ירושלים

מגישים: עומרי פלינט יאיר מיכאלי שון רומננקו ויונתן כהן

ירושלים בתקופת המנדט הבריטי

הכנסייה הסקוטית

כנסיית אנדרו הקדוש המכונה לעיתים קרובות “הכנסייה הסקוטית”, נמצאת ליד תחנת הרכבת ההיסטורית בירושלים והחאן הירושלמי על מורדות גבעת התנ”ך.

הכנסייה שייכת לכנסייה של סקוטלנד, והיא נבנתה כמונומנט הנצחה לחיילים הסקוטים בצבא הבריטי, חללי מלחמת העולם הראשונה.
הכנסייה קרויה על שם פטרונה של סקוטלנד, אנדרו הקדוש (אחד משנים-עשר השליחים של ישו אחיו של פטרוס שהיה במקצועו דייג), והיא נבנתה בשנים 1927–1930.

הכנסייה מוקדשת לחללי דיוויזיה 52 מרביתם חיילים סקוטים שנהרגו במהלך כיבוש ארץ ישראל וירושלים בידי הבריטים.

את אבן הפינה הניח הגנרל אדמונד אלנבי ב-1927.

המוסדות הלאומיים

 בית המוסדות הלאומיים הוא מבנה שנבנה עבור המוסדות הלאומיים  בשכונת רחביה שבירושלים אשר ממוקם ברחוב המלך ג’ורג’ פינת רחוב הקרן הקיימת והפך לסמל של המדינה היהודית שבדרך עד הקמתה

 הבניין הפך למשכן הנהגת המוסדות הציונים ומנהיגי המוסדות הלאומיים  התגוררו בשכונת רחביה הסמוכה

בבניין נערכו טקסים ממלכתיים כגון טקס הבאת ביכורים שנתי אשר ניסו להקנות  צביון ממלכתי לאומי ואף צביון עצמאי ליישוב העברי בארץ ישראל ולמנהיגיו

בשל חשיבות הבניין פשטו חיילים בריטיים על הבניין ב-29 ביוני 1946 (“השבת השחורה”) וחיפשו בו מסמכים הקשורים לארגון ההגנה

בחצר המבנה חגגו תושבי ירושלים את החלטת ארגון האומות המאוחדות  ביום כ”ט בנובמבר (29 בנובמבר 1947) על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל מדינה יהודית ומדינה ערבית

הפיגוע שבוצע במבנה ב-11 במרץ 1948 היה החמור בפיגועי מלחמת העצמאות עד לאותה עת והפך לציון דרך באירועי מלחמת העצמאות

ירושלים בתקופת מלחמת העצמאות

הקסטל

הקסטל היא גבעה ואתר לאומי הנמצאת בקצהו של הר מאוז בשטחה של מבשרת ציון.

עד 1948 שכן על הגבעה ישוב ערבי שהיווה נקודה אסטרטגית במהלך המערכה על ירושלים בזמן מלחמת העצמאות מכיוון שליטתו המוחלטת על הכביש מהשפלה לירושלים בו נעו השיירות לירושלים.

גבעת הקסטל ניצבת בגובה של 779 מטרים והיא יושבת בחלקו הדרומי של רכס קטן.
משמעות המילה קסטל היא מצודה.

בתחילתה של מלחמת העצמאות פעל אהרן חיים כהן מייסד המחלקה לפועל הערבי של ההסתדרות להסדרת הסכמי שלום עם כפרים שבשולייה של ירושלים ובהם הקסטל .

בהמשך המלחמה שימש המשלט “קו חסימה” בדרך לירושלים, והיווה נקודת שליטה על הדרך מן השפלה לעיר הבירה.
בחודש מרץ 1948 התקבלה החלטה לכבוש את הקסטל בכל מחיר.

הפעולה הראשונה נערכה בליל ה-3 באפריל בשילוב כוחות חי”ש ויחידת הפלמ”ח לוחמי החי”ש נבחרו לחיפוי ולוחמי הפלמ”ח נבחרו לכיבוש הגבעה.

הלוחמים טיפסו אל הגבעה אבל התברר שהערבים נטשו את הגבעה, והיא נכבשה ללא קרב.
באותו היום החלה מתקפת נגד של הערבים משני כיוונים הקרבות היו קשים ולוחמי החי”ש ספגו אבדות רבות , ב-8 באפריל לפנות בוקר, פסקו ההפגזות. עם עלות השחר עלו שלוש דמויות אל הגבעה בתחילה הלוחמים חשבו שהם אנשי תגבורת אולם משהתברר שהם ערבים הם נורו בידי מאיר קרמיול ונהרגו.

מאוחר יותר התברר שאחד ההרוגים היה מנהיג הכוחות הערבים באזור ירושלים במלחמת העצמאות עבד אל-קאדר אל-חוסייני.
לאחר שהתפרסמה עובדת מותו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני הוכרזה “פזעה” בכל אזור ירושלים והשפלה כ-1,200 ערבים התקבצו מכל האזור, כולל רמאללה ואפילו מחברון ורמלה והתקיפו את מגיני הקסטל , הלוחמים נלחמו ביאוש בכוחות אחרונים אחרי חמישה ימי קרבות רצופים ועם מעט תחמושת.

עם החרפת הקרבות וכשנותרו רק כ-30 לוחמים התקבלה פקודה לסגת מהקסטל.
כעבור נסיגת הכוחות עזבו רוב הלוחמים הערבים את הקסטל ויצאו להלווייתו של מפקדם אל-חוסייני בעקבות זאת יצאה פקודה חדשה שיש לכבוש מחדש את הקסטל כוח מיומן יצא לכבוש את הגבעה והצליח בקרב קצר לכבוש אותה מחדש לאחר שרוב כח האויב יצא להלוויה.

ומאז נותר הקסטל בידי ישראל.

כיום הקסטל הוא אתר לאומי בניהול רשות הטבע והגנים ובשטחו יד זיכרון לחללי הקרב על הקסטל.

גוש עציון

גוש עציון הוא קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים בין בית לחם לחברון

ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927

בתוכנית החלוקה של האו”ם נכלל אזור גוש עציון בתחומי המדינה הערבית המוצעת

עם פרוץ מלחמת העצמאות הטילו הערבים מצור על יישובי הגוש וניתקו את דרכי האספקה אליהם

המתיישבים ניסו להחזיק מעמד ונשלחו אליהם כמה פעמים תגבורות בין השאר שיירת העשרה שיירת נבי דניאל ומחלקת הל”ה

ביום חמישי ד’ באייר תש”ח (13 במאי 1948) יום אחד בלבד לפני הכרזת המדינה נפל כפר עציון

כ-240 חברי קיבוץ לוחמי הפלמ”ח והחי”ש נהרגו תוך כדי קרב

כמה עשרות לוחמים ואזרחים שנכנעו לכוחות סדירים של הלגיון הערבי, נטבחו  על ידי חיילי הלגיון הערבי וערביי האזור

ארבעה לוחמים הצליחו להימלט שאר שלושת הקיבוצים נכנעו

והמגינים כ24 איש נלקחו בשבי ונשלחו למחנות שבויים בירדן

השטח נכבש על ידי ירדן והיישובים נחרבו כמעט לחלוטין

בשטחם הוקמו מחנות של צבא ירדן ועל חורבות משואות יצחק הוקם מחנה פליטים פלסטינים

כעבור מלחמת ששת הימים התחדשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון

כעט בגוש הציון מתגוררים כ-90,000 אזרחים ישראלים

יישובי הגוש למעט ביתר עילית ואפרת משתייכים למועצה אזורית גוש עציון

ירושלים בתקופת מלחמת ששת הימים

ארמון הנציב

ארמון הנְציב הוא מבנה שלטון שהוקם בירושלים בתקופת המנדט הבריטי לשמש כמקום מגוריו וכלשכתו של הנציב העליון הבריטי

שטח ארמון הנציב משתרע על פני 65 דונם

אחרי כיבוש ירושלים בידי הבריטים בשנת 1917, הולאם מתחם אוגוסטה ויקטוריה והפך למפקדה הראשית של הצבא הבריטי בארץ ישראל

עם פרוץ מלחמת ששת הימים כבשה פלוגה של הלגיון הירדני את ארמון הנציב. החיילים הירדנים ירו מתוך הארמון לעבר מערב ירושלים ואף נעו מארמון הנציב לכיוון חוות הלימוד שעמדה על הגבול בואכה ירושלים המערבית

מספר שעות אחר כך פרץ כוח צה”ל של החטיבה הירושלמית למתחם והכוח הירדני שתפס את הארמון נסוג אל המוצבים הסמוכים

משקיפי האו”ם שהיו במקום ומשפחותיהם פונו אל ירושלים המערבית

בשעה 15:40 הושלם כיבוש מתחם ארמון הנציב ובאופן זמני הורד דגל האו”ם מראש המגדל ובמקומו הונף דגל ישראל

בקרב זה נהרגו 4 לוחמי החטיבה הירושלמית ו-25 מחיילי הלגיון הירדני

כיום ארמון הנציב בבעלות מדינת ישראל ומשמש כמטה ארגון הפיקוח על הפסקת אש של האומות המאוחדות

גבעת התחמושת

גבעת התחמושת היא מוצב ירדני בצפון ירושלים

המתחם הוקם על ידי הבריטים בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 כבונקר לאחסון התחמושת של בית הספר לשוטרים

ב-19 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות כבש הליגיון הירדני את המתחם ביחד עם שטחים נוספים בצפון העיר

תפיסת המוצב על ידי הירדנים ניתקה את הר הצופים ממערב ירושלים עד לכיבושו  מחדש בלילה שבין ה-5 ביוני ל-6 ביוני 1967 במלחמת ששת הימים

השכונות רמת אשכול ומעלות דפנה הוקמו לאחר המלחמה על שיפולי הגבעה ובסמוך , על קו התפר שבו עבר הגבול הירדני הוקמה קריית מנחם בגין הכוללת משרדי ממשלה וכן את בניין המטה הארצי של משטרת ישראל