לימאיה יומן אישי- ספרות

יום שישי 5 בפברואר

מבצע אחים פרקים 1-10

גיורא:

חשבתי שגיורא גזעני מאחר שהוא לא רצה שדוד יהיה בקבוצתו ולא כל כך חיבבתי

אותו על כך אבל לאחר מכן ראיתי שהוא היה במבצע אחים ועזר ליהודי אתיופיה להגיע לארץ ישראל בבטחה. הוא גם כנראה הכיר את אבא של דוד ופג את כל משפחתו מה שהוכיח שהוא כנראה לא גזעני אבל לא הבנתי למה הוא סירב לקבל  את דוד לקבוצתו.

דוד:

איו לי כל כך מחשבות על דוד. אני חושבת שהא בסך ילד אתיופי שטוב בשיט.. אולי אפשר להגיד שהוא לא כזה שיביע כל כך את דיעותיו. הוא גם נשמע כמו ילד שלא משתף הרבה ויותר חושב לעצמו בראש.

גל:

גם על גל אין לי עליו הרבה מחשבות.. הוא הדמות הראשית בספר. הוא מרגיש רע לגבי המקרה שקרה עם דוד וגיורא והוא חושב על זה כבר כמה ימים מה שמסביר שאכפת לו והוא רגיש. הוא כנראה דמות מסוקרנת גם כי הוא רצה לשאול את דוד כמה שאלות עליו אך לא ידע אם לשאול. אולי אפשר להגיד שהוא פוחד מלדבר לפעמים או להגיד את מה שבראש שלו.

לא עברו לי הרבה מחשבות במהלך הסיפור.. גיורא הציק לע בהתחלה בגלל שהוא לא צירף את דוד לקבוצה שלו אחרי שהוא גילה שהוא אתיופי והוא אמר אחר כך שאין לו מקום בקבוצה, לאחר מה שקרה אחר כך יש בי תקווה שהוא אולי דמות טובה.

כשגיא הגן על דוד והתווכח עם גיורא זה הסביר לי שאכפת לו לגבי המקרה ושהוא באמת חושב שהנושא הזה קריטי ולא מכבד..

היה קטע בסיפור שדוד דיבר עם גיורא על החוף ולא חשבתי תאמת שהם אי פעם ידברו לאחר המקרה שקרה בתחילת הסיפור כאילו כלום לא קרה ביניה, וגם דוד בעצמו נפגע אז לא חשבתי שזה יקרה אי פעם בסיפור.

יום שלישי 9 בפברואר

מבצע אחים פרקים 11-20

כשזאקר שאל את גבי אם הוא מכיר יהודים ואיך הם זה היה נשמע כאילו הוא חושב שיהודים הם אמוירם להיות נדירים או משהו. ואז הוא שאל אותו “באמת הכרת יהודים” כאילו הוא היה בשוק מזה. לא הבנתי למה לא יצא לזאקר אף פעם בחייו להכיר אנשים יהודים.

כשזאקר אמר לגבי שיש ציונים שלוקחים את היהודים השחורים ונעלמים לא הבנתי למה זה כל כך הציק לו שזה קורה. הם בסך הכל נעלמים זה לא אמור להטריד אותו ברמה קריטית או משהו לדעתי.

בפרק 11 זאקר רמז לגבי לבוא לבקר את משפחתו ובמיוחד את האחיינית שלו כדי לפתח איתה קשרים ואני חושבת שזה קצת מציק שהטר רמז את זה בצורה כזו ושהוא רוצה לשדח בין שניהם.

כשהחמור של סבתא השתולל וברח ביחד עם סבתא זה קצת הצחיק אותי אבל גם הדאיג אותי כי חשבתי שהיא הולכת לאבד בחשיכה עם החמור ושהיא לא תחזור אליהם בכלל.

כשהמדריך שלהם הסביר להם גם על החוקים של הבריחה זה היה נשמע מאוד רציני מאתגר ומפחיד. הם צריכים רק לברוח בלילה בסתר כדי שלא יתפסו אותם במהלך הבריחה..

כשהצבא האתיופי עצר אותם ושאל אותם שאלות הם הציקו לי כי רציתי שהם יעזבו אותם ויתנו להם ללכת. וכשהמפקד שאל אותם אם הארץ שלהם לא מספיקה זה הציק לי גם.

לאחר מכן כשהמבוגרים ניסו לתכנן תוכנית ומולואלם ניסה לשאול אותם שאלה והם כעסו עליו זה עצבן אותי וגם אבא שלו אמר לו שזה לא הזמן לשטויות. הם אפילו לא יודעים מה השאלה לא הבנתי למה זה ככ הציק להם שהוא ישאל שאלה. הם אפילו לא נתנו לו רגע לשאול.

כשכל הבהמות חזרו בחזרה והחמור של סבתא לא חזר חשבתי שהיא באמת נאבדה ואולי גם מתה וגם אחרי שגיליתי שהיא עיוררת חשבתי שלא יהיה לה סיכוי בכלל לחזור. לאחר מכן גם החמור חזר לבד וחשבתי שאין לה סיכוי לחזור אבל אחר כך היא חזרה בעצמה בחושך למרות שהיא עיוורת. לא חשבתי שהיא תצליח לחזור אחרי כל זה.

קצת העציב אותי שהתינוקת מתה. כשהמספר סיפר את זה זה הרגיש כאילו ירו חץ לתוך ליבי. מקרה כה מצער.

יום רביעי 17 בפברואר

מבצע אחים פרקים 20-25

איזה נס! התינוקת קמה לתחייה. לא חשבתי שיהיה לה בכלל סיכוי לחיות מאחר שהיא נולדה מוקדם ממה שהיא הייתה צריכה. זה משמח אותי מאוד.

לא הבנתי למה אבא של דוד לא סיפר לו את הסיפור המקורי של העלייה לירושלים ולמה הוא שיקר שהוא טס במטוס לארץ.

אני לא יודעת מה הגיל המדויק של מולואלם בסיפור אבל כשאמרו לו שהוא גדול מספיק כדי להסתדר לבד ביער עם טורפים ולצוד חיות חשבתי שזה מטופש כי הוא עדיין לדעתי היה קטן כדי להיות לבד ביער עם חיות טורפות. אבא שלו מצפה ממנו יותר מדיי בגיל הזה. גם קצת היה לי מוזר שהיה אריה ביער.

אם היה על התיק שלי נחש אני אל הייתי מתאמצת להזיז את הנחש איכשהו. אני פשוט הייתי עוזבת את התיק והולכת. נחשים הם יותר מדיי מפחידים בשבילי ולא הייתי רוצה להתעסק איתם..

יום שבת 20 בפרבואר

מבצע אחים פרקים 26-31

קצת הייתי לחוצה בהתחלה כשהוא איבד את התרמיל שלו לאחר שיש לו את הכד החשוב מסבא שלו אך כשבינם לבסוף מצא את התרמיל הוקל לי.

כשהוא גילה שהתרמיל היה מעוך קיוויתי שלא קרה כלום לכד ולאחר מכן שהוא פתח את התיק יצאו שברי כד אבל למזלו האבקה הייתה בתוך שקית.

כשמולואלם סיפר שהוא ראה ילד שמשתגע עם העז שלו ושהוא אמר “הוא היה קטן ממני ובכל זאת לא פחד מהעז המשתוללת” אז אני לא חושבת שצריך בכללי לפחד מעזים. אולי ילדים קטנים כן יפחדו אבל אני חושבת שבמציאות לא הייתי כל כך נסערת מעז.

אין לי בעיה עם זה שמולואלם פחד מהעז. אני לא מבינה למה הוא חושב שהוא צריך לתהגבר על כל דבר. הוא גם בסך הכל בן 11 הוא חושב שהוא ילד גדול ושהוא חייב להיות אמיץ או משהו. חשבתי שהלך על מולואלם לאחר שהוא איבד אותו בשוק. קרה לי מלא מקרים פעם שאיבדתי את אמא שלי בסופרים או בשוק וממש נלחצתי. לא כיף להיקלע למצב כזה..

אך לדעתי היה עדיף שמולואלם לא יזוז ממקום למקום בפאניקה. היה יותר עדיף שהוא יישאר באותו מקום ושאבא שלו ימצא אותו או משהו.

קצת נלחצתי כשהסודני הוביל את מולואלם לשוטר.. חשבתח שיקרה משהו והכל ישתבש. לא הבנתי למה השוטר הזה גם הכה את אביו כאילו זה בכלל העניין שלו שהוא איבד את מולואלם. זו לא הייתה סיבה מוצדקת להכות אותו.

מאוד מצער שדודה של מולואלם נפטרה ממלריה. זה בטח מאוד עצוב עבור אבא של מולואלם.

יום ראשון 28 בפברואר

מבצע אחים פרקים 32-37

הצחיק אותי קצת כשהם היו בשוק שהם ראו פעם ראשונה בן אדם לבן והם היו בשוק מזה. וגם הם אמרו שהם רק שמעו על אנשים כאלה אבל לא באמת ראו, הם מדברים כאילו זה נדיר. זה קצת נשמע מוזר שאף פעם אפילו לא פעם אחת ראו בן

אדם לבן.

היה חלק שהמספר התחיל לשיר באנגלית וזה קצת עשה לי טריגר ולא היה נעים לשמיעה באוזניים..

יום ראשון 7 במרץ

הלכתי לבית הספר כדי לעשות בחינה לכיתת מנהיגות. אני חבתי שהבחינה תהיה פרטית לבד בחדר עם המורה של הכיתה אך זה היה מול כל הנבחנים.. אני הייתי בלחץ ורציתי לברוח מהחדר ולא להיבחן אבל רציתי פשוט לעבור את זה והמשכתי לשבת שם בחד בייסורים ולבסוף הגיעה תורי. בבחינה היינו צריכים לבחור נושא לדבר עליו. אני בחרתי לדבר על הפרעות אכילה ומרוב לחץ אני בטעות שכחתי את מה שהייתי צריכה להגיד אבל הלך לי אחר כך בסדר והוא שאל אותי כמה שאלות והשיב אותי.

הבחינה הייתה מאחד וחצי בצהריים עד שעה ארבע. אני לא חשבתי שזה ייקח כל כך מלא זמן. זה לקח ממני יותר מדיי אנרגיה והייתי עייפה ולא היה לי כוח לעשות כלום אחר כך. אני שמחה שעברתי את הבחינה הזו הייתה לי הקלה ואני מקווה שאני אתקבל.

יום שני 8 במרץ

הייתה לי היום בחינה באנגלית בזום ואני שלחתי בפרטיות למורה בווצאפ שאני לא אוכל להיבחן כי עושים אצלי שיפוצים בבניין ואני אתקשה לשמוע אותה ולהתרכז והיא לקחה את זה כתירוץ ולא האמינה לי. זה קצת הציק לי שהיא הגיבה ככה. לא הבנתי מה הבעיה שלה להאמין לי ולוותר לי.

יום שלישי 9 במרץ

למדתי תיאטרון בבית הספר ובגלל שהתנגדתי להשתתף בשיעור שלה היא הכריחה אותי ללכת לספריה עם עוד כמה ילדים לעשות שם עבודה. כשחזרתי לאודיטוריום מהספרייה היא שאלה אותי איפה שאר הילדים שהלכו איתי והסברתי לה שהם היו איתי בספרייה ואחר כך הם פשוט נעלמו ולא ראיתי אותם ואז כשהם באו היא אמרה להם דברים שלא אמרתי בכלל והיא אמרה שאני אמרתי שהם לא היו איתי בספרייה. זה הרגיש לי כאילו היא ניסתה לסכסך בינינו וליצור ריב אינטסיבי.

יום רביעי 10 במרץ

היה לי בבוקר תור לרופא שיניים. אני שונאת ללכת לרופא שיניים כי תמיד הרופא תוקע לי מחטים בפה וזה מרגיש כאילו הוא פוצע לי את החניכיים ואני מדממת ואני צריכה לסבול את הטיפול הזה במשך חצי שעה בייסורים. ולאחר מכן הרופא שם לי משחת שיניים בטעם מנטה והמשחות שיניים במפראות שיניים מגעילות אותי ואני נאלצתי להיתקע עם הטעם של המשחת שיניים בפה. וגם הוא אמר לי לא לשתות או לאכול במשך חצי שעה ולא יכלתי להעלים את הטעם הזה מהפה שלי. אחר כך אני הייתי צריכה לחזור הביתה באוטובוס והאוטובוס דילג עליי וזה שרף לי בלב כי נאלצתי לחכות איזה 15 דקות בשמש. לבסוף האוטובוס שלי הגיע ונסעתי הביתה.

יום ראשון 21 במרץ

הלכתי עם חברים שלי לדיזינגוף סנטר ובילינו בסנטר. רצינו לקנות שם משהו בחנות כלשהי ובגלל שזו הייתה פעם ראשונה שלנו שם אנחנו הסתבכנו בלמצוא מקומות וחנויות. לבסוף אנחנו היינו רעבים וחיפשנו כל מיני מסעדות שנוכל לקנות משם אוכל.. לא מצאנו אוכל שרצינו בתוך הסנטר אז יצאנו החוצה לחפש מסעדות אוכל ולבסוף כולנו קנינו כריכים שבפנים יש בשר לבחירתנו ואנחנו אכלנו בתוך הסנטר בשולחן. לאחר מכן חזרנו הביתה וכשהגעתי הביתה אני הייתי ממש עייפה ובטעות נרדמתי.

יום שני 22 במרץ

אני הלכתי לבית הספר בשעה 9 כדי ללמוד מתמטיקה עד שעה 12. לא היה לי כוח ללכת אבל הלכתי בסוף כי רציתי לתרגל מתמטיקה וחשבתי שזה יעזור לי. אני לא מתחרטת שהלתכי אבל הזמן זז יותר מדיי לאט וקצת התייאשתי ללמוד כבר אבל

הצלחתי להבין בבירור נושאים שהתקשיתי בהם.

יום חמישי 15 באפריל

אני תכננתי ללכת היום לסופרלנד עם חברים. אני וחברים שלי תכננו את זה ממזמן ואירגנו הכל אבל הכל נהרס היום בבוקר כשהחלטנו להתקשר לסופרלנד ובסוף הם הם אמרו לנו שהיינו צריכים להזמין כרטיסין מראש כדי שיהיה לנו מקום בסופרלנד. אני חיכיתי ליום הזה ממש וזה מבאס אותי שזה בסוף נהרס בגלל דבר אחד שטותי. לא ידעתי שזה עובד ככה שיש מספר אנשים מוגבל בסופרלנד. חשבתי שפשוט נכנסים לשם אנשים וזה נשמע גם יותר הגיוני. אני בכלל רציתי ללכת לשם לקנות כרטיסים. מסתבר שהיה כתטב באתר שלהם שצריך לשמור מקום אבל לא שמנו לפרט הזה. לאחר מכן זה ממש ביאס אותי ולא היה לי חשק כבר לצאת החוצה מהבית ולעשות דברים אחרים.

יום רביעי 21 באפריל

היה לי היום אסיפת הורים בזום והמורה הודיעה לי שלא התקבלתי לכיתת מנהיגות. אני חשבתי שאני הייתי מספיק טובה בבחינות וגם המורה אמר לי שהייתי טובה אז ציפיתי שהוא יקבל אותי אבל המורה אמרה שעדיין אפשר להגיש ערעור ואולי ישקלו את ההחלטה מחדש.

יום שישי 23 באפריל

היום למדתי שעתיים מתמיקה ואנחנו עשינו חזרה על המבחן שיהיה ביום ראשון. אני לא הייתי טובה בחומר הזה ואני מרגישה שהחזרה עזרה לי יותר וגם בסוף היום אני הלכתי לפרטני מתמטיקה ועזרו לי. אני שואפת להצליח במבחן הזה ואני מקווה שאני אקבל ציון טוב. אני התאמנתי על החומר לבדי בבית ואני הצלחתי לפתור את התרגילים ללא בעיות. אני מקווה שיהיה לי קל במבחן.