פרק ג

א  אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת-הָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי – וַיְנַשְּׂאֵהוּ; וַיָּשֶׂם, אֶת-כִּסְאוֹ, מֵעַל, כָּל-הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ.

ב  וְכָל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר-בְּשַׁעַר הַמֶלֶךְ, כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן – כִּי-כֵן, צִוָּה-לוֹ הַמֶּ; וּמָרְדֳּכַי – לֹא יִכְרַע, וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה.

ג  וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר-בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ – לְמָרְדֳּכָי: מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר, אֵת מִצְוַת הַמֶּה.

ד  וַיְהִי, באמרם (כְּאָמְרָם) אֵלָיו יוֹם וָיוֹם, וְלֹא שָׁמַע, אֲלֵיהֶם; וַיַּגִּידוּ לְהָמָן, לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי – כִּי-הִגִּיד לָהֶם, אֲשֶׁר-הוּא יְהוּדִי.

ה  וַיַּרְא הָמָן – כִּי-אֵין מָרְדֳּכַי, כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ; וַיִּמָּלֵא הָמָן, חֵמָה.

ו  וַיִּבֶז בְּעֵינָיו, לִשְׁלֹחַ יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ – כִּי-הִגִּידוּ לוֹ, אֶת-עַם מָרְדֳּכָי; וַיְבַקֵּשׁ הָמָן, לְהַשְׁמִיד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל-מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ – עַם מָרְדֳּכָי.

ז  בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא-חֹדֶשׁ נִיסָן, בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן, מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים-עָשָׂר – הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר.

ח  וַיֹּאמֶר הָמָן, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ – יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַל; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִיחָם.

ט  אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאבְּדָם; וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף, אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא, אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ.

י  וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת-טַבַּעְתּוֹ, מֵעַל יָדוֹ; וַיִּתְּנָהּ, לְהָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי – צֹרֵר הַיְּהוּדִים.

יא  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ; וְהָעָם, לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ

יב  וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל-אֲשֶׁר-צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי-הַמֶּלֶךְ וְאֶל-הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל-מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל-שָׂרֵי עַם וָעָם, מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ: בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ נִכְתָּב, וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ.

יג וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים, אֶל-כָּל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ – לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים-עָשָׂר הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר; וּשְׁלָלָם, לָבוֹ.

יד  פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב, לְהִנָּתֵן דָּט בְּכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה, גָּלוּי, לְכָל-הָעַמִּים – לִהְיוֹת עֲתִדִים, לַיּוֹם הַ.

טו  הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים, בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, וְהַדָּת נִתְנָה, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת, וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה.

פרק ד ‘

א  וּמָרְדֳּכַי, יָדַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת-בְּגָדָיו, וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר; וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר, וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וָמָרָה.

ב  וַיָּבוֹא, עַד לִפְנֵי שַׁעַר-הַמֶּלֶךְ: כִּי אֵין לָבוֹא אֶל-שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ שָׂק.

ג  וּבְכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ – אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים, וְצוֹם וּבְכִי וּמָ; שַׂק וָאֵפֶר, יֻצַּע לָרַבִּים.

ד  ותבואינה (וַתָּבוֹאנָה) נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ, וַיַּגִּידוּ לָהּ, וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה, מְאֹד; וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת-מָרְדֳּכַי, וּלְהָסִיר שַׂקּוֹ מֵעָלָיו – וְלֹא קִבֵּל.

ה  וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ מִסָּרִיסֵי הַמֶלֶךְ, אֲשֶׁר הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ, וַתְּצַוֵהוּ, עַל-מָרְדֳּכָי – לַה.

ו  וַיֵּצֵא הֲתָךְ, אֶל-מָרְדֳּכָי – אֶל-רְחוֹב הָעִיר, אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר-הַמֶּלֶךְ.

 ז  וַיַּגֶּד-לוֹ מָרְדֳּכַי, אֵת כָּל-אֲשֶׁר קָרָהוּ; וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף, אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל-גִּנְזֵי הַמֶלֶךְ ביהודיים (בַּיְּהוּדִים) – לְאבְּדָם.

ח  וְאֶת-פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב-הַדָּת אֲשֶׁר-נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם, נָתַן לוֹ – לְהַרְאוֹת אֶת-אֶסְתֵּר, וּלְהַ; וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ, לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן-לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו – עַל-עַמָּהּ.

ט  וַיָּבוֹא, הֲתָךְ; וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר, אֵת דִּבְרֵי מָרְדֳּכָי.

י  וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ, וַתְּצַוֵּהוּ אֶל-מָרְדֳּכָי.

יא  כָּל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יֹדְעִים, אֲשֶׁר כָּל-אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל – הַמֶּלֶךְ אֶל-הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא-יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית, לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט-לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת-שַׁרְבִיט הַזָּהָב, וְחָיָה; וַאֲנִי, לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ – זֶה, שְׁלוֹשִׁים יוֹם.

יב  וַיַּגִּידוּ לְמָרְדֳּכָי, אֵת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר.

יג  וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי, לְהָשִׁיב אֶל-אֶסְתֵּר: אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּ.

יד  כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת – רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית- אָבִיךְ תֹּ.

טו  וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר, לְהָשִׁיב אֶל-מָרְדֳּכָי.

טז  לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאל-תֹּאכְלוּ וְאל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַי. וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר לֹא-כַּדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי.

יז  וַיַּעֲבֹר, מָרְדֳּכָי; וַיַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר.

משימות :

בחרו 5 מתוך 6 המשימות שלפניכם ובצעו אותם.

לאחר מכן, צפו בסרטון להנאתכם: 

 https://youtu.be/k_P3sByYLro

משימה 1: 

ענו על שתי השאלות הבאות, על פי הפסוקים: א’-ו ‘: 

1. מה היה הדו שיח בין עבדי המלך למרדכי?

2. מדוע לדעתך, המן כל כך כעס כאשר מרדכי לא השתחווה לו?

משימה 2:

ענו על השאלות על פי פרק ג ‘, פסוקים: ז’ עד ט”ו:

1. מה תפקידה של טבעת המלך?

2. מה נכתב בספרים שנשלחו למוצרים אחרים?

משימה 3:

ענו על השאלות על פי פרק ד ‘פסוקים: א’ עד ט ‘: 

1. מה מרדכי לבש, ולמה?

2. מדוע אסתר נבהלה לשמוע כי מרדכי לבוש כך?

משימה 4:

ענו על השאלות על פי פרק ד ‘פסוקים: י’ עד י”ז:

1. למה אסתר מפחדת להתקרב למלך?

2. מדוע אסתר מבקשת שיצומו עליה שלושה ימים?

משימה 5:

כתבו כתבה קצרה שנכתבה בעיתון יהודי, ברגע שהתקבלה ההודעה על הגזירה.

משימה 6:

כתבו קטע מתוך יומנה של אסתר, יום לפני שהיא ניגשת למלך אחשורוש.

ציירו את אסתר כאשר היא ניגשת למלך.