חדשנות פדגוגית אביגיל ואריאלה מהפכות

עבר

שנת 1789 החלה בצרפת מהפכה שנלוו אליה מעשי

אלימות קשים.

 במהלך המהפכה העם הפיל את השלטון

וחלו שינויים משמעותיים במדינה.

השלטון היה לא הוגן- המלך, הריבון, היה שליט יחיד אבסולוטי וראה

עצמו שולט בחסד האל. כל סמכויות השלטון היו נתונות בידיו. הוא היה

בשלטון לאורך כל חייו והשלטון הועבר מאב לבן.

המלך חי בארמון ורסאי, ויחד עם מעמד האצולה שהם: כמורה, אצולה, המעמד השלישי.

וניהל אורח חיים ראוותני ובזבזני ומנותק מהאזרחים ומקשייהם.

כתוצאה מכך האזרחים כעסו על המלך וראו בו אויב שיש להפילו.

תושבי צרפת נחלקו לשלושה מעמדות חברתיים:

כמורה – כמאה אלף איש

אצולה – כארבע מאות אלף איש

המעמד השלישי – 24 מיליון איש 

ובנוסף בשנות השמונים של המאה השמונה עשרה נקלעה

צרפת למשבר כלכלי חמור – כספי הציבור הועברו

למימון הצבא, למימון מלחמות קודמות ולמימון

אחזקת הארמון ויושביו.

על מנת להגדיל את הכנסות המדינה הוטלו מיסים

כבדים שהציבור לא יכול היה לעמוד בהם. וכתוצאה מכך אזרחים

רבים הפכו לעניים.

אסיפת המעמדות –

המעמד השלישי דרש שהיה להם זכות דיבור בקונגרס אז נציגיו התכנסו ודרשו לכתוב חוקה חדשה לצרפת ולקבל ייצוג משמעותי בשלטון וכדי להשיג עשו מספר דברים:

כבשו את הבסטיליה –

המעמד השלישי הפילו את הבסטיליה וזה היה סמל המרד לשלטון

חוללו מהומות בכפרים ובערים ברחבי צרפת-

איכרים הסתערו על טירות אצילים והעלו אתן באש.

בערים פרצו מהומות בשל אבטלה ועלית מחירי הלחם.

גיוס כללי-

צבא העם מתגייס כדי להגן על המהפכה מפני אויבים מבחוץ

קץ המלוכה

המלך לואי ה 16 הוצא להורג.

שלטון הטרור

מהפכנים קיצוניים טענו כי הם רוצים להגן על מהפכה מפני “בוגדים”, ולשם כך מותר לנקוט בכל הדרכים.

:הגדרה של הפיכה שלטונית
החלפת השלטון באמצעים אלימים, תוקפניים או לא מקובלים
שלטון שהעם אינו מרוצה ממנו אך אינם יכולים לשנות שלטון זה בדמוקרטיה. וכתוצאה מכך הם מנסים להפוך את השלטון בכוח ובאגרסיביות לפעמים זה מצליח ולפעמים לא.
ישנה כמות די גדולה של הפיכה של שלטונות שהצליחו וכאלה שלא הצליחו

הצבא הנהיג מהפכה זו בשנת  2021 (ההפיכה הצבאית במיאנמר)

הצבא של על המדינה במהפכה נגד הממשלה של  אונג סן סו צ’י, יועצת המדינה (תפקיד הזהה לראש הממשלה) שנעצרה יחד עם מנהיגי מפלגתה – מיאנמר כלא את הנשיא ו צמרת השלטון.

צבא מיאנמר השתלט הליגה הלאומית לדמוקרטיה .

מצבא מיאנמר נמסר כי המעצרים התבצעו על רקע “הונאת בחירות“

והשלטון במיאנמר נמסר לראש הצבא מין אנג’ הלאינג והוכרז מצב חירום במדינה לשנה, כך לפי הדיווחים מתחנת טלוויזיה הנשלטת בידי הצבא.

קווי הטלפון בבירת מיאנמר, נייפידאו , ובעיר המרכזית יאנגון נותקו והטלוויזיה הממלכתית ירדה מהאוויר, כל זה בסך הכול מספר שעות לפני ישיבת הפרלמנט הראשונה במדינה .

מאז ניצחונה הגורף של המפלגה של הצבא  בנובמבר האחרון, חיילים התפרשו בעיריית יאנגון ,ותושבי מיאנמר מדווחים על חוסר קישוריות סלולרית וחיבורי אינטרנט משובשים. שירות  האינטרנט  העולמי, דיווח על שימוש חופשי באינטרנט ברחבי העולם, עדכן: על נפילה חמורה בחיבור לאינטרנט במיאנמר.

סו צ’י, יחד עם נשיא מיאנמר וין מיין ומנהיגים נוספים ממפלגתה, “נלקחו” .

 דובר המפלגה, מיו ניוון, אמר לרשת  הטלפונית בטלפון כי “אני רוצה להגיד לאנשים שלנו לא להתנהג בפזיזות ולפעול לפי החוק”. ניון הוסיף כי הוא צפוי להיעצר בעצמו.

המעצרים מגיעים לאחר כמה ימים של מתחים מסלימים בין הממשלה והצבא במיאנמר, שעוררו חשש של הפיכה במדינה.

נשיא ארה”ב ג’ו ביידן תודרך בנוגע למעצר של סו צ’י ובכירים נוספים במפלגתה ואיים על צבא מיאנמר.

גם בממשלת אוסטרליה הביעו “דאגה כבדה בנוגע לדיווחים כי צבא מיאנמר מנסה שוב לתפוס שליטה במדינה” וקראו לשחרורם המידי של המנהיגים העצורים.

ההפיכה בזימבבואה

הצבא בשנת 2017 השתלט על עיר הבירה הבירה של זימבבווה, הארארה.

בשבוע הראשון של אוקטובר 2017, גברה משמעותית המתיחות בין סגן הנשיא  אמרסון מננגגואה  וגרייס מוגאבה , אשתו של הנשיא, השניים שנחשבו למועמדים המובילים להחליף את השליט הוותיק  שהיה בן טיפוחיו של רוברט והיה ליד ימינו מאז שנות ה-60, אמר שרופאים אישרו שהוא הורעל באוגוסט  2017 והובהל לבית החולים בדרום אפריקה לטיפול, אולם הוא נשאר נאמן למפלגה השלטת ולנשיא ואמר שהסיפור שהופץ על כך שגרייס היא זו שיזמה את ההרעלה ,אינו נכון. בנובמבר  2017, בפעם הראשונה לאחר עשרות שנים יחד, גינה הנשיא את מננגגואה, ואשתו האשימה אותו בקשירת קשר להפלת השלטון. הוא נאלץ לברוח מהמדינה ורבים מנאמניו הושמו במעצר.

חלק מהצבא של הצבא הלאומי התאספו סביב הרארה עיר הבירה של זימבבואה, השתלטו על תאגיד השידור של זימבבואה ואזורים אחרים של העיר. למחרת, פורסם כי האירועים האחרונים בזימבבואה אינם בגדר הפיכה.

ההפיכה הייתה להפיכה שקטה חריגה במיעוט האלימות שבהתנהלותה, ללא נפגעים כלל.

ב-17 בנובמבר 2017, שלושה ימים לאחר ההפיכה, הושבע לתפקיד הנשיא אמרסון מננגגואה, סגן הנשיא לשעבר.

המהפכה הצליחה בסופה!

האביב הערבי- המהפכה בתוניסיה

הפגנות התחילו בארצות ערב והתחילו מתוניסיה בשנת 2010 .

הסיבות העיקריות שבגללם התחילו  את המהפכה הם : עוני, רעב, שחיתות, חוסר זכויות אדם.

ב-17 בדצמבר 2010 סטרה פקידה עירונית תוניסאית בשם פאידה חמדי לרוכל רחוב בשם מוחמד בועזיזי, ירקה עליו והחרימה את רכושו. בועזיזי שלא הצליח להתלונן על כך באוזני המושל, הצית את עצמו וכעבור 18 יום מת מפצעיו.

לאחר ההצתה המחאות הלכו וגברו….

 המחאות התרחשו בעיקר באוניברסיטאות ובמוסדות ציבור שונים. המחאות היו בעיקר נגד נשיא תוניסיה זין אל-עאבדין בן עלי, ומדיניותו אך גם נגד מפלגת השלטון.

 ההפגנות ההמוניות הובילו לבריחתו של השליט בן עלי, 10 ימים בלבד אחרי מותו של בועזיזי. ב- בינואר 2011, נמלט הנשיא בן עלי לערב הסעודית בעקבות עזיבתו הוכרז על מצב חירום במדינה. מחליפו של בן עלי בראשות המדינה היה מוחמד ע’אנושי, ולאחר מכן שוב החליפו בתפקיד נשיא המדינה פואד מבאזע.

השלטונות בתוניסיה הודיעו ב- במרץ 2011 כי בחירות לאמנה לאומית חדשה ייערכו ב-24 ביולי 2011. בבחירות ניצחה ברוב קולות המפלגה האיסלאמית התוניסאית “א-נהדה” (התחייה), המקושרת לאחים המוסלמים.

פריצה של תומכי טראמפ לסנאט

ב -6 בינואר הסתערו על הקפיטול, הייתה התפרעות של המון בקונגרס של ארצות הברית בוושינגטון, ב-6 בינואר 2021 אחר-הצהריים (שעון החוף המזרחי). ההתפרעות התחילה כעצרת מחאה על תוצאות הבחירות לנשיאות ותמיכה בנשיא היוצא דונלד טראמפ, אך הפכה להתפרעות שבה מפרי סדר פרצו לבניין הקפיטול, השחיתו אותו ותקפו קצין במשטרת הקפיטול, שהתמוטט ומת כמה שעות מאוחר יותר.

בבחירות לנשיאות ארצות הברית2020, שנערכו ב-3 בנובמבר 2020, ניצח המועמד הדמוקרטי ג’ו ביידן, את הנשיא  דונלד טראמפ .

עוד לפני ספירת קולות הבוחרים, במהלכן ואחריהן, הנשיא טראמפ ותומכיו ערערו על אמינות תוצאות הבחירות בטענות להונאת בחירות רחבה , טענות אלה נקבעו כלא-מבוססות.

האירוע התחיל כאשר התכנסו אלפים מתומכי טראמפ בוושינגטון הבירה במטרה למחות על תוצאות הבחירות ולתמוך בתביעתו של טראמפ מסגן הנשיא מייק פנס לדחות את ניצחונו של הנשיא הנבחר ג’ו ביידן.

בתחילה התכנס לעצרת בשם “הצילו את אמריקה”, אירוע מתוכנן מראש באליפסה שבו נאמו טראמפ ומקורבו רודי ג’וליאני.  טראמפ  קרא לתומכיו לצעוד “בדרך שלווה “. ג’וליאני השמיע מספר תיאוריות פוליטיות בנוגע ל”גניבת הבחירות”.

ב6 בינואר, סביב השעה אחת ובטרם הסתיימו הנאומים, החלו מאות מפגינים לצעוד לעבר הקפיטול (משכן הקונגרס) ולהסתער עליו אל מול הכוחות המזוינים של הקפיטול.

באירוע נהרגו חמישה אנשים: אישה שהייתה בין הפושטים על הקפיטול ונורתה למוות לאחר שחדרה לתוך הבניין. קצין במשטרת הקפיטול שהתעמת פיזית עם הפורצים התמוטט כעבור מספר שעות בנסיבות לא ברורות ונפטר ,ושלושה פושטים נוספים שנפגעו במהלך ההסתערות. אנשים רבים נפצעו קשה.

המהפכה לא הצליחה…

עתיד

אנחנו מקוות מאוד שלא יהיה להפוך שלא יהיה צורך לשנות שלטון בדרך כל כך אכזרית ואלימה