טיפול בעזרת בעלי חיים

טיפול בעזרת בעלי-חיים או זואותרפיה, הוא שיטה בפסיכותרפיה, המסתייעת בבעלי-חיים כדי לשפר את תפקודו הפיזי, החברתי, הרגשי או הקוגניטיבי של האדם. טיפול זה נעזר בבעלי חיים אשר עברו הכשרה או נמצאו בעלי אופי מתאים, כאשר תפקידו של המטפל בתהליך הוא לכוון את המטופל להתבוננות  פנימית,

מודעות ופיתוח תובנה . הגישה מבוססת על מפגשים בין מטופל לבין איש מקצוע כאשר הגורם המתווך הוא בעל החיים. הבחירה בבעלי חיים ככלי טיפולי נובעת מכך שהקשר הנוצר בינם לבין המטופל איננו מצריך שימוש במילים על מנת ליצור קרבה. זהו יתרון לאנשים הסובלים מבעיות תקשורת או שפה. בעל החיים נמצא במצב אקטיבי בו הוא יוצר את המגע והקשר עם המטופל ומקבל אותו ללא תנאי, דבר המעניק למטופל תחושת ביטחון אישי ואמון בקשר. ביטחון ואמון אלה מסייעים למטופל לבטא צדדים רגישים, מסורים ואוהבים שייתכן ולא היו מודעים לקיומם

שלוש דרכי ההתערבות המקובלות 

תצפית של המטופל בבעלי החיים ללא פעילות פיזית כדוגמת הסתכלות על כלוב ארנבונים ולמידה של מאפייני חייהם .

שימוש פיזי בבעלי החיים בעת הטיפול כגון, רכיבה על סוסים, טיפול פסיכולוגי תוך  ליטוף ארנב, טיפול באמצעות כלבים וכד’.

פעילות המסתייעת בבעלי חיים המאופיינת בפעילות להעשרה ולהעצמת רווחתו של המטופל. במצב זה אין חובה לנוכחות של מטפל כדוגמת פסיכולוג.