היי שמי אוריין ואני רוצה לספר לכם על עצמי.

שם פרטי

שמי הפרטי הוא אוריין, אמי בחרה לקרוא לי כך מכיוון שנולדתי בחג חנוכה- חג האור, אימא אהבה את הצליל של השם אוריין ואומרת שהבאתי הרבה אור לחייה.

שם משפחה

שם המשפחה שלי הוא הדר, לזכרו של מעיין הדר שהיה אחי הבכור, שנפטר לפני שנים רבות.

תאריך לידה

תאריך הלידה הלועזי שלי הוא ה25.12.2008, והעברי הוא כ”ח בכסלו תשס”ט, ביום חמישי בבוקר. נולדתי בערב חג המולד,

ביום הולדתו של ישו. נולדתי בבית החולים כרמל בחיפה,

בניתוח קיסרי, במשקל 3.3 ק”ג.

זיכרון מהילדות:

בגיל חמישה חודשים הכרתי ילד ששמו יהלי. הכרנו בתינוקייה שקראו לה “התינוקייה של הודיה” והיינו שם ביחד. נפגשנו

כל אחר הצהריים בגן משחקים או אחד אצל השני ותמיד אהבנו לשחק יחד, נורא אהבתי אותו והוא היה החבר הכי טוב שלי ואני זוכרת אותו היטב.

אבני דרך

עד גיל שלוש התחנכתי בתינוקייה שקראו לה הודיה, עברתי ל”גן עפרוני” ולאחר מכן בגן “לימונית” ואחר כך “ניצני איינשטיין”. בכיתה א’ עברתי לבית הספר היסודי “איינשטיין” עד כיתה ו’.

הכי זכור ביסודי היה החונכות (בכיתה ה’ – ו’ חנכנו ילדים קטנים בכיתה א’- ב’ והבאנו להם פעילויות ומשחקים, זה היה על זמן לימודים והיינו איתם שעתיים בשבוע. נורא אהבתי את מי שחנכתי והילדים האלו היו כמו חברים שלי, ותמיד חיכיתי לחונכות לפגוש את אותם הילדים.)

כרגע אני בכיתה ז’1 – יזמות. בחרתי בכיתה הזו מכיוון שאני רציתי ללכת לכיתה לא מאוד מורכבת והעדפתי כלכלה מאשר מקצועות אחרים. בכיתה שלי אני אוהבת את החברות שלי.

חוגים ותחביבים

מכיתה א’ עד כיתה ו’ רקדתי בסטודיו R סטודיו למחול ורקדתי שם :בלט, ג’אז והיפ הופ. בכיתה ד הייתי בצופים בשבט לוטם עד כיתה ו’ ובכיתה ז’ עברתי לשבט אפיק. כרגע התחביבים שלי הם לשמוע מוזיקה, לקרוא ספרים לראות סדרות בטלוויזיה ולהיפגש עם חברות. אני אוהבת בערך את כל הסרטים, מדע בדיוני, מתח,

רומנטיקה, אקשן, הרפתקאות, פנטזיה, קומיים ומצוירים. אני צופה בהמון סדרות ואני בעיקר אוהבת סדרות קומיות, רומנטיות ואימה. אני אוהבת לשמוע הכול חוץ מרוק. והמאכל האהוב עליי הוא המבורגר.

מקום וסביבת מגורים

אני גרה בחביבה רייך ברמות רמז. נולדתי בכרמל מערבי ברחוב התמר, ועברתי בגיל 3 לרמת גולדה ברחוב

קויפמן יחזקאל, שם גרתי כמעט 10 שנים, ועברתי לחביבה בגיל 11.

אני אוהבת בשכונה שלי שיש הרבה חברות שגרות קרוב ואני גרה קרוב לבית הספר וקל לי להגיע לשם. בבית שלי

מתגוררות 4 נפשות: אחי , אמי, אני והחיית המחמד שלנו. יש לי חתול ששמו יחזקאל והכינוי שלו הוא חזי ,מצאנו אותו

ברחוב שהיה גור רזה בן כמה חודשים והחלטנו לביית אותו ותוך כמה דקות הוא התרגל לבית שלנו ואלינו, כיום הוא שמן

מאוד ובן 4 שנים. הייתה לי דגה ששמה היה רוחלה אך היא נרצחה לפני כמה חודשים מחזי. בחרנו בחתול מכיוון שהמשפחה שלנו מאוד אוהבת חתולים ואימא שלי תמיד גדלה עם חתולים, למרות שאני העדפתי כלב, אבל אימא שלי הסכימה רק חתול.

אם הייתי שואלת את אח שלי מה אני ,הוא היה אומר שאני

מפונקת ומעצבנת, אם הייתי שואלת את אימא שלי ,היא הייתה אומרת שאני מבולגנת וחכמה. אני חושבת שאני מצחיקה וחברותית

-חלק 2 משפחתי

אימא שלי-

אימא שלי נולדה בשנת 1963 ב15 במאי כ”א באייר תשכ”ג, בבית חולים סורוקה בבאר שבע בישראל ועברה בגיל שנתיים לחיפה בנווה שאנן, אימא למדה בבית ספר הרצל ביסודי ובתיכון עברה לעירוני ה’ ועסקה בבלט, ריקודי עם , צופים, ג’אז פסנתר ואקורדיון שהתגייסה לצה”ל הייתה מדריכת נוער בגדנ”ע ולאחר מכן התחתנה בגיל 24 עם גבר ששמו תומר הדר הם עשו ילד שקראו לו מעיין ואחר כך התגרשו שאימא שלי הייתה בת 25. מעיין נפטר שהיה בן שנתיים וקצת שאימא שלי הייתה בת 26. בגיל 37 אימא שלי נכנסה להריון דרך בנק הזרע ועשתה את אחי ירדן. כשירדן היה בן 3 הוא מאוד רצה אח אז אמי ניסתה להיכנס להריון, לאחר שנתיים שלוש, אמי הצליחה להיכנס להריון בגיל 44 והולידה אותי בגיל 45. כיום היא עוסקת בגני ילדים בתור מורה למוזיקה ובעברה הייתה מורה בתיכון עירוני ה’ שהייתה בת 26 .

אימא שלי ואני אוהבות לבשל ולאפות ביחד.

אח שלי-

שמו של אחי הוא ירדן הדר, הוא נולד בשנת 2002 ב30 במאי י”ט בסיוון תשס”ב בבית חולים כרמל בניתוח קיסרי.

בכיתה א’ למד בבית ספר “אלון” שהם גרו ברמת אלון ואז באמצע שנת כיתה א’ הוא עבר לבית ספר “אילנות” קרוב לרחוב התמר, איפה שהם גרו. שהוא עלה לכיתה ד’ עברנו לרמת גולדה והוא עבר לבית ספר יסודי “איינשטיין”. שהוא גמר יסודי הוא עלה ל”אליאנס” ולמד בכיתת כתום. שנה שעברה סיים י”ב והתגייס לצה”ל בינואר 2021, והוא משרת כלוחם ימי בחיל הים.

אני ואחי אוהבים לשחק מחשב שלו ביחד בכל מיני משחקים, והוא מאוד עוזר לי בשיעורי הבית שאני צריכה.

סבא שלי-

שמו של סבי הוא דן לבני, הוא נולד בשנת 1936 ב25 בינואר א’ בשבט תרצ”ו בבית חולים ברעננה, ולאחר חודשיים עבר לקיבוץ מעוז חיים בעמק בית שאן ושם הוא גדל, ההורים שלו- סבא ישראל וסבתא מינה, התגרשו כשהיה ילד, ואבא שלו עזב את הקיבוץ אבל אימא שלו נשארה אתו ועם אחו הקטן- עמית. אבל באיזשהו שלב היה פילוג אידיאולוגי בקיבוצים ואז סבתא מינה ועמית הלכו לקיבוץ אחר, וסבי בתור ילד החליט להישאר בקיבוץ מעוז חיים למרות שאימא שלו ואחיו הלכו לקיבוץ אחר. סבא מספר שהחיים בתור ילד היו מאתגרים, קשים והרבה פחות מפונקים מאשר בימינו, והיה קשה אבל הם לא הרגישו את הקושי הזה, והוא צבר הרבה חוויות מהחיים בתור ילד ונער, ולא היה מעדיף להיות ילד בימינו. הוא למד בקיבוץ ביסודי ובתיכון ולאחר מכן התגייס לצה”ל והיה לוחם בחטיבת הראל, ואפילו לפני כמה שבועות הדליק משואה בטקס יום ירושלים בתור לוחם בחטיבת הראל. לאחר הצבא הוא למד בבצלאל – בית ספר לאומניות בירושלים, מכיוון שסבי מאוד אהב לצייר, עוד מאז שהיה קטן, והקיבוץ לא הסכים לו שילך ללמוד כי הקיבוץ רוצה שהוא יישאר בקיבוץ ויעבוד, והתייחסו אליו כאל בוגד, אבל הוא הלך אחרי התשוקה האמיתית שלו – לצייר ואז הוא הלך ולמד והיה מאוד עני, והוא היה הולך ברגל כי לא היה לו כסף לאוטובוס. בזמן שהוא למד בבצלאל הוא גם הדריך בקייטנות, ובקייטנה הוא הכיר את סבתא שלי- סבתא אורה, והוא התאהב בה והזמין אותה לצאת אתו לדייט, שלושה שבועות לאחר שהכירו הם החליטו להתחתן, החתונה הייתה קטנה מאוד, ואז עשו את אימא שלי טלי ואת אחותה התאומה דפנה, ואז עשו את דוד שלי יוני. כיום סבא שלי צייר מפורסם.

אני וסבא שלי נורא אוהבים לצאת לטיולים בשדות ואני תמיד עוזרת לו ללכת עם המקל הצבעוני שצייר עליו, וסבא תמיד מלמד אותי דברים חדשים על הטבע, הארץ ואפילו העולם.

סבתא שלי-

שמה של סבתי הוא אורה לבני (במקור אורה בן חרות) , היא נולדה בשנת 1941 ב28 באוקטובר ז’ בחשוון תש”ב בבית חולים הדסה שבירושלים.

סבתא גדלה בירושלים בילדותה, בשכונת ימין משה שקרובה לחומת העיר העתיקה ולמדה בבית ספר ארלוזורוב, להורים שלה- סבתא מרגלית וסבא אברהם, נולדו שישה ילדים (אלוני, רחל, סבתא שלי באמצע ואחותה התאומה, אביבה ומשה) אחותה התאומה נפטרה שהייתה בת שנה, אז הם נשארו חמישה אחים וגדלו בחדר אחד כל האחים, ומרגלית ואברהם בחדר אחר. במלחמת יום העצמאות הערבים הפגיזו אותם מתוך העיר העתיקה אז הם ברחו לשכונת ממילה ושם היא גדלה. היא גמרה בית ספר תיכון והתגייסה לצה”ל בשנת 1959, בצבא היא הייתה מ”כית (מדריכת כיתה). היא גמרה את הצבא, ובקיץ הדריכה בקייטנה בירושלים ובמסיבת סוף שנה של המדריכים היא פגשה את סבא שלי , החתונה שלהם הייתה בירושלים, לא גדולה כי לא היה להם הרבה כסף אבל היה מאוד שמח. אחרי החתונה עברו לגור בבאר שבע, שם נולדו אימא ודודה שלי, עברו לחיפה וסבתא שלי התחילה ללמוד באוניברסיטה תואר ראשון ולמדה גאוגרפיה ויעוץ חינוכי, אחרי הייתה מורה ויועצת והתמקצעה בחינוך המיוחד ועבדה בכמה בתי ספר , אחרי כמה שנים יצאה לפנסיה וכיום סבתי עוזרת לסבי בקריירה שלו כצייר.

סבתא שלי לימדה אותי לסרוג ברקמות ולתפור בגדים, אני וסבתא אוהבות לראות סדרות וסרטים יחדיו ואני אוהבת לראות את סבתא שלי מבשלת והיא תמיד מלמדת אותי משהו חדש.

חלק 3- הקשר הרב דורי

3. ראיון עם דמות מהמשפחה

ילדותה של אימא שלי הייתה נפלאה, סוגי השירים שהיא אהבה הם של אריק ,   איינשטיין ,הביטלס- חיפושיות, אלטון ג’ון, בילי ג’ואל וקרול קינג שאפילו עד היום משמיעים אותם. את בת המצווה של אמי, היא חלקה אותה עם אחותה התאומה  דפנה, היא ביערות הכרמל והם עשו פיקניק של כל הכיתה וסבא דני (סבא שלי) אירגן משחקי חברה, הם עשו משיכות בחבל הבנים נגד הבנות , ומשכו עץ, סבא דני קשר חבל לעץ וכל הכיתה ניסתה למשוך אותו ולהזיז אותו אך הם כמובן לא . הצליחו, אך היה להם מאוד מצחיק וכיף לעשות את זה דפנה דודתי ואמי נגנו באקורדיון ועשו קונצרט לכל הכיתה והתלבשו אותו דבר- חצאיות אדומות וחולצות לבנות חגיגיות, החגיגה הייתה מאוד זולה לא כמו היום- באולם או במועדון או במסעדה יקרה. אבל בכל זאת זה היה אירוע מאוד מרגש והם מאוד נהנו. בתקופת הילדות של אמי סגנון הלבוש היה דומה להיום, היו מכנסי פדלופן (מכנסיים צמודות   למעלה ומשוחררות בקרסול הרגל, הנקראים גם מכנסיים מתרחבים)האופנה חזרה לעצמה וגם כיום יש את זה , והיה גם חצאיות מיני ושיער נפוח. התחביבים של אמי בילדות היו לרקוד בלט וריקודי עם, לנגן בפסנתר אקורדיון וחליל, הייתה בצופים. אימא מספרת שהשנה הכי טובה בילדותה הייתה בכיתה ב’ שהיא גרה בלונדון ולמדה בבית ספר יהודי- אנגלי.