תאומות שלי תאלא וראמא

תאומים זהים, במחוותיהם ובתחומי העניין שלהם. ממצאים אלה תומכים בתאוריה כי לרובן של התכונות האנושיות קיים גורם גנטי. מבחינה גנטית ילדיהם של תאומים זהים הם למעשה אחים למחצה ולא בני דודים רגילים.

תאומים שהם לא מאותו המין הם כמעט תמיד תאומים לא זהים, שכן המטען הכרומוזומלי שלהם שונה. עם זאת, במקרים נדירים ביותר מתרחשת הפרעה גנטית שמאפשרת תאומים זהים של זכר ונקבה. הדבר קורה כאש

תאומים זהים הם תוצאה של התחלקות הביצית המופרית, המהווה את העובר הראשוני, לשניים (או ליותר). הסיבה המדויקת להתחלקות אינה ברורה. שני גושי התאים הופכים לשני עוברים הגדלים באותו רחם (אך לכל אחד חבל טבור משלו).

ככל שהתחלקות הביצית המופרית מתרחשת מאוחר יותר, כך חולקים העוברים ביניהם יותר “משאבים” בזמן ההיריון. אם הביצית המופרית מתחלקת לשניים ב-3 הימים הראשונים שלאחר ההפריה, נוצרים תאומים זהים שלכל אחד מהם שלייה משלו ושק היריון משלו הנקראים תאומים דיכורייאלים דיאמניוטים (תאומים DC/DA). אם החלוקה מתרחשת בין היום הרביעי ליום שמיני שלאחר ההפריה (אצל כ-75% מהתאומים הזהים), נוצרים עוברים שלכל אחד מהם שק היריון פנימי (אמניון) משלו, אך יש להם שלייה משותפת ושק הריון חיצוני (כוריון) משותף. תאומים אלו נקראים מונוכורייאלים דיאמניוטים (תאומים MC/DA). אם החלוקה מתרחשת בין היום השמיני ליום ה-12 לאחר ההפריה, נוצרים עוברים שלהם שק הריון משותף ושלייה משותפת ונמצאים ללא הפרדה כלל ברחם. תאומים אלו נקראים מונוכורייאלים מונואמניוטיים (תאומים MC/MA). זהו המצב הנדיר והמסוכן ביותר מבין השלושה.

בחלוקה מאוחרת יותר לאחר היום ה-12 להפריה נוצרים תאומים סיאמיים.

לתאומים זהים מטען גנטי כמעט זהה (מחקרים חדשים מראים כי קיים שוני במטען הגנטי עקב מוטציות, אבל לשם כך נדרש לבצע ריצוף מלא של הגנום^[2][3], בנוסף, קיימים הבדלים נוספים, למשל בטביעות האצבעות) ועל כן הם תמיד מאותו זוויג, אולם הם אינם בהכרח זהים באופיים. עם זאת, מחקרים הוכיחו כי תאומים זהים אשר גדלו בנפרד היו דומים זה לזה בתכונותיהםר אצל אחד מתאומים מונוזיגוטיים בנים נפגם כרומוזום Y במהלך חלוקת הביצית, תופעה המוכרת כסינדרום טרנר.