עבודת חקר צפון הארץ – הגליל העליון

גבולות גאוגרפים:

הגליל העליון תחום בים התיכון במערב, בבקעת בית הכרם בדרום, בעמק החולה ובבקעת הירדן במזרח, ובלבנון בצפון.

עיר מרכזית:

צפת- נחשבת לבירת הגליל העליון.

מאפייני צורות הנוף:

זהו אזור עשיר בגשמים, יש בו נופים הרריים וצמחייה טבעית רבה ומגוונת- פרחי בר, שיחים, חורש ים תיכוני ויערות. יש בו ניגודים חדים בנוף: הרים גבוהים ותלולים שביניהם מצויים עמקים צרים ורמות גבוהות וכמעט מישוריות שלצדן מתנשאים מצוקים גבוהים. נוצרו שם קניונים (הנחלים הזורמים בין ההרים חתרו בסלעים ויצרו אפיקים בצורת קניונים) שגדותיהם גבוהות ותלולות, ובעונת הגשמים המים זורמים בהם בזרם חזק ומהיר. כמו כן, יש באזור זה תופעות קרסטיות. בהרים יש מחסור בקרקע ובמים. הקרקע נסחפת במורדות ההרים, ומי הגשמים הרבים אינם מספיקים להשקות את הצמחים כי חלקם זורמים במהירות למקומות נמוכים, וחלקם מחלחלים מיד לעומק רב.

התיישבות

מספר תושבים: נכון לשנת 2013, בגליל העליון יש כ-16,900 תושבים.

סוגי יישובים: בגלל אופי השטח של הגליל העליון, רוב ההתיישבות היא בקיבוצים, מושבים, מושבות וכפרים של בני מיעוטים. ארבע הערים העיקריות בגליל העליון הן: קריית שמונה, חצור הגלילית, ראש פינה וצפת- שנחשבת לבירת הגליל העליון.

מוקדי אוכלוסייה בולטים נוספים בגליל העליון הם: כפר ורדים ומעלות תרשיחא.

בעבר הגובה של ההרים וקשיי הנגישות אל הגליל סיפקו הגנה למיעוטים נרדפים, שמצאו בהרים מקלט, הגנה ומיקום אסטרטגי.

צפיפות אוכלוסין: צפיפות האוכלוסין בגליל העליון נמוכה, בשל קשיים בהתיישבות: קושי לסלול כבישים, קושי לבנות בתים וקושי לקיים חקלאות על ההרים.

דת ולאום: אחוז האוכלוסייה הלא  יהודית (בדואים, דרוזים, צ’רקסים ועוד) גבוה  מאחוז  האוכלוסייה  היהודית -אחוז  האוכלוסייה  היהודית  בגליל העליון  הוא  פחות  מ 50%.  האוכלוסייה  הלא  יהודית  מתרבה  מהר  יותר,  לכן  הממשלה  יזמה  בשנות  ה- 70  את  תוכנית  “ייהוד  הגליל”  – מבצע לעידוד התיישבות יהודית בגליל.

התמקדות ביישוב מרכזי- כרמיאל

כרמיאל היא עיר השוכנת בבקעת בית הכרם, על הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון. היא נמצאת למעשה בלב הגליל. מקור שמה של העיר טמון בכרמי הזיתים הסובבים אותה.

מקורות תעסוקה: לעיר אזור תעשייה גדול ובו מספר גדול של מפעלים ובתי מלאכה, המשמשים כמקור התעסוקה העיקרי השל תושבי האזור. בנוסף, התושבים עוסקים בחקלאות.

מספר  התושבים: 44,633.

צפיפות אוכלוסין: 2,326 תושבים לקמ”ר.

ראש העיר: עדי אלדר.

היסטוריה-

*כרמיאל הוקמה בבקעת בית הכרם בשנת 1964 ומטרתה הייתה ליישב את השטחים. הקמתה של העיר היוותה למעשה חלק מתוכנית סו”ס, שמטרתה הייתה קטיעת רצפי התיישבות ערבים במרכז הגליל.

*בשנת 1972 קיבלה העיר מעמד של עיירת פיתוח, ובשנת 1986 הפכה כרמיאל רשמית לעיר.

*בשנות ה-90 נקלטו בעיר מעל 17,000 עולים מברית המועצות לשעבר וכן עברו אליה תושבים בני הארץ.

*לאחר הנסיגה מדרום לבנון בשנת 2000, נקלטו בעיר מספר משפחות של יוצאי צבא דרום לבנון.

*מאז, כרמיאל ממשיכה לשגשג.

מידע נוסף על כרמיאל- סמל העיר

סמל העיר כרמיאל בנוי ממספר מוטיבים:

*הכלנית היא פרח הבר הנפוץ ביותר באזור.

*השמש מסמלת את צמיחתה והתחדשותה של העיר.

*ההרים מסמלים את מיקומה הגאוגרפי בין הרי הגליל.

*סלעים מסמלים את ראשיתה של העיר, אשר משדה סלעים צמחה והפכה לעיר.

אתר תיירות -1

גן לאומי ברעם

אתר האינטרנט של גן לאומי ברעם: גן לאומי ברעם

מידע כללי ומיקום גאוגרפי: גן לאומי ברעם הוא גן לאומי שבתחומו נמצא בית כנסת מתקופת התלמוד. הגן נמצא בלב הגליל העליון, ליד מושב דוב”ב (דויד בלוך- בלומנפלד), והוא משתרע על ראש גבעה שגובהה 755 מטרים מעל פני הים, המשקיפה על פני הסביבה.

קהל היעד: האתר מתאים בעיקר לאנשים שאוהבים היסטוריה, ומתעניינים בעבר של העם היהודי. אתר זה פחות מתאים לילדים קטנים, משום שרוב האטרקציות שהוא מציע, הן סיורים מרתקים במבנים עתיקים, מה שדורש סבלנות רבה(:

מוקדי עניין ואופי הפעילות: האתר כולל בתוכו מוקדי עניין עיקריים ועתיקים, שהם אלה שיוצרים לו אופי פעילות מיוחד ושונה:

בית הכנסת הגדול ובית הכנסת הקטן- נחשבים לשניים מבתי הכנסת שנשמרו הכי טוב במדינה.

הכנסיה המרונית- השריד היחיד של הישוב “בירעם” שנשאר שלם, לאחר שצה”ל ציווה על התושבים לעזוב את ישוב זה בעת מלחמה.

קבר נחמן קטופא- קבר שמיוחס לנחמן קטופא (חטופא), בן המאה ה-5 לספירה.

קבר עובדיה הנביא- קבר המיוחס לנביא עובדיה, בעל הספר הקצר ביותר בתנ”ך.

מוזאון בר דוד, קיבוץ ברעם- מוזאון לאמנות יהודית. מוצגים בו כמה ממצאים מבית הכנסת הקדום בברעם.

אתר תיירות 2-

צוק מנרה

אתר האינטרנט של צוק מנרה: אתר צוק מנרה

מידע כללי ומיקום גאוגרפי: צוק מנרה הוא אתר נופש שממוקם בגליל העליון על רכס הרי נפתלי, בגובה של למעלה מ-700 מטר מעל פני הים.

קהל היעד: האתר פונה לאוהבי הספורט, הטבע, האתגרים והטיולים. (משפחות יחידים, מקצוענים וחובבנים).

אופי הפעילות: רוב הפעילויות באתר הן סוגים של ספורט אקסטרימי, אך יש גם הזדמנויות לצפייה בנוף.

מוקדי עניין: הביקור בצוק כולל 3 תחנות לאורך הרכבל המטפס מקריית שמונה ועד לקיבוץ מנרה שברכסי הרי נפתלי:

בתחנה התחתונה- ישנה מגלשת הרים אקסטרים המתאימה לילדים בגילאי 3 ומעלה.
בתחנה האמצעית- ישנה פעילות אתגרית של חברת שפן הסלע הכוללת סנפלינג, קיר טיפוס ואומגה באורך 210 מטר.

בתחנה העליונה– ישנה הזדמנות נהדרת לראות נוף מקסים מהמרפסת, ואחר כך, הילדים יכולים לבקר בממלכת הילדים, הכוללת: פינות יצירה, ג’ימבורי ומתנפחים. ובחופש הגדול: סיורים מודרכים ביער, סיור בטרקטור וקטיף במטעי הקיבוץ.

מסלול טיול- נחל עמוד

אופי המסלול: המסלול מעגלי. הוא מתאים למשפחות (עם ילדים בני 8 ומעלה המורגלים בהליכה) ולכל שאר המטיילים.

אורך ומשך המסלול: אורך המסלול הוא 4 ק”מ, ומשך המסלול הוא 3-4 שעות.

עונה מומלצת: האתר מומלץ בכל ימות השנה, מפני שהטיול מתקיים בחלקו האיתן של נחל עמוד, בו זורמים מים בכל ימות השנה.

דרכי הגעה: מכביש עכו-צפת פונים מזרחה בין כפר שמאי למירון (כביש 89). אלו שבאים מכיוון צומת מירון – נוסעים עד מושב כפר שמאי, פונים פניית פרסה ונוסעים עד הפנייה לשמורה.

נקודת תחילת המסלול: המסלול מתחיל במבואה, ממנה יוצא שביל רחב, מסומן באדום, לעבר משטרת עין יקים.

נקודות עניין לאורך המסלול: פלג זורם, גדות נחלים, ברכות מים (הרחצה בהן אינה מותרת בכדי למנוע זיהום של המים), בוסתן המטופח בשיטות השקיה מסורתיות (מקצה הבוסתן ניתן להשקיף על הנוף), שרידי מבטשות וגשרונים, שרידי טחנות קמח ואתר לפיקניקים.

טוב לדעת:

השם “נחל עמוד” ניתן לו על שם עמוד סלע גיר, אשר הסלעים שמסביבו נסחפו והתמוססו, ורק הוא נותר בודד במרכז הנחל. במסלול טיול שהצענו לא ניתן לראותו, כיוון שהוא נמצא בחלק אחר של הנחל הקרוב יותר לכנרת.

   קח מקל קח תרמיל בוא איתי אל הגליל

מילים לשיר:

קח מקל, קח תרמיל,
בוא איתי אל הגליל,
בוא איתי ביום אביב
נהלך סביב, סביב.

קח מקל, קח תרמיל…

עם השמש הזורחת בחניתה
ושוקעת באכזיב.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש, כאן השמש לא תכזיב.
כי השמש, כן השמש,
כאן השמש לא תכזיב,
כאן השמש לא תכזיב,
כאן השמש לא תכזיב.

קח טמבור, קח חליל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא נפתח נא צווארון,
בוא נשיר במלוא גרון.

קח טמבור, קח חליל…

עם הרוח הנוגנת במצובה
ושורקת בעברון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח, כאן הרוח רון תרון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון.

קח צעיף, קח מעיל,
בוא איתי אל הגליל.
בוא בחורף מילל
ונראה איך נשתולל.

קח צעיף, קח מעיל…

גשם בראשית בכברי ובסער
וצולל בכרמיאל.
כי הגשם, כן הגשם,
כאן הגשם, כאן הגשם – גשם אל.
כי הגשם, כן הגשם,
כאן הגשם – גשם אל,
כאן הגשם – גשם אל,
כאן הגשם – גשם אל.

בוא בהר, בוא בשביל
בוא איתי אל הגליל.
בוא בליל ירח חם
ונישן באור הנם.

בוא בהר, בוא בשביל…

על הדשא הצומח לו ברגבה
ומוריק ביחיעם.
כי הדשא, כאן הדשא,
כאן הדשא, כאן הדשא עד עולם.
כי הדשא, כאן הדשא,
כאן הדשא עד עולם,
כאן הדשא עד עולם,
כאן הדשא עד עולם.

כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח, כאן הרוח רון תרון.
כי הרוח, כן הרוח,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון,
כאן הרוח רון תרון.

כי השמש, כן השמש,
כאן השמש, כאן השמש לא תכזיב.
כן השמש, כאן השמש
קח מקל, קח תרמיל,
בוא איתי אל הגליל,
בוא איתי אל הגליל.