הדמות בסיפור: אלוקים
הזמן: בריאת העולם
ההתרחשות המרכזית: אלוקים ברא את העולם בשישה ימים – וביום השביעי ה’ נח.
תקציר
בשלושת ימי הבריאה הראשונים אלוהים ברא את התשתית, הבסיס, של העולם:
אור וחושך, שמים, מים ויבשה, וכן עצים וצמחים שונים.
בשלושת הימים האחרונים אלוהים הוסיף לתשתית הזאת את השמש, הירח והכוכבים, את חיות המים, הציפורים וחיות היבשה – ובסוף ברא אלוהים איש ואישה.
מה נברא ומתי?
קראו את פרק א’ פס’ 1 – 23, והתאימו בין ימי השבוע לבין יצירי הבריאה.

מה היה קיים לפני שהעולם נברא?
קראו את פסוק 2.
הפסוק מספר כי לפני הבריאה, הארץ הייתה במצב של “תֹהוּ וָבֹהוּ” – היא הייתה ריקה והייתה בה שממה. רק חושך ומים היו קיימים.
אבל בניגוד לחוסר החיים שבתיאור הזה – “רוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת” – רוח אלוהים ריחפה, עפה, מעל המים שכיסו את הכול.
מה נברא בכל יום, ומדוע דווקא בסדר הזה?
לפי פרק א, בריאת העולם היא תהליך הדומה לבנייה של עיר מקוביות: מתחילים מהתשתית, מהבסיס: צינורות מים, מערכת ביוב, רשת חשמל…
ועליהם מניחים בשיטתיות – קובייה על קובייה – את הצמחים, הבתים והתושבים.
בשלושת הימים הראשונים אלוקים ברא את התשתית הפיזית של העולם, ובשלושת הימים האחרונים ה’ הניח על התשתית הזאת יצורים ועצמים שברא.
התשתית הפיזית של העולם
יום ראשון – אור
יום שני – המים והרקיע
יום שלישי – הארץ נגלית והצומח מופיע
יצורים ועצמים
יום רביעי – מאורות
יום חמישי – בריאת החי במים והעוף ברקיע
יום שישי – בריאת החי בארץ, בריאת האדם וייעוד הצומח למאכל האדם והחי
הבריאה מתוארת באופן סכמתי (תבניתי):
באמצעות תיאור סכמתי (תבניתי) של סדר הבריאה, אפשר לראות כי אלוקים ברא את העולם בצורה מסודרת ומאורגנת, וכי היה תכנון מראש של כל מעשי הבריאה. הבריאה הרמונית מאוד, אין בה מעשי אלימות או מתח בין הברואים. אלוקים ברא את הכול באמצעות אמירה (דיבור). אלוקים הסתכל על כל מה שברא, והיה מרוצה מאוד מהתוצאות:“וַיַּרְא אֱלֹקים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד” (א 31).
1. |
נוסחת פתיחה וסיום קבועים- “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים…וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם…” |
2. |
תכנון מול ביצוע-אלוהים אומר מה הוא עומד לברוא ואז הבריאה מתבצעת. |
3. |
סיכום בסוף כל יום – “וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב” |
מה נברא ביום הראשון?
קראו את פסוקים 5-3.
ביום הראשון ברא אלוקים את האור, וכך יצר הבחנה בין האור ובין החושך. אלוקים קרא לאור – “יום”, ולחושך קרא “לילה”.
האור כאן איננו אור השמש, מפני שאלוקים עדיין לא ברא את השמש.
כיצד ניתן לסכם את בריאת האור?
“וַיַּרְא אֱלֹקים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב”. אלוקים ראה שמעשה הבריאה נעשה בִּשְׁלֵמוּת, כפי שתכנן מראש, והיה מרוצה מכך.
“וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד”, זוהי היממה הראשונה בתולדות העולם.

מה נברא ביום השני?
קראו את פסוקים 8-6.
ביום השני אלוקים ברא רקיע, הכוונה אינה שמים כפי שאנחנו מכירים היום, אלא מין שכבת קרח שמטרתה הייתה להפריד בין המים “העליונים” למים “התחתונים”.
אנשי תקופת המקרא האמינו שיש שני מאגרי מים בעולם: “המים התחתונים” – מי התהום (המים שנמצאים מתחת לארץ), והמים “העליונים” – אוקיינוס גדול בשמים. הרקיע הוא רצפת המים העליונים, ותפקידו למנוע מהמים העליונים לטפטף ולהגיע אל הארץ. אנשי תקופת המקרא הסבירו את ירידת הגשם כטפטוף של המים העליונים מבעד לרקיע אל הארץ.
כיצד ניתן לסכם את בריאת הרקיע?
בניגוד לשאר הימים, לא נאמר בסיכום הבריאה ביום השני – “וַיַּרְא אֱלֹקים… כִּי טוֹב”. מדוע? האם אלוקים לא היה מרוצה מהרקיע?
ההסבר לכך הוא שבריאת הרקיע באה לשם סידור וארגון המים בעולם, והמשימה עוד לא הושלמה מפני שהמים התחתונים עדיין הציפו את הארץ. מן הסיבה הזאת עדיין לא יכול אלוקים לסכם את הבריאה במילים “כִּי טוֹב”

מה נברא ביום השלישי?
קראו את פסוקים 13-9.
ביום השלישי קרו שני דברים חשובים:
1. אלוקים אסף את כל מי התהום למקום אחד, וכך התגלתה היבשה. אלוקים קרא ליבשה “אֶרֶץ”, ולמים קרא “יַמִּים” (מהמילה “ים”).
פעולה זאת סיימה את בניית המסגרת של העולם, ואחריה אלוקים התחיל למלא את העולם בצמחייה.
2. בריאת סוגים שונים של צמחייה (“דשא” הוא שם כולל לצמחייה ירוקה):
א. “עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע” = צמחי בר וצמחי תרבות (חיטה, שעורה וכדומה), שיש בהם זרע. צמחים אלו ישמשו אחר כך מאכל לאדם ולחיות.
ב. “עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ” = עֲצֵי פרי ממינים שונים, שבתוך הפרי שלהם יש גרעין, וממנו צומח העץ.
כיצד ניתן לסכם את בריאת היבשה והצמחייה?
אחרי שאלוקים סיים את ארגון המים, שבו התחיל ביום השני, נאמר: “וַיַּרְא אֱלֹקים כִּי טוֹב” (א 10). כך גם אחרי בריאת הצמחייה נאמר: “וַיַּרְא אֱלֹקים כִּי טוֹב” (א 12). כלומר: ביום השלישי נאמר פעמיים “כִּי טוֹב”, מכיוון שהסתיימו שני מעשי בריאה.

מה נברא ביום הרביעי?
קראו את פסוקים 15-14:
בריאת הַמְאוֹרוֹת – השמש, הירח והכוכבים.
מהו תפקיד הַמְאוֹרוֹת לפי הפסוקים האלה?
1. |
“לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה”. |
2. |
“וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים”: בעזרת המאורות אפשר לקבוע כיוונים, חגים, ימים ושנים. |
3. |
“לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ”: להפיץ אור על הארץ, כדי שיהיה אפשר לראות. |
כיצד הַמְסַפֵּר מסכם את הבריאה?
לאחר בריאת המאורות הַמְסַפֵּר אומר: “וַיַּרְא אֱלֹקים כִּי טוֹב”.

מה נברא ביום החמישי?
קראו את פסוקים 23-20:
ביום החמישי אלוהים מילא את הים ואת השמים בחיות.
1. |
לים – אלוהים ברא את חיות הים: את “שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה” = בעלי חיים שגדלים במים, דגים, ואת התנינים הגדולים.מהם התנינים הגדולים, ומדוע הזכירה התורה רק את “התנינים”?בקרב עמי המזרח הקדמון הייתה מקובלת ההשקפה שהתנינים הם מפלצות ים מיתולוגיות, שמרדו באל הראשי והתנגדו לו בזמן בריאת העולם. השקפה זו הייתה מוכרת גם לעם ישראל, וכדי למחות נגדה ולשלול כל את הרעיון שהיו יצורים בעלי כוחות מיוחדים שמרדו באלוהים – התורה הזכירה את שמם של התנינים וקובעת בבירור שאלוהים הוא שברא אותם, בדיוק כמו שברא את שאר החיות. |
2. |
לשמים – אלוהים ברא את העופות, את הציפורים.אלוהים בירך את הדגים ואת העופות בברכת “פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ” כלומר: אלוהים נתן לחיות הים וּלְעוֹף השמים את הכוח להתרבות ולמלא את הימים (=הים) ואת הארץ. |
כיצד הַמְסַפֵּר מסכם את הבריאה?
כמו בשאר הימים, גם יום זה הסתיים במילים “וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב”.
הפרק הבא יעסוק בימים השישי והשביעי ובסיומו של סיפור הבריאה

תקציר ליום השישי
לאחר חמשת ימי הבריאה הראשונים, סיים אלוקים את בריאת העולם בבריאת חיות היבשה ובני האדם. בריאת העולם הסתיימה ביום השביעי, ואלוקים שָׁבַת מכל מלאכתו (הִפְסִיק את עבודת הבריאה).


מקורות
ספר בראשית פרק א
http://bagrutolim.cet.ac.il/Ofek1.aspx?CourseID=1&UnitID=1&ChapterID=1&sMode=student
Published: Feb 28, 2016
Latest Revision: Mar 29, 2016
Ourboox Unique Identifier: OB-114103
Copyright © 2016