עץ המחשבות
Copyright © 2021
העיירה היפה שבה אני מתגוררת היא מסתורית, ובה דווקא הבלתי צפוי מגיע אלינו. בעונת הסתיו כל הילדות קופצות לערמת ההר של העלים. ובחורף מחליקות הילדות והילדים על הקרח. באביב ריח פרחים והדבש המתוק מתפזר בכל מקום. בקיץ, הפרחים שרים “כל הטוב הזה נהדר”. אבל בשבילי כל הטוב הזה מתרכז במקום אחד- העץ על ההר. שהוא החבר הכי טוב שלי- עץ המחשבות. העץ שלי הוא עץ עתיק. אמא שלי שתלה אותו בעצמה כשהייתה ילדה. ומאז שהייתי תינוקת היא תמיד לקחה אותי אליו.
2
בגזע החום שלו נמצא גם הלב החרוט שאני חרטתי עליו. העלים הירוקים תלויים מעל האדמה. ובקדמת העץ יש ענף גדול, מספיק גדול כדי להגן עלי מהגשם ומהשמש. אבל יום אחד, חזרתי מבית הספר רצתי לגבעה מהר, ציירתי כמו שאני תמיד מציירת. ישבתי על הענף שבו אני תמיד חושבת. השמש החלה להיעלם באופק, והעננים הפכו לוורודים. הלילה יורד. איחלתי לעץ לילה טוב והוא העביר משב רוח בין העלים שלו, נותן את התחושה המרגיעה כתמיד.
4
רצתי חזרה הביתה- לפני שמשהו יגלה שהייתי חסרה. פתחתי את הדלת, ורצתי לחדר. גשם החל לטפטף ולהעלים לאט את האוויר הסתווי, שהתחלף ברוח חזקה שניסתה להיכנס דרך החלונות. אמא נכנסה הביתה בטריקת דלת חזקה ואמרה תוך כדי שהיא מסירה את המעיל נוטף המים: “איזה קור אימים בחוץ!” רעם נשמע, הסתכלתי אל החלון, וראיתי את פס חשמל דקיק ולבן מתפצל לקרניים קטנות יותר. הבטתי לכיוון העץ, ריחמתי עליו, החבר הכי טוב שלי עומד שם, בודד. עוד ברק, הפעם הוא פגע בדיוק בפסגה, היכן שהעץ עמד. רעם. העץ התפקע לשניים וצנח על האדמה, עשן סמיך ואפור טיפס אל השמים, ואני לא יכולתי להתאפק.
6
בכיתי. הדמעות זלגו מעיני טיפה אחרי טיפה. התיישבתי על הרצפה, התחלתי לבכות, עד שאימי הגיעה במהירות לחדר. “מה קרה יעלה?” אמא התיישבה לידי. “העץ…” אמרתי בקול רועד. היא הבינה אותי. “אוי!” היא חיבקה אותי חזק, ואני בכיתי. אבא נכנס, אני חושבת שאימא סיפרה לו מה קרה, או שהוא ראה את העשן שעלה אל השמיים. אותו שבוע, היה שבוע מאוד עצוב. לא יכולתי ללכת אל העץ, ולא יכולתי לצייר את הפסגה הגבוהה שממנה אפשר לראות מלמעלה את כל העיירה שלי. לא הלכתי לבית הספר, ותליתי על הקיר מעל מיטתי את כל הציורים של העץ, שציירתי במחברת שלי. בציורים ציירתי את הגזע שתיארתי בקווים קטנים בעיפרון, ואת הגוונים השונים שקישטו אותו. את העלים שישבתי וציירתי שעות רבות בצילו. והלב החרוט שאני לא יודעת אם הוא עדיין נמצא עליו. את כל הדפים תלשתי מהמחברת, ותליתי על הקיר מעל המיטה.
8
הסתכלתי עליהם הרבה זמן, ניסיתי לספוג את הזיכרונות. את התחושה שהוא נתן לי תמיד. 2 יום שישי, מוקדם בבוקר, ערפל אפור כיסה את הגבעה. אבא ואמא הכינו שוקו חם הלכנו יחד לטיול בגבעה. העצים רמזו לנו להמשיך וללכת למעלה. הגענו לאותה גבעה מוכרת, עליה עמד העץ. ממנו נשארו רק כמה חתיכות קטנות. על אחת מהן, היה חרוט לב וקימור של גזע העץ. את הלב החרוט הכנסנו לצנצנת ביחד עם עלים מהעץ. באותו מקום בדיוק, אמא עזרה לי לשתול שתיל צעיר של עץ. העץ גדל מאז, ועכשיו- ביתי הקטנה יושבת על ברכיי ומקשיבה גם היא לסיפור- על חברי ילדותי- עץ המחשבות.
10
Published: Apr 29, 2021
Latest Revision: Apr 29, 2021
Ourboox Unique Identifier: OB-1121613
Copyright © 2021
Skip to content