עבודת שורשים

פרק ראשון – על עצמי

פרק שני – מקור שמי ושם משפחתי

1) שמי?

2) האם יש משמעות לשם שלך?
3) האם נקראת על שם אדם מסוים?
4) האם אתה אוהב את השם שלך? אם לא – איזה שם היית בוחר לעצמך?
5) האם יש לך שמות חיבה? אם כן מהם ובפי מי אתה נקרא כך.

1) שמי הוא אורי אילן

2) משמעות השם שלי הוא האור שלי

3) לא נקראתי על שם אף אחד משפחתי בחרה את השם שלי

4) אני מאוד אוהב את השם שלי וחושב שהוא מאוד מתאים לי ולאישיות שלי.

5) יש לי שמות חיבה רבים אבל השם חיבה האהוב עלי ושהכי משתמשים בו הוא “אורי אור” חברי המשפחה המציאו לי את זה ועשה כבר הרבה אנשים .קוראים לי כך

המשך פרק שני

1) שם משפחתי?

2) מה מקור שם משפחתך?

3) מה משמעותו?

4) איך נוצר?

1) שם משפחתי הוא אילן

2) השם משפחה שלנו עוברת מפלץ לאילן

3) משמעות המילה אילן היא: עץ.

4) שם המשפחה שלנו “אילן” עוברת מהשם “פלץ” על ידי סבי וסבתי, הם לא אהבו את המשמעות של השם פלץ (פרווה) וגם לא אהבו איך שזה נשמע. אז סבי ישב עם חברת ילדות שלו שהייתה מורה ללשון באותה תקופה וחשבו על שם ישראלי שסבתי תהאב. הם חשבו על השם אילן והעלו את הם מול סבתי, היא לא הכירה ה את המילה זו לפני ולא ידעה מה המשמעות שלה אבל היא אהבה אין זה משתלב עם השם שלה “ג’ני אילן … אני אוהבת איך שזה נשמע” אמרה לעצמה, ומאז שם משפחתנו זה אילן.

פרק ג- משפחתי

אבי

בתמונה זו אפשר לראות את אבי מייק

תמונה זו צולמה באתר החרמון בפברואר 2020.

אני מאוד אוהב את התמונה הזאת אני חשב שהיא מאוד יפה ומצחיקה יצאנו בה טוב זה לפני שהתרסקנו על השלג כל היום. והיא היתה פתיח של יום מאוד מהנה .ומלא בחויות

אבא שלי נולד בשנת 1974 ב 14.9, הוא נולד בבית החולים סורוקה  ועד גיל 7 גדל “בפיתחת רפיח”.

השם המלא של אבי הוא מיכאל דוד אילן קוראים לו ככה על שם סבא רבא של אבי שקראו לו “מרשל דיויד”  יש לו שלוש אחיות (חוץ ממנו) אחותו הגדולה ענת, אחותו התאומה, תמר ואחותו הקטנה, יעל הם בקשר טוב מאוד עד היום ומרבים להיפגש.

כיום אבי הוא שותף בחבת קייטרינג וקונדיטוריה. התחביבים שלו הם: לבלות עם המשפחה, לראות סרטים, לאכול, לטייל, לצלול ולהקשיב למוזיקה,

בשנת 1982 שאבי היה רק בן 7 פינו את חצי האי סיני באותו זמן אבי  התגורר במושב שדות הממוקם בפתחת רפיח זה היה ארוע מאוד מכונן בחייו ומשפיע עליו גם בחיו הבוגרים, הוא סיפר לי פעם אחת שאמו החליטה לעבור משם חצי שנה לפני שהרסו את המושב וכל שבוע הם באו לבקר ולעשות “קמפינג” בביתם הישן והריק. אחיות שלו מספרות שהם נהגו לציר על הקירות ולשחק במטעי המנגו הנטושים עד שיום אחד באו ובמקום ביתם ראו ערימת אבנים סבתי ג’יני מספרת שזה היה מאוד קשה לראות את הבית שבו גידלה את ילדה בתור ערימת אבנים אז היא לקחה אבן ושמרה אותה.

המשך- אבי

הילדות של אבי לא היתה קלה בלשון המעתה.

ב1980 שהיה רק בן 6 וחצי משפחתו והוא נסעו לחופשה במהלך חופשת שבועות בחופי סיני ב23.5 אביו יצא לצלילת הכירות רגילה ושגרתית אך לא חזר… למרות שאבי היה רק בן 6 הוא מספר שהוא זוכר את היום הזה בבירור חברים אספו את משפחתו ואותו “מהמחנה” שבו לנו באותו הלילה לביתו ולשם הגיעו הרבה אנשים לנחם אותם אחותו הגדולה ענת, מספרת: שזה היה התפנית הגדולה בחייהם זה מה שהפך אותם ממשפחה חקלאית מגדלי מנגו למשפחה עירונית, מאותו רגע חיהם כבר לא היו נראים אותו דבר. אבי לא זוכר הרבה מאבא שלו לצערו הוא זוכר שהוא היה מגדל מנגו עם במטעים בין הגדולים במדינה, הוא זוכר שהוא היה בן אדם טוב ואוהב, הוא זוכר את הכריזמתיות שלו.

המשפחה שלנו מצינת את האזכרות שלו לא כאירוע עצוב במיוחד אני עליתי לקבר שלו רק פעם אחת כל חיי, בדרך כלל אנחנו הולכים לים כל המשפחה ומציינים את זה ביחד.  ביום הולדת שנה שלי חגגנו בים ושילבנו את האירועים ואזכרה ויום הולדת כי התאריך פתירה שלו זה שלושה ימים לפני היום הולדת שלי והיום הולדת של בן דוד שלי היא 3 ימים אחרי היום הולדת שלי, אני מוקף באבל ושמחה מכל צדדי. אני ההייתי רוצה להכיר את סבי ולא רק מהתמונות שתליות בביתנו וזה מרגיש לי כפספוס אבל בנוסף לכך אני מאוד מעריך את סבתי שגדלה את אבא שלי ושלושת אחיותו לגמרי לבד.

המשך- אבי

בר המצווה של אבי.

בשנת 1987 אבי מייק חגג את יום הולדת ה13 באותה תקופה אבי ומשפחתו גרו במבשרת ציון, ב14.9 אבי עלה לתורה בכותל באירוע גדול שהביא את כל קורבי המשפחה שלו לארץ. אירוע זה היה מאוד חשוב לסבתי מכיוון שאבי היה הילד הראשון שעלה לתורה במשפחה שלה הוא גם הבן היחידי שלה.

לאבי היה טיול בר מצווה בלונדון, פורטוגל וארצות הברית זה היה טיול מאוד משמעותי בשביל אבי כי הוא טס לבד והוא גם ביקר את משפחתו בארצות הברית

אמי

בתמונה זו אפשר לראות את אימי ענבל ואותי, בחרתי בתמונה הזאת כי אני מאוד אוהב אותה ואת הסיפור שמאחוריה. היא צולמה באוגוסט 19 בכריתים, נסענו משני הצדדים של האי וההורים שלי החליטו לעצור באיזה עירה קטנה ושוככת אל כי לטייל בה שירדנו מהאותו הבנו שאין שם כלום אבל בכול זאת המשכנו לטייל גיא אחותי הגדולה צילמה את התמונה ויצאנו בה ממש יפים ושזופים.

אמא שלי נולדה ב6.11.1972 בבית חולים הדסה עין כרם וגדלה בקיבוץ פלמ”ח צובה.

אימי קורויה על שם סבתא רבה שלה, בלה רויזמן שנספה בשואה במחנות ההשמדה בפולין. סבי יעקוב, פודי וסבתי ססיל יעל רצו שהשם של הבת הבכורה שלהם יהיה כרוי על השם בלה ושיזכיר אותה אז הם חיפשו ומצאו את השם ענבל שזה גם החלק הפנימי של הפעמון. לאימי יש עוד שני אחים קטנים: שי ודוד.

כיום אמי עובדת ברמת הנדיב בתור רכזת פרויקטים ומאוד אוהבת את העבודה שלה. בזמנה הפנוי היא אוהבת: לקרוא, לבלות עם המשפחה, לטייל,לעבוד בגינה ולהקשיב למוזיקה.

המשך- אמי

אמא שלי גדלה בצורה שונה, היא לא ישנה בבית באותה תקופה הם ישנו כל הכיתה בבית ספר ולא כל אחד בביתו, זה יצר לה קשרים עם בני כיתתה שמלווים אותה עם היום, ואני מאחל לעצמי קשר כזה עם חברי.

אימי מאוד אוהבת את הקיבוץ אבל אחרי שהיא התחתנה עם אבא שלי הם עזבו את צובה אבל סבא וסבתא אלי ודוד שלי, שי עדין גרים שם ואנחנו נוהגים לנסוע לשם הרבה.

אימי מספרת שבתור ילדה בקיבוץ לימדו אותם על כוחה של קבוצה ועל זה שם תמיד צריכים להישאר מאוחדים. היא ספרה לי סיפור שהם היו בכיתה ו’כל הכיתות קיבלו טלוויזיות והכיתה שלהם לא קיבלה אז הם תכננו לברוח למערה בקרבת מקום עד שיתנו להם טלוויזיה, הם ארזו את הכול ורגע לפני הם יצאו ילדה אחת אמרה שהיא לא יכולה לבוא כי ההורים שלה מאוד יכעסו עילה שאלתי את אימי: “אז הלכתם בלעדיה או שהכרתכם אותה לבוא איתכם?” והיא ענתה לי: “שהם ביטלו את הכול ולא הלכו לשום מקום רק בשביל הילדה האחת הזאת שפחדה ללכת. וזה ערך שמאוד חשוב לאמא שלי.

עוד ערך שמאוד חשוב לאימי הוא שביון בין כל בני הבית כמו שהיה בקיבוץ שהיא גדלה אבל אבא שלי ואחיות שלי לא חושבות שצריך לחיות ככה ושלא הכל שווה בחיים וצריך ללמוד את זה.

המשך- אמי

בקיבוץ צובה הם חוגגים בר מצווה בתור כיתה בכול כיתה בקיבוץ הם בערך 9 ילדים שנולדו באותה שנה, חגיגות הבר מצווה שם מנמשכות שנה שלמה שמסתימת בטקס אש ומופע שהכינו לכל הקיץ ולאורחים.

אימי מספרת שזו היה שנה מאוד מהנה ומשמעותית והיתה שמחה לעבור אותה,  השנת בר מצווה כוללת 13 משימות חברתיות ומגבשות בניהם: לצייר קיר בקיבוץ, לעבוד בעבודות חקלאיות שונות בקיבוץ, לעבור הרצאות על מלחמת העצמאות מהקיבוצניקים שלחמו, הדרכת ילדים בסיכון, התנדבות במרכזונים ולקיחת חלק בחגים שונים ועוד.

אחותי רומי

אחותי רומי

לאחותי הגדולה קוראים רומי אילן משמעות השם רומי זה הרום שלי..

היא בת 17 נולדה ב30.11.2003 בניו יורק. היא לומדת בתיכון המושבה והתחביבים שלה הם: לבשל, לצייר, לראות סרטים ולצאת עם חברות. הקשר של אחותי ושלי מאוד חשוב לי ועמוק, אנחנו אוהבים כל ערב לאכול ביחד גלידה ולהחליף חווית על היום שעבר עלינו..

יום אחד אחותי רומי ואני יצאנו לטיול ברמת הנדיב כדי לבקר את אימי בעבודה זה היה יום חם ושכחנו להביא איתנו מים, אז עצרנו בבורגר סלון היה כ”כ חם שנאלצנו להישאר שם לאכול וללכת בחזרה הביתה, מזל שזה היה צריך להיות הפתעה לאמא והיא לא חיקתה לנו.

אחותי גיא

אחותי גיא

גיא היא האחות האמצעית, קוראים לה גיא כי ההורים שלי אהבו את השם הזה. היא בת 14 ונולדה בתאריך 1.9.2006 ברחובות. והיא תלמידה בתיכון המושבה.

התחביבים שלה הם: לישון, להקשיב למוזיקה, לבלות עם חברות ולצפות בטלוויזיה.

אני וגיא מבלים הרבה ביחד אנחנו מרבים לראות את אותם סדרות, סרטים ופער הגילאים בינינו לא כל כך גדול.

אנחנו נהנים לדבר והיא אוהבת לשבת הרבה בחדר שלי ולהיות ולצלם אותי.

בסגר הראשון גיא ואני קמנו כל יום שישי וראינו את הפרק החדש בסדרה שראינו באותה תקופה רוב הפעמים היא כבר ראתה אותה לבד בזמן שעשיתי שיעורים אבל היא אף פעם לא גילתה לי מה יקרב בפרק וזה היה מאוד מתחשב מצידה, היא כבר לא עושה את זה לצערי.

דמות מופת- סבי

 בחרתי את סבי כדמות המופת שלי בגלל שאני מעריך מאוד את המערכת היחסים שלנו של שיחות טלפון יום יומיות וכמה נסיעות בשנה לפתח תקווה כדי לבקר את האח של סבי אריה ואשתו חביבה.

 אני הנכד היחידי שלו וזה גם עושה את הקשר לנו מאוד מיוחד.

ואני חושב שמה שהוא עושה בחיים מאוד חשוב ומיוחד ואורח החיים שלו מתאים מאוד לו והוא אוהב את איך שהוא חיי וזה מאוד חשוב כדי להיות מאושר.

סבי-המשך

סבי יעקוב פודי נולד בוורוצלב שבפולין בשנת 1947 בתאריך 4 לחודש ספטמפר.

המשפחה גרה בעיר בורוצלב עד שהחליטו לעלות לארץ.

סבי עלה לארץ בינואר 23 שנת 1957  כשהיה בן 9.

מסע העליה לקח מספר ימים הם יצאו מביתם שבוורצלב משם נסעו לוינה לעוד מספר ימים ואז המשיכו לורשה  שם עלו על אוניה לונציה ומשם לחיפה.

המשפחה הגיעה לנמל בחיפה ונסעו לעפולה עלית  ל 4  ימים.

משם סבתו של סבי,אידלה לקחה אותם לביתה שבנתניה.

כשבוע לאחר מכן עברו לבית דודתו בפתח תקווה למספר חודשים עד ששכרו בית ונשארו לגור בפתח תקווה..

בכיתה ה’ הצטרף סבי לתנועת המחנות העולים ומשם הגיע עם גרעין נח”ל לקיבוץ צובה.

סבי- המשך

סבי התגייס לצבא שהיה בן 18 במאי 1966 למחלקת הנחל שבקיבוץ חולתה.

בחודש דצמבר 1966 עברו להאחזות קציעות שבנגב כדי לעזור עד שהחלה מלחמת ששת הימים

אחרי המלחמה חזרו לצובה קיבוץ שליד ירושלים ששם שמרו על הגבול.

בשנת 1968 סבי סיים את שרותו הצבאי ונשאר לגור בצובה עם עוד מספר חברים.

ובשנת1971 סבי וסבתי התחתנו לאחר הכרות בצובה, לשם הגיעה סבתי לחתונה של אחיה.

אמי,ענבל נולדה בשנת  1972ובשנת 1975 עברו סבי וסבתי לביתם החדש מספר שבועות אחרי דודי, שי נולד. והילד הקטן, דויד נולד בשנת 1980.

סבי פרש לפנסיה לפני6 שנים אך עדין עובד באותו מפעל כבר 25 שנים, גם עכשיו.

בצובה עבד סבי במסגריה במוסך בגידולי השדה בניהול ענף המזון ובמפעל שנפתח מיומו הראשון ועד עתה

היום סבי חיי באושר בצובה עם 7 נכדים ולפני כ 10 שנים עברו לביתם החדש.

והמשפט שלו להעביר לדורות הבאים:”לא לוותר על החלומות שלנו, תמיד לשאוף גבוה אך גם לכבד את כל בני האדם באשר הם “.

 המשך- סבי

התמונה צולמה במרפסת של סבי וסבתי שבקיבוץ פלמ”ח צובה בתאריך 13.3.21 :בתמונה נמצאים

סבתי יעל, סבי פודי, אחותי הגדולה רומי, אמי ענבל, אבי מייק ואני.

 תמונה זאת צולמה לאחר  ארוחת צהרים בחצר ביתם של סבי וסבתי.

שאנחנו באים לצובה אנחנו נהנים לבקר את הדוד שלי עם 4 בנות הדודות שלי שגרות בצובה.

אני מאוד אוהב את צובה ואת המשפחה ותמיד אשמח לבוא.

אילן יוכסין