סיפור עם

מאפייני הסיפור העממי

הספרות העממית – חוקי אולריק:

1. חוק הפתיחה: הפתיחה בסיפור העממי תהיה קצרה, רגועה ושלווה. בפתיחה יוצגו לרוב הדמויות, הזמן והמקום. לפתיחה ביטויים קבועים כמו: “פעם אחת..”, “לפני שנים רבות..”, “מעשה באחד ש…”, “יום אחד….”.    לדוגמא
2. חוק הסיום: הסיפור מסתיים לרוב בסוף טוב. יש חזרה לעולם הרגוע שהוצג בפתיחת הסיפור, הבעיות נפתרות, המשאלות מתגשמות, הגיבור מנצח והדמות השלילית נענשת. לסיפור העממי מוסר השכל.   לדוגמא
3. חוק החזרה: מטרת החזרה בסיפור היא להדגיש עניינים חשובים ומיוחדים, לארגן את העלילה וליצור מתח. המספר משתמש בחזרות רבות, על מלים, עובדות, מעשים וכו’. למשל: בשביל להדגיש את הגיבור הטוב, המספר יחזור על התכונות הטובות שלו: חכם, טוב לב.  לדוגמא
4. חוק השילוש: הסיפור בנוי על בסיס שילוש – שלוש דמויות, שלוש משימות שהגיבור מבצע, שלושה מצבים או אירועים שמתרחשים בסיפור, שלושה תארים (הנערה היא טובה, יפה וחכמה), שלושה חפצים ועוד. בנוסף, מופיעים צירופי המספר 3.   לדוגמא
5. חוק הניגוד(הקיטוב): הסיפור העממי מציג עולם קוטבי ומנוגד. בכל הסיפור מופיעים ניגודים רבים, בין דמויות (יפה מול מכוער, צעיר מול זקן, אדם מול מפלצת), בין מעשים ותוצאות, בין מצבים בסיפור (עושר מול עוני, שמחה מול עצב, חולי מול בריאות). הניגודים יוצרים מאבקים ועימותים בין הדמויות , בין המצבים ובין האירועים המתרחשים בסיפור.  לדוגמא

6. חור הירכתיים (ירכתיים = קצה, סוף, גבול): חוק זה מתקשר לדמויות. בסיפור מוצגות 3 דמויות, כשאחרונה היא המשמעותית ביותר. האחרונה היא זאת שהקורא אוהד, והיא תצליח לזכות ברצונה.
7. עלילה: בסיפור העממי יש עלילה המתמקדת באירוע אחד. בסיפור קצב התרחשות מהיר, ריבוי פעלים ועשייה. במרכז העלילה תמיד יש סיבוך ופתרון. ישנם שני גיבורים יריבים, כאשר אחד מייצג את הכוח השלילי שהמאזין רוצה בכישלונו, ודמות השנייה מייצגת כוח חיובי שהמאזין מזדהה איתו ורוצה בניצחונו.   לדוגמא
8. היסוד העל-טבעי, היסוד הפלאי: כל יסוד שאין לו אחיזה במציאות הממשית. בסיפור העממי ישנה התרחשות של דברים לא אנושיים. לדוגמא: נסים, האנשה, מפלצת, קוסם מגשים משאלות וכדומה. סיפורים חסרי אחיזה במציאות לעיתים נשמרים בזיכרון הקולקטיבי טוב יותר מאשר סיפורים ריאליסטיים.   לדוגמא
9. המשאלה הכמוסה: בכל סיפור עם עולה משאלת ליבו של אדם פשוט ושל החברה בה הוא חי. המשאלה מייצגת ומדגישה את הבעיות והכאב של האדם הפשוט. המשאלה היא בעצם המסר שבשבילו מספרים את הסיפור. פעמים רבות בהגשמתה או באי הגשמתה של המשאלה, יש הבעת דעה לגבי הטיב והערך של המשאלה. משאלות שהמספר רוצה לומר שהן ראויות יתגשמו, בעוד שמשאלות לא ראויות, לא יתגשמו בסוף הסיפור.    לדוגמא