדיין בהתפתחות שתוצאותיה מי ישורנו.

15

על החברה באמצעות הממשל וכלי הרגולציה שלו להגן על האדם העובד בעסק קטן על מנת שלא ייבלע על ידי העסק הענק ולשמור על העובד במקום עבודתו על מנת שכבודו האנושי כאדם המפרנס את עצמו ומשפחתו יישמר. רק מתוך הכרה בזכותו של כל אדם לשמור על כבודו ויוזמתו נוכל לעצור התדרדרות של יותר ויותר אנשים לעוני, ואת הצורך לטפל בהם כאוכלוסייה חלשה.

16

אנו זקוקים לממשל שמאמין באדם, מכבד את עמלו ושומר על עצמאותו. לא רק העצמאות הווירטואלית ההצהרתית אלא העצמאות לשמור על יכולתו לפרנס את עצמו ומשפחתו בכבוד. אם הממשל לא יוכל להוביל דרך זו נמשיך לחוות את התפוררות החברה בה אנו חיים.

יצהל ברנר

2112 באפריל 3

17

More in the next pages!





To our wonderful community of readers:

The author has made this book available to you free of charge. We'd be really grateful if you'd consider one of the following:


  • Donating a dollar to the author

  • If you enjoyed the book, leave a like!

  • Write a few words of encouragement in the comments section below

  • Share it with your friends, you can use this shortlink:

Thanks for your generosity!
Mel, Ran, Shuli and the Ourboox team

This free digital picture e-book was brought to you by

Ourboox.com

Create your own free book



Ourboox is the world's simplest free platform for creating, sharing and promoting digital picture e-books.

Join us now and make your books come true.

COMMENTS (0)

Leave a Reply