ספר זה ירכז את כל הפעילות בנושא

תקופת בית  שני שיצרנו עבורכם  והיא

מהווה את ציון ה30%.

שלכם בהיסטוריה- ציון הערכה חלופית.

העבודה תתמקד במנהיגים מרכזיים מהתקופה

ובהשפעתם על מה שהתרחש במהלכה.

המשימות שלכם יעסקו במנהיגים משתי תקופות:

שליטי הממלכה החשמונאית

המלך הורדוס

לימודי ההערכה חלופית יעשו בשיעורי ההיסטוריה.
הערכה חלופית מהווה 30% מהציון הסופי בבגרות בהיסטוריה

קודם כל רקע על התקופה:

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה”ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל. התקופה נקראת על שם בית המקדש השני, שהתקיים כ600 שנים, עד שנחרב בשנת 70 לספירה על ידי הרומאים.
במהלך רוב תקופה זו היה בית המקדש בירושלים למרכז הרוחני והדתי של עם ישראל.

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל ברוב התקופה שמימי שלמה המלך ועד למאה הראשונה לספירה. הוא שכן בהר המוריה שבירושלים ושימש כמרכז להקרבת קורבנות, עליה לרגל ותפילה. בית המקדש היה מקום משכנו של ארון הברית, כפי שהיה המשכן לפניו. במקדש כיהנו הכהנים, שלצידם סייעו הלויים, כאשר במרבית התקופה כיהנו בכהונה הגדולה צאצאי צדוק, הכהן הגדול בימי שלמה המלך. לצד הקרבת הקרבנות, פעל במקדש בית הדין הגדול (כינויו המאוחר: סנהדרין הגדולה), שישב בלשכת הגזית והורה הלכה לעם ישראל.

הר הבית הוא מתחם קדוש בחלקה הדרום־ מזרחי של העיר העתיקה בירושלים. בימינו המתחם שטוח ברובו, בצורה כמעט מלבנית, שטחו כ־140 דונם, והוא מגיע לגובה של 743 מטר מעל פני הים בפסגתו.
הר הבית הוא המקום בו שכן המבנה הקדוש ביותר ליהודים – בית המקדש (הראשון והשני), המקום היחיד, על פי ההלכה, שבו יוכל לשכון המקדש בעתיד והמקום הקדוש ביותר לעם היהודי. היהודים פונים לכיוונו בתפילה שלוש פעמים ביום. ההר, בו נמצאים מסגד אל־אקצא וכיפת הסלע הוא המקום השלישי בקדושתו באסלאם.

על־פי המסורות הדתיות השונות, הר הבית הוא המקום ממנו נברא העולם (“אבן השתייה”), בו התקיימה עקידת יצחק, ועל־פי רוב פרשני הקוראן המוסלמים, ממנו עלה מוחמד השמימה עם המלאך גבריאל במסעו הלילי.

בסרטון הבא נראה כיצד בית המקדש היה נראה בימי המלך הורדוס:

הסרטון הבא מתאר את עבודת הכהן הגדול בבית המקדש:

במהלך התקופה היה עם ישראל עצמאי בארצו רק לתקופה קצרה, תחת שלטון החשמונאים. רוב הזמן היה העם משועבד לאימפריות שונות – פרס, מצרים, הממלכה הסלווקית (יוונית -סורית) ורומא. ממלכות אלו האמינו בריבוי אלילים, ( בניגוד לדת היהודית שהיא מונותאיסטית ) דבר שגרם למתח רב בינן ובין תושבי יהודה וגם בתוך החברה היהודית עצמה.

הסרטון הבא מתאר כיצד נחרב בית המקדש:

שינויים פורצי דרך בהיסטוריה של עמנו ובהיסטוריה הכללית תלויים לרוב במנהיגים היוצרים שינוי. מנהיגים שצומחים מעם או קבוצה הזקוקה לשינוי. בעבר יוחסו למנהיגים פורצי דרך תכונות אלוהיות. כיום ברור כי מנהיג הוא אדם אכפתי ומסור היכול לבטא במעשיו ובהתנהגותו את הערכים עליהם הוא מדבר. המנהיג הוא אדם היכול לקבל החלטות קשות ונועזות, ולהוביל שינויים על כל המורכבות שיש בהם. העם היהודי שחזר למולדתו נשא עיניו למנהיגיו שהיו פורצי דרך ובעלי יכולת לקבל החלטות מכריעות בזמן אמת.

“אל תפחד מן הגדולה: יש שנולדים גדולים, יש שמשיגים גדולה, ויש שהגדולה נכפית עליהם ”  שקספיר

מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת.

אז מה המטלה שלכם:

מטלה קבוצתית: עד 4 תלמידים בקבוצה עד שתי קבוצות יכולות לבחור במנהיג אחד!
משימה ראשונה:
נבחרתם ל”הריץ” את אחד ממנהיגי החשמונאים, למנהיג הנבחר של המדינה היהודית.
עליכם לאסוף מידע על המנהיג שבחרתם ולגרום לקהל התלמידים לבחור בו כמנהיג הראוי.

רשימת המנהיגים החשמונאים:
1. מתתיהו החשמונאי (מתתיהו הכהן)
2. יהודה המכבי
3. יונתן החשמונאי
4. שמעון החשמונאי
5. יוחנן הורקנוס הראשון
6. יהודה אריסטובולוס הראשון
7. אלכסנדר ינאי
8. שלומציון אלכסנדרה 
שימו לב: עליכם להירשם בשמות חברי הצוות לבחירת המנהיג

כדי להכין את המטלה- תוכלו להיעזר בסרטונים הבאים:

והסרט הזה:

וגם זה:

וזה:

עליכם להכין כרזת בחירות ובה:
א. רשמו את שם המנהיג, מטרותיו, הישגיו בתחומים שונים: טריטוריאליים, צבאיים, דתיים, מידת השפעת ההלניזם עליו.
ב.יש לכלול תמונות ו/או קטעים הממחישים את הישגיו ואת המידע עליו
לדוגמה: מפה המתארת כיבושים, מטבעות, דיוקן של המנהיג, קטע מתוך אחד המקורות ההיסטוריים של התקופה (ספרי מקבים א’ ו-ב’) המוכיחים את פעולות המנהיג – לדוגמה: טיהור בית המקדש על ידי יהודה המכבי . ליד כל תמונה/מפה/ תרשים/ קטע – יש לכתוב הסבר.
ג. לאור המידע, כתבו מדוע לבחור בו כמנהיג.
ד. לאור העבודה, חוו את דעתכם, מדוע הדמות שעסקת בה ראויה לתואר “מנהיג”
בהתאם למידע שאספתם.
ה. צרפו לכרזה סלוגן מרשים ומעוצב שייצג אותו כבחיר המנהיגים הראוי לעם ישראל.

את הכרזה תוכלו לצרף לכאן

משימה מספר 2- המלך הורדוס ושלטונו ביהודה:

וקודם- קצת הקדמה:

תקופת שלטונו של הורדוס מייצגת את אחד הפרקים המפוארים והחשובים בתולדות העם היהודי בתקופת בית המקדש השני. התמורות הפוליטיות והתפתחותה של הארץ בתקופה זו יתוו את מהלך ההיסטוריה במאות השנים הבאות החלפת שלטונו היהודי של בית חשמונאי בשלטון הרומי המבוסס על התרבות היריבה, יצור רקע למהלכים היסטוריים חסרי תקדים. העם היהודי יחליף את מציאותו מחיי יום יום פשוטים למאבקי חיים ומוות.

הוֹרְדוֹס  מלך יהודה (משנת 37 לפנה”ס עד מותו .)
הוא התמנה לתפקידו כמלך על יהודה ע”י הקיסר הרומאי, שכבש את ארץ ישראל מן החשמונאים שהיו אהובים על העם.
הורדוס נודע במפעלי הבנייה האדירים והמפוארים שהקים, הודות להם הוא מכונה גם “המלך הבנאי”.
הוא בנה מחדש את בית המקדש, והפך אותו למבנה מפואר מאד; בנה מחדש את העיר שומרון, ושינה את שמה ל”סבסטי”, כמחווה לקיסר אוגוסטוס; הוא הקים עיר נמל גדולה בקיסריה, אף היא לכבוד הקיסר אוגוסטוס. שרידים ממפעלי הבנייה של הורדוס ניתן למצוא גם במצדה, שהייתה ארמון-מקלט שבנה לעצמו, וכן בהרודיון, שם גם נקבר אחרי מותו ובארמונות החורף שבנה לעצמו ליד יריחו.
דמותו בתודעה נשארה כשליט אכזר, ששלט בכוח הזרוע בניגוד לרצונו של העם. דימוי זה נובע מההתנגדות העזה של העם כלפיו, אשר הוא, ויורשיו, עוררו מצד קבוצות שונות בממלכת יהודה.

ספריו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס) משמשים כמקור ההיסטורי העיקרי על תקופת הורדוס, והוא מתאר את מעשי הזוועה שביצע הורדוס. השנאה וההסתייגות מהורדוס נבעו מעצם היותו ממוצא אדומי, ומרדיפתו הקנאית את צאצאי בית חשמונאי ורציחתם בזה אחר זה, כמו גם מהתנהגותו כלפי הסנהדרין, אכזריותו הפראית כלפי בני משפחתו הקרובים והדרך בה התחנף לרומאים. יחד עם זאת זאת, תקופת מלכותו על יהודה, מנעה שלטון רומאי ישיר על הממלכה. לאחר מותו, כאשר בניו נכשלו לייצב את שלטונם בארץ, החל עידן של דיכוי קשה תחת שלטון נציבים רומים, שהסתיים במרד הגדול ובחורבן בית המקדש השני.

הסרטים הבאים מספרים את הסיפור של הורדוס:

“שקט בבית המשפט”:
ההיסטוריה נגד המלך הורדוס: משפט מבוים להורדוס.
הקראת כתב האישום
תיק מס’ 2018/17 : ההיסטוריה נגד המלך הורדוס.
הורדוס המלך, הנך מואשם בזה כי בין השנים 4-37 לפנה”ס כמלך בחסות רומא ביצעת
את הפשעים הבאים, להלן פרטי האישום:
1. עלייתך לשלטון התבצעה בדרך לא חוקית ומנוגדת למסורת היהודית.
2. במהלך שלטונך פגעת במוסדות הדת היהודית: הסנהדרין והכהונה הגדולה.
3. שלטונך היה שלטון עריץ ואכזר.
4. הפלת לטובה את האוכלוסייה הנוכרית ביהודה על חשבון האוכלוסייה היהודית.

כל קבוצה מתחלקת ל -2 :

צוות ההגנה וצוות התביעה במשפטו של הורדוס.
על כל קבוצה לנסח:
נאום פתיחה
רשימת טיעונים
לכתוב נאום סיכום למשפט.
לאחר ניסוח הנאומים והטיעונים, עליכם ליצור סרטון ובו משפט מבויים להורדוס, בו תשטחו טענותיכם.
(אורך הסרט: עד 5 דקות)
סרטון זה ישלח לצוות המורים אשר ישפטו ויכריעו האם המלך הורדוס אשם בכל הסעיפים, האם הוא זכאי
מחמת הספק או שהוא זכאי לגמרי.

הקמת המרכז הדתי ביבנה

בעקבות חורבן בית המקדש, ליהודים אין מרכז דתי שבו אפשר יהיה להתפלל לחגוג את החגים ולהקריב קורבנות כדי לכפר על החטאים –המשמעות היא אובדן הקשר בין העם לאלוהים.

בנוסף, הסנהדרין שהייתה המוסד המחוקק השיפוטי והמבצע של היהודים וגם המוסד האקדמי –בית המדרש העליון והמוסד הייצוגי של העם סימל את אובדן החופש והאוטונומיה הדתית וביטול משרת הכהן הגדול גרמה לכך שלא היה מי שייצג את היהודים מול השלטון הרומי.

מהו הקושי העיקרי: איך לנהל חיים יהודים ללא בית מקדש וללא הנהגה דתית מתפקדת                                                                                                  הפיתרון:

רבן יוחנן בן זכאי ואנשיו ביקשו רשות מהרומאים להתיישב ביבנה ומשם יצרו יהדות מסוג חדש-ללא בית מקדש וללא כל הטקסים שנלווים אליו

אז מה עשה המרכז ביבנה:

1.יצירת הנהגה חדשה– בזמן המקדש ההנהגה התרכזה סביב  הכהן הגדול-איש הקשר עם האל ומקריב הקורבנות וסביב הסנהדרין- מוסד לפרשנות התורה וללימוד תורה

ועכשיו: א.קמו מוסדות הנהגה חדשים:  הנשיאות ובית הדין הגדול שירש את הסנהדרין שישב בירושלים, והיה לגוף המחוקק והשיפוטי העליון של יהודי ארץ ישראל, ושימש כבית המדרש הגדול-מקום ללימוד תורה.

ב. לכל אלו שלא יכלו להגיע לבית הדין ביבנה ,הוקמו בכל קהילה יהודית במזרח התיכון בתי דין מקומיים שפסקו לפי ההלכה

2. יצירת מנגנון חלופי של כפרת עוונות– בזמן המקדש: הקרבת קורבנות שנעשתה ע”י הכהן הגדול עבור כל העם בתוך המקדש כדי לכפר על החטאים שלהם.

ועכשיו:  תפילה, מצוות, מעשי חסד ומוסר המסורים בידי כל אדם בכל מקום הם הדרך לכפרת עוונות שבין אדם לאלוהים

3.יצירת מקום תפילה וקשר עם האל- רוב מוחלט של התפילות והטקסים הדתיים התקיים בבית המקדש

עכשיו:  בתי הכנסת הפכו  למקום הפולחן העיקרי ולמרכז עבודת הקודש במקום בית המקדש, התפילה הפכה לעבודתה הדתית  העיקרית ביהדות במקום הקרבת קורבנות.

4.יצירת מאפיינים חדשים לחגים הקשורים במקדש– בזמן בית המקדש בחג הפסח נהגה כל משפחה להקריב את קורבן הפסח בבית המקדש, ולאחר מכן לערוך סעודה שכללה את קורבן הפסח, מצה ומרור.

ואילו ביום הכיפורים ביום הכיפורים הקריבו היהודים קורבנות במקדש כדי לכפר על חטאיהם.

ועכשיו: לאחר החורבן נוספו לחג שלושה יסודות: א. קריאת ההגדה שמספרת על יציאת מצרים והיווצרות העם            ב. אמירת תפילות הלל ושבח לאלוהים על שהוציאנו ממצרים-חובה לספר  ביציאת מצרים במשך כל ליל החג, במיוחד לדור הצעיר                                            ג. דגש על אכילת מצה  כלומר במרכז החג הוצב נושא הזיכרון ההיסטורי של חירות האומה וטיפוח האמונה והציפייה לגאולה

ביום הכיפורים חל שינוי והיסודות של התשובה, צום, הוידוי (בקשת מחילה) והתפילה יהיו התוכן המרכזי של החג. 

5. תקנות זכר לחורבן- אזכרת מנהגים שהיו בבית המקדש ופסקו-בזמן המקדש

תקיעה בשופר בראש השנה-בראש השנה נהגו לתקוע בבית המקדש בשופר כחלק מטקס הקרבת הקורבנות.

נטילת לולב– בחג הסוכות מנהג נטילת הלולב היה חלק מהטקס שהתקיים בבית המקדש במשך שבעה ימים

ברכת הכוהנים-הכוהנים במקדש נהגו לברך את העם בברכה המכונה “ברכת כוהנים”

ועכשיו:

א.אפשר  לתקוע בשופר בשבת רק במקום בו ישב בית הדין הגדול, ומאחר ואין בית דין בארץ לא תוקעים בשופר בשבת.  ב.כל אדם בכל מקום ייטול את הלולב איתו במשך שבעת ימי החג כזכר למקדש .

ג. לאחר החורבן קבע ריב”ז כי חובה על הכוהנים לחלוץ את נעליהם כאשר הם מברכים את העם בבית הכנסת וכך השווה בין עבודת האל בבית המקדש ובין התפילה ועבודת האל בבית הכנסת וזאת משום שבבית המקדש היו הכוהנים הולכים יחפים.                                                                                                                                                                                                                                                                                                 

6.קביעת ימי צום לזכר חורבן בית המקדש–בתקופת בית המקדש השני, בוטלו ימי הצום שהיו נהוגים בזמן גלות בבל לציון חורבן המקדש הראשון .

ועכשיו: כדי לשמר את זכר המקדש הונהגו ארבעה ימי צום שידגישו את גודל האסון:                                         ג’ בתשרי– יום צום לזכר רצח גדליהו בן אחיקם מושל היהודי של יהודה שמונה ע”י הבבלים לאחר חורבן ממלכת יהודה, נרצח ע”י יהודי ולאחר מכן הוגלתה שאריץ האוכלוסייה של יהודה לבבל והיהודים הפכו בארץ למיעוט.                      י’ בטבת-יום צום לזכר התחלת המצור על ירושלים בידי צבאות בבל.                                                    י”ז בתמוז- היום שבו נפרצו חומות ירושלים ע”י הצבא הבבלי.                                                          ט’ באב– חורבן בית המקדש הראשון ע”י הבבלים והשני ע”י הרומאים.                                                      בין י”ז בתמוז וט’ באב- שלושת השבועות שבהם נערך הטבח בתושבי ירושלים עד לשריפת המקדש מכונים תקופת “בין המיצרים“, ונהוגים בהם מנהגי אבלות.

7.יצירת דת משותפת לכולם– בזמן המקדש באה לידי ביטוי בהתכנסות בשלושת הרגלים בבית המקדש והקרבת קורבנות, זרמים רבים בתוך החברה שמפרשים את היהדות לפי דרכם אך נשארים מאוחדים סביב המקדש והטקסים שבו.

ועכשיו:                                                              א.נקבעה הלכה אחידה שתחייב את כולם וכדי למנוע היווצרות של כמה תורות ובית הדין הגדול של יבנה החליט שרק ההלכות והפירושים לתורה של בית הלל מחייבים. חכמי יבנה קבעו עקרון הלכתי שלפיו, במקרה של מחלוקת הלכתית בין בית שמאי המחמיר ובין בית הלל המקל ,פוסקים לפי בית הלל.                                                                   ב.רבן גמליאל קבע נוסח אחיד לתפילת שמונה עשרה, התפילה המרכזית ביהדות,  והוסיף כי ניתן להתפלל גם ביחידות ולא רק בציבור כפי שהיה נהוג בימי המקדש, וחובה לעשות כך 3 פעמים ביום.                                   

ג. בתקופה זו נחתם התנ”ך סופית והחכמים קבעו אילו ספרים ראויים להיכלל בו, ואילו נותרו בחוץ והפכו לספרים חיצוניים, החתימה הייתה בעיקר של הכתובים, משום שהנביאים נחתמו עוד קודם.                                                       כדי ליצור אחידות דתית נאסר על היהודים לקרוא בספרים חיצוניים או לראות בהם ספרי קודש שלא יתחרו בתנ”ך, ועכשיו לכולם יש ספר תפילה אחד, הלכה אחת ונוסח תפילה אחד משותף. 

                                                                   ד. כחלק מהניסיון ליצור דת יהודית אחידה לכל הקהילות היהודית, נעשו מאמצים להגברת לימוד התורה בקרב קהילות היהודים בסוריה ובארץ ישראל-כאמצעי לשמירת קשר במקום בית המקדש והעליות לרגל שאינם עוד.

8.קידוש החודש- בזמן המקדש הסנהדרין בירושלים הייתה זו שקבעה הלכות, שפטה וקבעה את לוח השנה (קידוש החודש, שנה מעוברת..). על פי קביעתם, נקבע סדר החגים בישראל ובתפוצות.

ועכשיו: לאחר שחרב בית המקדש קבע ריב”ז כי אין צורך דחוף בהגעה אל המקדש, ולכן אין צורך לחלל שבת, ואולם מותר לעשות כן בראש חודש תשרי בשל ראש השנה, ובראש חודש ניסן בשל חג הפסח.

9. יחסים עם הנוצרים-  בזמן המקדש  הם היו חלק מעם ישראל, הגיעו לבית המקדש והתרכזו בתביעות לצדק חברתי  

ועכשיו: א.החכמים פעלו להפרדה גמורה בין שני הפלגים וזאת כחלק ממדיניותם שלא להרשות סטייה מן היהדות בשום צורה. אמונת הנוצרים כי ישו הוא בן האלוהים שעלה לשמים והוא המשיח נשללה לחלוטין, ואותם יהודים שהאמינו בו הורחקו מן היהדות 

ב. חל איסור על החזקת ספרי הבשורה הנוצרית ובראשם הברית החדשה).                                                ג. כדי לחזק את ההפרדה נוספה בתפילת 18 קללה נגד הכופרים והמלשינים כך כינו אותם היהודים משום שרבים מהנוצרים היו עסוקים בהלשנה לרומאים ושיתוף פעולה איתם.(“למלשינים לא תהיי תקווה”)