סיפור העלייה של סבי

עומר לב

סבי מצד אבי, ושמו דב נולד בשנת 1946 בלנינגרד שברוסיה, שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה.

אביו היה פליט פולני שברח לרוסיה עם תחילת המלחמה כשהתחילו להגיע הידיעות הראשונות על שואת יהודי פולין.

סבי נולד

.ברוסיה הוא הכיר את אמו של סבי ונולד בנם, סבי וקראו לו בוריס

הוריו של סבי רצו כבר אז לעלות לישראל, שזה עתה קיבלה עצמאות, אך השלטון הרוסי לא אפשר עלייה מרוסיה לישראל.

.לכן בחרו לחזור לפולין ולהמתין שם כשלוש שנים עד שקיבלו אשרת יציאה לישראל

הפלגה לארץ

העלייה לארץ הייתה בהפלגה דרך הים הבלטי, ומיצר גיברלטר שחיבר את האוקיינוס האטלנטי עם הים התיכון, עד שהגיעו לנמל חיפה.

ההפלגה נמשכה חודשיים ומאחר וזו הייתה עונת החורף במהלך כל ההפלגה הספינה הטלטלה בים הסוער כאשר הרבה מהנוסעים סובלים ממחלות ים.

עוברים למעברה

בהגיעם לארץ שיכנו את סבי והוריו במעברת העולים כרכור, שליד פרדס חנה.

המעברה הזו הייתה מעברה שכולה אוהלים, ולרוע המזל, סבי והוריו הגיעו לשם באחד החורפים הקשים ביותר, בחורף 1950.

אפשר רק לדמיין כיצד עברו את הסופות הנוראיות כשהם מתגוררים בתוך אוהל במשך למעלה מחצי שנה.

איך אני קשור לסיפור

לאחר שסבי הגיע לארץ הוא פגש את סבתא שלי דליה, והם התחתנו.

כעבור כמה שנים מאוחר יותר אבי נולד וכאשר היה בסביבות גיל ה-22 הוא הכיר את אמי והם התחתנו, ובשנת 2005 אני נולדתי.

מתיישבים בישראל

לאחר יציאתם מהמעברה נמצא להם מקום מגורים בירושלים, כאשר אביו של סבי קיבל עבודה בייעור וסבי הוכנס לפנימייה שבה התגוררו הרבה מילדי העולים. ושם עברתו את שמו מבוריס לדב.

סבי כיום הוא בן 70 ועדיין מתגורר בירושלים.