ישראל שרוליק קורן:

מגישה:אורטל אשטמקר

סיפור חייו:

ישראל, בנם של בילה ומרדכי, נולד ביום י”א בתשרי תר”ץ (15.10.1929) בעיר לודז’ שבפולין. גדל והתחנך בעיר הולדתו.

ערב מלחמת העולם השנייה הייתה פולין למוקד המרכזי של יהדות העולם בתחומי הפעילות הדתית, הלאומית, הפוליטית, החברתית והתרבותית. במדינה חיו כשלושה ורבע מיליון יהודים, ובלודז’ לבדה ישבו כ-225,000 יהודים, הקהילה השנייה בגודלה אחרי ורשה הבירה.

מגיל 10 עד 15 התענה בידי הנאצים,

תחילה בגיטו לודז’ ואחר כך במחנות המוות אושוויץ ודאכאו ובמחנות אחרים.
מששוחרר, ניסה לחפש את בני משפחתו ואז נודע לו שכל בני משפחתו נרצחו. כיתום הועבר לכפר נוער באיטליה וב-9.11.1945 עלה לארץ עם עליית הנוער.
עד פברואר 1947 חונך במוסד חינוכי חקלאי במגדיאל,

אך בגלל מחלת ריאות קשה,

שקיננה בו מאז הימים שהיה במחנות הריכוז,

נמצא שאינו מסוגל להמשיך בעבודה חקלאית ועבר לבני
ברק,

כדי שיוכל ללמוד מקצוע קל והוא למד חייטות.

ישראל היה בן תשע-עשרה בנפלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנהריה.

מעון “עליית הנוער” בבני ברק הקים ספרייה וחדר תרבות לשם הנצחת שמו של ישראל.

מקום מנוחתו:

הנצחה באנדרטאות:

אנדרטה לבוגרי כפר הנוער על שם מוסינזון ועובדיו שנפלו במערכות ישראל הוד השרון

אנדרטה לזכר בני העיר שנפלו במערכות ישראל בני ברק

אנדרטת נצר אחרון ירושלים (הר הרצל)

יד זיכרון וגבורה לבני גוש דן שנפלו במערכות ישראל תל השומר (בסיס צבא)

“משבר לתקווה” – גלעד לזכר ניצולי השואה שעלו לארץ ונפלו במלחמת העצמאות יער המגינים