החוזקות שלי

1. סלחנות.

2. הגינות.

3. נדיבות.

4. יצירתיות.

5. אהבה ללמידה.

סלחנות: אני סולח על כל דבר כמעט, אם מבקשים ממני סליחה.

הגינות: אני לא משקר ומאוד הגון.

נדיבות: אני נדיב ובדרך כלל מתחלק בדברים שלי.

יצירתיות: אני מאוד יצירתי ואם אני נתקל בבעיה אני מוצא פתרון יצירתי לבעיה.

אהבה ללמידה: אני סקרן ואוהב ללמוד דברים חדשים.

כשהוריי היו בגילי…

אמא שלי

• אמא היתה ילדה חברתית, השתתפה בפעילויות שונות בכיתה. היא זוכרת איך היו יושבים כל החברים בהפסקות ומדברים יחד וצוחקים. היה לה כיף בחטיבת ביניים. היא גם עזרה בבית לאמא שלה בכל מיני עבודות בבית ושמרה על אחים שלה.

• אמא היתה תלמידה טובה. שהשקיעה בלימודים והיו לה ציונים טובים. היא היתה ממושמעת ואף פעם לא הפריעה בכיתה או התחצפה למורה.

• אמא השתתפה בתנועת הנוער העובד והלומד. היה להם קן בשכונה. היו פעילויות פעמיים בשבוע בקן והיו טיולים וסדנאות. אמא אהבה להיות בתנועת נוער.

• אחרי בית ספר, אמא אהבה להיפגש עם חברות, ללכת לסרטים בקולנוע, לקרוא ספרים, ללכת למסיבות כיתה, לגלוש על סקטים ולעסוק באומנות: היא השתתפה בחוג ציור, ואהבה ליצור בפימו ולהכין תכשיטים מחרוזים.

• אמא אהבה ספרות, פיזיקה, כלכלת בית ומלאכה.

…כשהוריי היו בגילי

אבא שלי

• אבא היה נער שאהב לשחק כדורגל ולבלות עם חברים.

• אבא היה תלמיד טוב למרות שבמעבר מהיסודי לחטיבה היה לו קצת יותר קשה מבחינה לימודית, היו יותר דרישות ועלייה ברמת הלימודים.

• אבא לא היה בתנועת נוער בכיתה ז’ אבל בכיתה ט’ הוא הלך לקורס מדריכים צעירים של העירייה ובהמשך הדריך במועדוניות ומתנ”סים.

• אחרי בית ספר, אבא אהב להישאר ולשחק כדורגל עם חברים. בשעות אחרי הצהריים היה נפגש עם חברים והם היו מאזינים ביחד למוסיקה של הביטלס, אריק איינשטיין ושלום חנוך. בזמן הזה אבא התחיל ללמוד לנגן בגיטרה.

• אבא אהב ללמוד אנגלית, צרפתית ואזרחות.

ראיון עם סבתא

אני: סבתא אני עכשיו אשאל אותך עשר שאלות שחלקן יהיו קשורות לאוכל. אם יש שאלה שאת לא רוצה לענות עליה או לא יכולה, את יכולה לומר לי, אני אחליף שאלה.

סבתא: אוקי

אני: השאלות האלה, בגלל שזו עבודה לבית ספר שלי, אני צריך שתעני עליהן בעצם תשובות מלאות. לא כן, לא אולי. תשובות מלאות, ארוכות.

סבתא: אוקי

אני: אוקי. עכשיו אני אשאל את השאלות. שאלה ראשונה:

מהו המאכל שמזכיר לך את הילדות?

סבתא: וואו, לחם עם מרגרינה עם סוכר מעל.

אני: מה, אמא או אבא שלך היו מכינים לך את זה?

סבתא: כן. כל בוקר זה מה שאכלנו.

אני: האם יש מאכל שזכור לך מביקור במדינה מסוימת?

סבתא: כן. כשהייתי ביוון אכלתי סופלאקי ואני מאוד מאוד אוהבת.

אני: מה זה סופלאקי?

סבתא: סופלאקי זה סוג של קבב יווני אבל זה לא משתווה לשום דבר. פשוט קבב טעים טעים טעים.

אני: יש בו תוספות מיוחדות?

סבתא: יש בו תוספות של עגבניה, בצל סגול ומי שרוצה, אפשר גם להוסיף גבינה. אהה… זה טעים בטירוף רק שזה עשוי משומן של חזיר. בשר בקר ושומן של חזיר וזה טעים מאוד.

אני: רגע, זה כשר שומן של חזיר? (אני מתפלא ושואל כי אני יודע שסבא וסבתא אוכלים כשר)

סבתא: לא. אנחנו לא ידענו. אכלנו הרבה שנים ועד שפעם אחד אמרנו איך זה יכול להיות כל כך טעים. מה, אנחנו עושים קבב בבית, עושים בישראל קבב, אתה אוכל במסעדה קבב וזה לא אותו דבר ואז המדריך של הטיול אמר לנו שזה בקר אבל עם שומן חזיר. זה מה שעושה את הטעם ומאז אנחנו הפסקנו לאכול את זה.

אני: זה כמו שלפעמים אוכלים בשר ואז אתה שוכח שאכלת בשר ואתה אוכל חלב בטעות.

סבתא: כן. אבל ברגע שידענו שיש שם חזיר אנחנו הפסקנו לאכול את זה.

ראיון עם סבתא – המשך

אני: אילו מאכלים את אוהבת לבשל?

סבתא: אני אוהבת מאכלים ש… קודם כל אני אוהבת לבשל הכל. אין לי משהו מסויים שאני מבשלת. אני אוהבת להתנסות בכל אבל יש דברים שגדלתי עליהם והעברתי אותם לילדים שלי וגם לכלות וגם למשפחה: זה עלי גפן וכל הסוגים של הקובות וכל מיני חמוצים שאנחנו עושים עד היום, זאת אומרת שאנחנו גדלנו עליהם.

אני: מה זה חמוצים?

סבתא: חמוצים זה תערובת של ירקות עם חומץ

אני: צ’וזוקי או משהו? שהייתי… שאמא אמרה לי שהיית מכינה?

סבתא: עוד פעם?

אני: לא זוכר, משהו עם מלפפון ו…

סבתא: ציזיקי.

אני: כן

סבתא: זה גם אני עושה. את זה אכלתי ביוון ואני עושה, כן. ציזיקי זה יוגורט עם שמיר, מלפפון ושום ושמן זית.

אני: כן. אמא שלי הכינה לי את זה פעם. ממש אהבתי את זה.

סבתא: זה ממש טעים גם. אני מכינה אוכל גם ישראלי וגם אוכל שאני גדלתי עליו.

אני: מהי הארוחה המועדפת עלייך במהלך היום?

סבתא: הארוחה המועדפת עלי ביום היא ארוחת צהריים, כשאני באה הביתה מהעבודה ואוכלת. אני תמיד מחכה לחזור הביתה ולאכול צהריים, זו הארוחה העיקרית שלי. בשאר הארוחות אני אוכלת דברים קלים.

ראיון עם סבתא – המשך

אני: תספרי לי על מאכל מסורתי שעובר במשפחה או מתכון מיוחד

סבתא: אז יש מאכל שאני מאוד מאוד אוהבת אותו ואני מתרגשת כל פעם כשאני עושה אותו כי אמא שלי שתהיה בריאה ותבדל לחיים ארוכים עושה אותו עד לפני שנה היא עוד עשתה אותו. עכשיו היא כבר לא יכולה לעשות אותו זה הטביט. (צוחקת) נזכרתי בסבתא שהיא קוראת לזה טיביט, זה אורז אדום עם בשר שכל הלילה הוא בפלטה. אתה מכיר את זה.

אני: רגע, הפיתה המאוד מאוד דקה?

סבתא: לא זה לא פיתה. זה אורז אדום עם בשר שכל הלילה הוא בפלטה בשבת. כמו שאני עושה חמין מקרונים, זה אותו דבר. את האורז האדום, אתה אוהב.

אני: אהה, אורז אדום.

סבתא: שאמא תמיד מחפשת את השרוף מלמטה תמיד.

אני: כן, כן אני יודע.

סבתא: קוראים לזה טביט.

אני: טביט או אטביט?

סבתא: טביט

אני: עם ת’?

סבתא: לא עם ט’. ובגלל שזה הרבה זמן על הפלטה יש לזה טעם אחר. עושים את זה עם עוף ממולא לפעמים בפנים או עם בשר.

אני: כן, אני זוכר ששמים עוף.

סבתא: זה ממש טעים. טעים טעים טעים.

אני: טוב. תספרי לי על חוויה מיוחדת שהיתה לך? עכשיו זה לא חייב להיות קשור לאוכל

סבתא: אני אספר לך חוויה. תראה, זה לפני המון המון שנים. פעם לא היינו הולכים לחנות נעליים כדי לקנות נעליים היה לנו איש שהיה בא עם עגלה.

אני: כמו חלבן שהיה עובר ברחוב

סבתא: כן, כמו החלבנים של פעם והוא… (צוחקת)  קראו לו בנימין אבל אנחנו קראנו לו  “אבו סנדלים”, האבא של הסנדלים. הוא היה בא, הוא היה עושה “ביפ ביפ” כל השכנים היו יורדים, מודדים סנדלים וקונים ממנו. סנדלים, נעליים. הוא היה מכין הכל לבד.

אני: הוא היה בא עם אופניים?

סבתא: עם אופניים ועגלה. הוא היה איש נחמד מאוד. הוא היה עוצר ברחבה. היתה לו זמבורה כזו, הוא היה עושה רעש. כולם יורדים, היו נעליים תלויות על העגלה והיינו קונים ממנו נעליים.

כמו החלבן של פעם.

אני: כן, שהיו שמים ליד הדלת בקבוקי חלב.

סבתא: כן. גם את החלב אני זוכרת שהיינו שמים את הבקבוקים הריקים בחוץ, היתה לנו סלסלה כזו של בקבוקים. היינו שמים את הכסף בתוך שקית ניילון, שמים בתוך אחד הבקבוקים. החלבן היה בא בשעה ארבע בבוקר.

אני: ומחליף?

סבתא: לוקח את הכסף, לוקח את הבקבוקים הריקים ושם לנו בקבוקים מלאים של חלב.

ראיון עם סבתא – המשך

אני: אמ… מהם הטעמים האהובים עליך? ולאילו טעמים את פחות מתחברת?

סבתא: אהה… אני אוהבת איזון בתבלינים. אני לא אוהבת חריף מדי ואני גם לא אוהבת יותר מדי מתוק. פיקנטי כזה.

אני: יש משהו שאת פחות מתחברת אליו?

סבתא: אוכל מסויים?

אני: (מהנהן עם הראש)

סבתא: אני לא אוהבת קצפות וקרמים.

אני: אני זוכר שפעם היתה קצפת.

סבתא: כן, זה לא שאני לא אוכלת בכלל אבל אני גם לא אוהבת לעשות עוגות עם קצפות. אני כן אעשה עוגת גבינה אבל לדוגמא בעוגות יומולדת אני לא נוגעת בקצפות. אני לא אוהבת.

אני: יש גם קצפות טעימות אבל.

סבתא: לא, אני אוכלת לפעמים גלידה אבל אני אוכל גלידה בלי קצפת. יביאו גלידה לכולם עם קצפת ואני לא אוכל רק את הגלידה.

אני: אבל נגיד קרמבו?

סבתא: קרמבו אני מאוד אוהבת אבל רק את החום לא את הלבן.

אני: אה, כן גם אני.

אני: הלבן יש בו טעם של קוקוס ואני לא אוהב קוקוס.

סבתא: אני לא אוהבת את הלבן, אני אוהבת רק חום.

אני: המוקה.

סבתא: המוקה, כן.

ראיון עם סבתא – המשך

אני: מהי האוירה המועדפת עליך?

סבתא: היום או בעבר?

אני: לא משנה. מה שתבחרי.

סבתא: אוירה מיוחדת זה אווירה של יום שישי בערב, שכולם נמצאים וכולם חווים את החוויה של אחד עם השני או בחגים שבאמת יש לזה משמעות מאוד מיוחדת.

אני: ימי שישי של לפני הקורונה שהיינו באים כולנו לקידוש.

סבתא: כן, עכשיו בכלל לא מצב… עכשיו זה סתם עצוב שכל פעם משפחה אחרת צריכה לבוא ואין את הביחד וזה פעם ראשונה בחיים שלי שקורה שאני לא יכולה לראות את המשפחה שלי. אני בת 67, ואני לא זוכרת מהילדות שלי שהיינו צריכים להתנתק בגלל מגיפה.

אני: זה עומד להיגמר עם החיסונים, את יודעת. בטח ראית בחדשות.

סבתא: יהיו חיסונים אז נחזור לשיגרה, ברור. אבל אוטוטו אנחנו כבר כמה? כמעט עשרה חודשים ככה.

אני: עוד חצי שנה נדבר על זה בלשון עבר.

סבתא: וזה קשה לא לראות את הנכדים.

אני: זה כבר שנה, לא? בחנוכה זה יהיה… לא בפורים בעצם…

סבתא: זה התחיל בפברואר.

אני: זה היה בתחילת פורים. אני זוכר יום לפני שיצאנו לחופש פורים, או שדיברו על הקורונה או שהיתה קורונה.

סבתא: דיברו על הקורונה בעולם, לא אצלנו. דיברו על סין. התחיל בסין בפברואר ואנחנו אמרנו זה לא יגיע אלינו וכן זה בא אלינו וזה בא ממש אחרי מסיבות פורים שהיו.

אני: אני לא זוכר אם יצאנו לסגר לקראת חופשת פורים או ש…

סבתא: לא. בתחילת פורים זה כבר היה התחלה שבכלל הבנו שזה פה.

אני: אני זוכר שבבית ספר שלי, היה לנו עוד יום אחד לפני חופש פורים וביטלו את הבית ספר אז כולם שמחו.

סבתא: ביטלו. הדבר הראשון שסגרו זה מסגרות אבל אני עבדתי. לא עבדנו קצת ואחר כך החינוך המיוחד חזר ועבדנו בקפסולות. אחרי הסגר, המסגרת הראשונה שחזרה זה החינוך המיוחד.

ראיון עם סבתא – המשך

אני:  החינוך המיוחד לא עצר בכלל?

סבתא: אנחנו עצרנו, היו לנו עשרה ימים שלא עבדנו בכלל עד שבנו קפסולות, והאמת היא שגם פחדנו לבוא לעבודה. פחדנו להיפגש עם הילדים, אבל היה לחץ של ההורים, ואמרו שילדים לא מדבקים. זה לא בדיוק נכון כי הם יכולים להידבק וגם יכולים להדביק, אבל חזרנו לשגרה.

אני: האם יש מאכל שטעמת והופתעת מאוד מטעמו?

סבתא: כן, היה משהו. אני צריכה לזכור מה זה היה. וואי, רגע שניה. אני מנסה לזכור מה זה היה. מרוב שאהבתי את זה, באתי ועשיתי את זה בבית. לא זוכרת מה זה היה, ויש עוד הרבה דברים שכאילו… אתה יודע ממה הופתעתי פעם? מגפילטע פיש. כל פעם שהייתי רואה גפילטע פיש הייתי פשוט נגעלת. אבל היתה לי חברה, זיכרונה לברכה, צפי, שהיתה עושה גפילטע פיש הכי טעים בעולם.

אני: זה נראה מגעיל אבל זה די טעים.

סבתא: שלה לא היה נראה מגעיל. כשראיתי גפילטע פיש תמיד נגעלתי כי זה היה לבן כזה מגעיל, אבל צפי היתה עושה את זה קצת חריף, לא מתוק מדי וזה פשוט מעדן. אבל היה איזה משהו, היתה לי איזו חוויה, אני לא זוכרת מה זה… הקורונה הזאת דפקה לנו את הראש… אהה נזכרתי. הייתי אצל נועה בארוחה, נועה כלתנו והיא עשתה כבד קצוץ עם ריבת בצל ואז שאלתי אותה: איך את עושה ריבת בצל? והיא אמרה:  זה לא בעיה, אני אגיד לך, ולא יצא לה להגיד לי… וזהו באתי הביתה אמרתי אני חייבת לעשות כבד קצוץ, עשיתי כבד קצוץ ועשיתי ריבת בצל, מהאינטרנט לקחתי מתכון והם באו באותו ערב לאכול ואז היא אמרה: וואי, איזו ריבת בצל טעימה מי עשה? אמרתי לה אני. אבל לא לפי המתכון שלך… לקחתי מהאינטרנט. ויצא ממש , ממש טעים. ריבת בצל. לא הייתי חושבת על זה שבחיים אני יעשה ריבת בצל.

אני:  שאפשר לעשות ריבה מבצל.

סבתא: אפשר. עושים את זה עם יין אדום וזה טעים זה מתאים לכבד קצוץ. זה לא ריבה שאתה יכול לשים עכשיו על הסופגנייה שאכלת.

אני: אני לא אוכל כבד.

סבתא: אתה לא אוכל כבד. פעם היית אוכל כבד כשהיית קטן.

אני: כן, פעם כשהייתי קטן הייתי אוכל אבל הפסקתי.

ראיון עם סבתא – המשך

אני: אמ.. אילו משקאות קלים את אוהבת במיוחד?

סבתא: קולה זירו.

אני: מה מיוחד בעדה שלך?

סבתא: כל הדברים. המשפחתיות, הביחד, האוכל, המנהגים.

אני: זה משהו ששמתי לב. גם את אבא שלי שאלתי את זה והוא אמר בערך אותו דבר. כולם אומרים את זה. אין כאן שוני.

סבתא: אני חושבת שבכל משפחה יש. תראה אבא שלך אשכנזי אבל זה אותו דבר, זה המשפחתיות, הביחד. עכשיו אם ישאלו אותך לדוגמא, אתה תענה בדיוק את אותה תשובה שאני ואבא ענינו. אולי קצת שונה. אתה בכל זאת מדור יותר צעיר ואנחנו כבר זקנים.

 אני: כן, בניסוח.

אני: יש לי עוד שתי שאלות לשאול – שאלה שנראה לי שתאהבי – אם היתה לך חוות תבלינים, אילו תבלינים היית רוצה שיהיו בה?

סבתא: בזיליקום וזעתר.

אני: יש משהו מיוחד בהם?

סבתא: כן. זה שני תבלינים שאני אוהבת ואני משתמשת בהם המון. ממש המון, המון. בזיליקום אני ממש אוהבת.

אני: שאלה אחרונה – אם היית מאכל, מה היית בוחרת להיות?

סבתא: שישליק.

אני: שישליק? (מופתע)

סבתא: כן.

למה?

סבתא: כי אני אוהבת שישליק.

אני: ואז יאכלו אותך.

סבתא: שיאכלו אותי ואז יגידו אם אני מתוקה או לא מתוקה, אם אני מלוחה או חמוצה (מחייכת).

מה רצית שאני אגיד אגרול? לא, אני אוהבת שישליק. זה כמו לשאול בן אדם איזה חיה היית רוצה להיות? אז הוא אומר צ’יטה. שואלים למה צ’יטה? כי היא מהירה וחכמה. אני אוהבת מאוד בשר. שישליק אני אוהבת. אני אוהבת את השישליק שאבא שלי זכרונו לברכה היה עושה. היה לזה טעם מיוחד.

אני: אוקי אז אנחנו סיימנו.

סבתא: תשלח לי גם שאני אשמע.

אני: אוקי. אני אשלח לך.

ראיון עם אבא

אני: אבא, אני עכשיו רוצה לשאול אותך מספר שאלות שקשורות בעבודה שאני עושה – פרויקט מסע מילדות לבגרות. אני אשאל אותך עשר שאלות על אוכל בעיקר. אני אשאל את השאלות האלה ומומלץ שתענה לי תשובות ארוכות ולא תשובות בכן או לא או אולי. תשובות מלאות.

שאלה ראשונה: מהו המאכל שמזכיר לך את הילדות?

המאכל שמזכיר לי את הילדות זה פלפל ממולא בסגנון הונגרי שזה מין איזה פלפל שהוא ממולא באורז עם בשר.

אני: זה היה טעים?

אבא: כן, זה היה מאוד טעים. היינו אוכלים את זה אצל סבתא שלי.

אני: זה כמו ממולאים.

אבא: זה דומה לממולאים שאנחנו אוכלים היום, אבל זה בסגנון קצת אחר. זה עם בשר בתוך האורז, כאילו בשר עם האורז וזה גם יותר מתקתק.

שאלה שניה,  מהו החג האהוב עליך?

אבא: (מתמהמה בתשובה…)

אני: אם זה לא מתאים לך, אני יכול לבחור שאלה אחרת.

אבא: לא. יש שני חגים שאני אוהב. זה החגים המשפחתיים שזה ראש השנה ופסח שיש לי מהם זיכרונות טובים מארוחות משפחתיות ומפגשים משפחתיים שהייתי בהם ילד.

אני: אבל אם הייתי מבקש ממך לבחור חג אחד, מה היית עונה?

אבא: נראה לי שראש השנה בגלל שתמיד היו בו דברים מתוקים כאלה בגלל התפוח בדבש ושנה מתוקה והיו הרבה מאכלים וקינוחים מתוקים  שגם אני לא זוכר אותם באופן מדויק, אני זוכר את הטעם שלהם או זוכר את החוויה.

השאלה השלישית היא האם יש מאכל שזכור לך מביקור במדינה מסוימת?

אבא: כן. כשהיינו אמא ואני בפורטו ריקו, בירח דבש, זה אי שנמצא בים הקריבי, אכלנו שם פיצה מאוד מאוד מאוד טעימה, עם תוספות מאוד מעניינות של לבבות דקל וכל מיני דברים כאלה וזה היה מאוד מאוד טעים.

ראיון עם אבא (המשך)

שאלה רביעית: מהי המסעדה האהובה עליך?

אבא: המסעדה האהובה עלי? … אמ… לא יודע אם יש מסעדה ספציפית שאהובה עלי אבל בתקופה האחרונה היינו ב… מזה בתקופה האחרונה? כבר לפני יותר משנה, לפני הקורנה. היינו ב”ג’קו סטריט”, בירושלים שהיה שם אוכל מעולה. אהה.. באמת הם עשו אוכל שאנחנו אוכלים…אהה… שאנחנו אוכלים כאילו נגיד אצל סבתא או דברים כאלה אבל בסגנון מאוד מאוד מיוחד. אהה.. אז זאת מסעדה אחת. אההמ.. זהו אפשר להגיד “ג’קו סטריט”.

השאלה הבאה: תספר לי על מאכל מסורתי שעובר במשפחה או מתכון מיוחד.

אבא: אההמ… משהו שעובר במשפחה… יש את המרק דולמה שעדנה (בת הזוג של סבא שלי – אבא של אבא) היתה עושה לנו כשהיינו ילדים וגם היא עושה היום לנכדים.

אני: אהה, המרק הזה עם הנודלס האלה, בלי כלום?

אבא: לא, לא. זה מרק עם כדורי בשר, מרק אדום כזה עם כדורי בשר ותיבול טעים. אתה אוהב את זה. כשאכלת את זה, אהבת את זה. וגם אני אוהב את זה. ויש את העוגת גבינה.

אני: כן, העוגת גבינה של דיקלה.

אבא: העוגת גבינה של דיקלה (אחות של אבא) שהיא גם כן עוגה מיוחדת.

אני: זו עוגת גבינה? לא. אני אוהבת את העוגת ביסקוויטים.

אבא: כן, אתה אוהב את העוגת ביסקוויטים עם השוקולד ואנחנו מאוד אוהבים את העוגת גבינה ביסקוויטים שהיא ככה עם גרידת לימון והיא מאוד מאוד מיוחדת.

נעבור לשאלה החמישית: איזה שלושה מאכלים היית לוקח איתך לאי בודד?

אבא: (צוחק) לאי בודד?

אני: חוץ ממים.

אבא: הייתי לוקח קובה חמוסטה של סבתא סוזי (סבתא שלי – אמא של אמא), את הפלפל הממולא של סבתא שלי ומשהו מתוק אולי, אולי את העוגת גבינה של דיקלה.

אני: אה, בעצם שני מאכלים כאלה, אהה…

אבא: שני מאכלים שהם ככה סוג של מנה עיקרית ומאכל אחד שהוא קינוח. מתוק.

ראיון עם אבא (המשך)

אני: מה מיוחד בעדה שלך?

אבא: (צוחק) תעבור לשאלה הבאה. לא, תראה יש את הצד ההונגרי שלי, של אמא שלי שאתה קצת פחות מכיר אותו כי אמא שלי לא בחיים כבר הרבה שנים, אבל מה שמיוחד שם זה שיש שם המון המון חום ואהבה. יש לי הרבה זיכרונות גם מאמא שלי וגם מסבא וסבתא שלי שהיינו מבקרים אותם כמעט כל שבת בחיפה, ואני זוכר שם המון המון המון  חום ואהבה. למרות שהם בקושי דיברו עברית ואני לא דיברתי הונגרית אבל הם הרעיפו עלינו המון המון אהבה וחיבוקים ונשיקות ואוכל טעים וכיפי.

אני: אפשר גם לפרט חוץ מאוכל, זה לא רק על אוכל.

אבא: כן, אבל אוכל היה שם חלק משמעותי. משחקים מיוחדים שסבא שיחק איתי. זה מה שאני חושב מיוחד בעדה הזאתי – החום והאהבה.

אני: אני חושב שאפשר להגיד את זה על כל עדה.

אבא: אולי.

אני: טוב. אהה… מהי מנת השחיתות שלך?

אבא: מנת השחיתות שלי?

אני: אנחנו בשאלה שש או שבע?

אבא: לא יודע. אההמ… מנת השחיתות שלי… בטח איזה משהו מתוק. מאוד מאוד מלא בדברים מתוקים. אולי איזה ופל בלגי ככה מה “חגיגה של באבט” עם הרבה קרמים ושוקולדים. אולי איזה גלידה מיוחדת מ “גולדה” עם מלא טעמים. למרות שאני יכול לדמיין גם איזה המבורגר עסיסי עם הרבה רטבים.

אני: בגודל של בניין.

אבא:  בגודל גדול. כן.

אני: האם אתה מעדיף לאכול בבית או בחוץ?

אבא: אהמ… אני חושב שאני מעדיף לאכול בבית. אוכל בבית הוא בדרך כלל יותר…

אני: טעים

אבא: טעים, העובדה שהוא טרי, עשוי ממרכיבים שאתה מכיר, דברים שאתה אוהב.

אני: אתם גם מוסיפים אהבה לאוכל.

אבא: (מחייך) מה שיותר נעים זה לאכול בבית. למרות שיש גם דברים טעימים במסעדות. בתקופה האחרונה אנחנו פחות נהנים מזה, אבל אני חושב שאני מעדיף לאכול אוכל ביתי בבית.

ראיון עם אבא (המשך)

אני: תאר את ארוחת חלומותיך.

אבא: ארוחת חלומותיי? אהה… ארוחת חלומותיי.. נראה לי שהיא מורכבת מכל מיני מאכלים טעימים שככה גם מהילדות שלי וגם מהשנים היותר בוגרות שלי, מכל מיני סגנונות. היא יכולה להיפתח באיזה מאפה קאדה (מאפה גבינה) של סבתא סוזי ולהמשיך באיזה צלחת קובה ולהמשיך באיזה משהו מהבית של סבתא שלי פלפל ממולא או איזה משהו אחר ואהה… ואולי איזה קינוח מעניין או עוגה טובה או גלידה.

אני: העוגת גבינה אולי של דיקלה?

אבא: או עוגת גבינה או משהו אחר. לא חייב העוגת גבינה, יכול להיות גם משהו אחר נגיד ה… פס פירות של “שמו” שאנחנו מאוד אוהבים או ככה משהו עסיסי. אני מאוד אוהב סלט פירות לקינוח זה גם יכול להיות מוצלח בתור קינוח. זו ככה ארוחת השחיתות שלי.

אתה שואל אותי עכשיו כשאני לא רעב, אני די מלא. אבל אהה.. אפשר אולי לשאול את השאלה הזאת כשאני אהיה רעב ואז אולי יהיו תשובות אחרות (צוחק).

אני: מה שבטוח יהיה בתפריט הזה המבורגר גדול ועסיסי.

אבא: (צוחק)

טוב שאלה אחרונה שאני אשאל היא שאלה קלילה כזאת – מה החוויה הכי מצחיקה שקרתה לך במטבח?

אבא: חוויה מצחיקה במטבח…אמ.. משהו ממש מצחיק… לא יודע, אבל כשעשינו ביחד את הנשיקות האלה. אתה זוכר שעשינו את הנשיקות ולא היה לנו שקית זילוף.

אני: כן.

אבא: אז עשינו אילתור משקית רגילה של סנדוויץ’, שמנו בתוכה את הקרם והנשיקות יצאו גדולות כאלה.. אבל עדיין היתה להם צורה.

אני: היה להם גם את הגרעינים של הלימון…

אבא: עשינו אילתור של נשיקות ממרנג לימוני כזה, למרות שלא היה לנו בדיוק מתכון ולא היו לנו את כל האמצעים, בסוף יצא לנו נחמד. זו חוויה שהיו בה קטעים מצחיקים אבל היתה חוויה נחמדה.

אני: טוב. אני גמרתי עם השאלות. היה נעים ונחמד.

אבא: סבבה.

מתכונים

מנה ראשונה – קובה נבלוסיה

רשימת מרכיבים

לקובה:

2 כוסות בורגול לקובה מטוגן
2 כוסות קמח
1/2 כוס סולת
כ-2 כפות שמן קנולה
1 כף רסק עגבניות
מלח
פלפל שחור
פפריקה מתוקה

למילוי:

1/2 ק”ג בשר בבקר  טחון
1 בצל
1 כף שמן קנולה
מלח
פלפל שחור
פפריקה אדומה מתוקה

מנה ראשונה – קובה נבלוסיה – המשך

אופן הכנה

ראשית, מכינים את התערובת לקובה. משרים את הבורגול עם קצת מלח במים מהברז לחצי שעה.
לאחר חצי שעה שוטפים ומסננים במסננת. לאחר הסינון שמים בקערה ומוסיפים את הקמח, הסולת, השמן, רסק העגבניות והתבלינים ולשים עד לקבלת בצק שאינו נדבק לידיים.
כעת, מכינים את המילוי. חותכים בצל לקוביות קטנות, מטגנים עם מעט שמן במחבת עד להזהבה.
מוסיפים את הבשר למחבת ומבשלים יחד עד שצבעו של הבשר הופך לאפרפר.
מוסיפים מלח, פלפל שחור ופפריקה אדומה, מבשלים עוד מספר דקות, טועמים ומתקנים תיבול. מניחים בצד לצינון כחצי שעה. לאחר כחצי שעה, מעבירים למסננת ומסננים את הנוזלים.

בזמן שהבשר מתקרר, יוצרים מתערובת הבצק כדורים בגודל של כדוק פינג-פונג.
יוצרים מעין גומחה בכדור עם האגודל, מכניסים כף מלית מהבשר לגומחה וסוגרים אותה עם האצבעות.
מגלגלים שוב לצורת כדור, ואז יוצרים צורת אליפסה עם זויות חדות יחסית (ראו תמונה).

מנה עיקרית – פלפל ממולא

רשימת מרכיבים

סיר גדול ורחב
לפלפלים הממולאים:
8-10 פלפלים בצבעים שונים
1/2 ק”ג בשר טחון
1 כוס אורז
1 בצל
2 ביצים
מלח
פלפל שחור
2 כפות קטשופ

לרוטב:
1/2 בצל
4 כפות רסק עגבניות
1/2 כפית מלח
1 כפית אבקת מרק עוף
מים חמים – כמחצית גובה הסיר
1 כף גדושה קמח רגיל
1 כף סוכר

מנה עיקרית – פלפל ממולא – המשך

אופן הכנה
לשים את הבשר בקערה גדולה.
לשטוף את האורז היטב במים, לסנן ולייבש במסננת. כאשר האורז יבש, לשפוך אותו לקערה.
לקצוץ דק בצל ולהוסיף לקערה.
להוסיף ביצים, קטשופ, מלח ופלפל, ולערבב היטב. לטעום ולשפר תיבול במידת הצורך.
למלא את הפלפלים בתערובת, להשאיר מעט מקום כי האורז תופח בבישול.

כעת נעבור להכין את הרוטב:
לקצוץ דק חצי בצל ולהזהיב קלות בסיר. להוסיף מים עד מחצית הסיר.
להוסיף רסק עגבניות, מלח, אבקת מרק עוף וסוכר, ולהביא לרתיחה.
כאשר המים רותחים, להכניס את הפלפלים, להוסיף מים אם נדרש לכיסוי הפלפלים, לבשל כ-30 דקות על אש בינונית.
לערבב כף גדושה קמח במים רותחים ולהוסיף לסיר להסמכת הרוטב.

קינוח – עוגת הביסקויטים של דודה דקלה

רשימת מרכיבים

תבנית חד פעמית מלבנית בגודל רגיל

1 חבילת ביסקוויטים ‘פתיבר גטניו’

1 כפית נס קפה ב-3/4 כוס מים חמים

1 חבילת אינסטנט פודינג וניל

1 גביע שמנת מתוקה להקצפה

1 כוס חלב

1 חבילת שוקולד מריר

1 שקית סוכר וניל (ניתן להחליף ב-1 כף סוכר)

1 קוביית מרגרינה (כ-40 גר’)

קינוח – עוגת הביסקויטים של דודה דקלה – המשך

אופן הכנה

ראשית, הכינו את הקפה. שימו כפית נס קפה בכוס ומזגו מים חמים. ערבבו עד שהקפה יימס לחלוטין. מזגו את הקפה לקערית כך שיהיה נוח לטבול בה את הביסקויטים.

שנית, הכינו את הקרם. ערבבו בקערה חבילת אינסטנט פודינג וניל, 1 גביע שמנת מתוקה להקצפה ו-1 כוס חלב. הקציפו את התערובת עד לקבלת קרם אחיד ויציב.

כעת, הרכיבו את העוגה:
טבלו ביסקוויטים בקפה וסדרו שכבה אחת בתחתית התבנית.
מרחו על שכבת הביסקוויטים כמחצית מכמות הקרם באופן אחיד.
טבלו שוב ביסקוויטים בקפה והניחו על הקרם שכבת ביסקויטים.
מרחו על שכבת הביסקוויטים את מחצית הקרם שנותרה באופן אחיד.
טבלו ביסקוויטים בקפה וסדרו שכבה עליונה מעל הקרם.

בשלב הבא, הכינו את הציפוי לעוגה:
המיסו במיקרוגל חבילת שוקולד מריר. הפעילו את המיקרוגל ל-30 שניות בכל פעם, עד שתראו שהשוקולד נמס.
לאחר מכן, הוסיפו שקית סוכר וניל ו-1-2 כפות חלב וערבבו עד לקבלת תערובת אחידה.
הוסיפו קוביית מרגרינה וערבבו עד להמסתה.
הוסיפו ביצה וטרפו את התערובת עד לקבלת מרקם אחיד וסמיך.
מזגו על העוגה ומרחו בעדינות לציפוי באופן אחיד.

צננו את העוגה במקרר כמה שעות לפני הגשה.

חיבור – בעקבות הארוחה המשפחתית

את הארוחה המשפחתית לכבוד יום המשפחה, החלטנו לקיים אצל סבא וסבתא מצד אמא, שגרים בירושלים. לא נפגשנו עימם כחודש וחצי בגלל הסגר ומאוד התגעגענו אליהם.

לפני הכנת הארוחה חשתי קצת לחוץ, מכיוון שזו הפעם הראשונה שאני מכין את המאכלים האלו. על מנת להפחית את הלחץ החלטתי לעבוד בצורה מסודרת. הדפסתי את המתכונים והכנתי יחד עם אמא שלי רשימה של מצרכים שצריך לקנות. החלטנו שנכין את המנה העיקרית ואת הקינוח בבית, ואת המנה הראשונה נכין אצל סבתא, יחד איתה, לפני הארוחה.

הלכתי לקנות את המצרכים בסופר יחד עם אבא שלי. יום לפני הארוחה הכנתי את הקינוח – עוגת ביסקוויטים. אמא שלי עזרה לי להכין את הקרם ואני טבלתי ביסקוויטים בקפה, סידרתי אותם בתבנית ומרחתי עליהם את הקרם, ועשיתי שתי שכבות נוספות. באותו ערב הכנתי עם אמא שלי גם את המילוי לפלפלים, מילאנו וסידרנו אותם בסיר. החלטנו למלא גם קישואים.

ביום הארוחה הגענו לסבא וסבתא בשעות הצהריים, סבתא חזרה מהעבודה שלה והתחלנו להכין את הרוטב לממולאים. העמדנו את הסיר על הגז והתפנינו למשימה העיקרית – הכנת קובה מטוגן.

סבתא הדריכה אותי איך לעבד את תערובת הבצק לקובה, למלא אותה בבשר ולגלגל לקובה. סבתא הזכירה לי שכשהייתי קטן, בערך בגיל 4, עזרתי לה להכין קובה. נראה לי שהפעם הייתי קצת יותר מיומן…

מילאנו וגלגלנו כמה עשרות יחידות של קובה, עד שנגמר הבצק. תוך כדי הכנת הקובה, סבתא סיפרה לי איך היא למדה לגלגל קובה מאמא שלה, על סוגים שונים של מילויים וסוגים שונים של קובה, וגם על הילדות שלה. זה היה מעניין ומצחיק.

כשזמן הארוחה הגיע, קראנו לסבא שיבוא מהגינה, וערכנו את השולחן. ישבנו לשולחן – סבא, סבתא, אבא, אמא ואני. במהלך הארוחה דיברנו על התוכניות לחג הפורים המתקרב, סבא וסבתא וההורים שלי שיבחו אותי על הארוחה הטעימה, ובמיוחד על הקובה שלמדתי לגלגל. זו פעם ראשונה שאני אוכל קובה מטוגן וזה היה לי טעים מאד. אני תמיד אוהב לאכול עם סבא וסבתא, אבל הפעם זו היתה ארוחה מיוחדת. לאחר הארוחה, נחנו קצת ואז הכנו תה ואכלנו את עוגת הביסקוויטים כקינוח. העוגה היתה טעימה מאוד.

נהניתי מאד מתהליך תכנון הארוחה, ההכנה והארוחה עצמה. למדתי שהדרך להתמודד עם משימה שנראית לי גדולה ומלחיצה היא לחלק אותה למשימות קטנות יותר, שכל אחת מהן יחסית פשוטה. למדתי להכיר את סבתא ואבא שלי יותר לעומק, הקשבתי להם מספרים על דברים שהם אוהבים ומזכירים להם את הילדות שלהם. כל החוויה היתה נעימה מאוד ומלמדת עבורי.

בעיני מאוד חשוב ללמוד להכין מאכלים משפחתיים מסורתיים שעוברים מדור לדור, כדי שנוכל לשמר אותם, להמשיך ולהנות מהם גם בעתיד.

כתיבה בעקבות תמונה – טיול בהולנד

בתמונה רואים אותי ואת ההורים שלי: ענבל וירון על גשר מעל תעלת מים באמסטרדם. סירות של אנשים עוגנות בסמוך לשפת הנהר ואזרחים שמתניידים באופניים ברחבי העיר, קושרים את אופניהם עם מנעול לגשר עד שיסיימו את עיסוקיהם ויחזרו לרכוב. הטיול שלנו להולנד ארך שבוע. טיילנו גם באמסטרדם וגם באתרים מחוצה לה. אמסטרדם היא עיר יפה ומעניינת. היה קר בחוץ והסתובבנו עם מעילים, כובע, כפפות וצעיף ברחבי העיר. ראינו בתים יפים וחנויות מיוחדות, טיילנו בסמטאות שהיו מקושטות לקראת חג המולד וזה היה מקסים.

כשאני מתבונן בתמונה, אני נזכר כמה שמחתי ונהניתי בטיול. היה לי  כיף לטייל עם ההורים שלי,  להנות מכל מיני מקומות מיוחדים ולראות נופים יפים. אני נזכר בכל מיני דברים שעשינו יחד  בטיול : טעמנו מאכלים מיוחדים ומתוקים: קרפים, וופלים  מיוחדים, שוקולדים ממולאים וגם גבינות שונות שמאפיינות את אמסטרדם. טיילנו בשוק הפרחים וברחבי העיר צחקנו והצטלמנו הרבה. עשינו גם שייט בתעלות בשעות הערב וראינו מיצג אומנותי מרהיב עם אורות בצבעים שונים, ממש התפעלתי ממנו. ביקרנו במוזיאונים וראינו יצירות של ואן גוך. מחוץ לאמסטרדם ביקרנו בכפר שנקרא  “זאנסה סכאנס”, שם ראינו טחנות רוח, צפינו בהדגמה של ייצור כפכפי עץ, טיילנו ברגל ועלינו לתצפית גבוהה וראינו נוף יפהפה של האזור. הנופים, האתרים והחוויה כולה היו מיוחדים ומהנים.

רפלקציה – בעקבות כתיבת התלקיט

במהלך כתיבת העבודות בתלקיט למדתי להכיר טוב יותר את עצמי. למדתי על המשפחה שלי, על הורי כשהיו בגילי ועל סבתי. נהניתי לבחור מאכלים משפחתיים שאני אוהב, לכתוב את המתכונים שלהם (שחלקם היו רק בזכרון של בני המשפחה), להכין אותם ולערוך ארוחה משפחתית בשביל המשפחה שלי. היה חשוב לי לסכם את המשימות לתלקיט אחד, כך שיהיו מאוגדות יחד ויספרו חלק מהסיפור שלי ושל המשפחה שלי וישארו למזכרת.