אבן הזהב

מוקדש באהבה לאדם

ספטמבר 2021

מוּקְדָם בַּבּוֹקֶר דָּפַק הָעוֹרֵב בְּמַקּוֹרוֹ עַל חַלּוֹן הַמִּטְבָּח.

– לוֹנְסוֹ…לוֹנְסוֹ – הוּא קִרְקֵר.

–  ש…שֶׁקֶט! כּוּלָם כָּאן יְשֵׁנִים! –  מִהֵר לוֹנְסוֹ לַחַלּוֹן.

–  לָמָּה יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מִזְרוֹנִים בַּסָּלוֹן?

–  בְּנֵי הַדּוֹדִים מִסַּן פְרַנְסִיסְקוֹ הִגִּיעוּ, וְהֵם אוֹהֲבִים לִישֹׁן כּוּלָם בְּיַחַד – לָחַשׁ לוֹנְסוֹ – אַל תָּעִיר אוֹתָם, תֵּן לְלַקֵּק קְצָת רִבָּה.

–  חֲגִיגָה עַל הַבּוֹקֶר! – נָחַת יוֹנֵק הַדְּבַשׁ בְּצִיּוּץ שָׂמֵחַ עַל הַחַלּוֹן – וְלִי לֹא קוֹרְאִים?

– שׁוּם חֲגִיגָה! – נָהַם לוֹנְסוֹ – וְתִהְיוּ בְּשֶׁקֶט, אֲנִי מְחַכֶּה שֶׁסָּבְתָא תֵּלֵךְ לַמִּקְלַחַת כְּדֵי לְחַטֵּט לָהּ בַּמִּזְוָדָה!

–  לוֹנְסוֹ! – רָעַם קוֹלָהּ שֶׁל סָבְתָא מִקְּצֵה הַמִּסְדְּרוֹן וְעַד סוֹפוֹ – אַתָּה לֹא נוֹגֵעַ בִּכְלוּם!

‘אֵיךְ הִיא שׁוֹמַעַת הַכֹּל!’ נִדְהָם לוֹנְסוֹ, וּמִיָּד חָטַף מֵהַמְּקָרֵר אֶת הָעוּגָה שֶׁל מָאיָה, הִתְחַבֵּא מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן וְחִיסֵּל אוֹתָהּ בִּמְהִירוּת.

כּוּלָם בַּבַּיִת בְּסִיאַטֶל דִּבְּרוּ עַל הַנְּסִיעָה הַקְּרוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל. הַבַּיִת שִׁינָה צוּרָה מִיּוֹם לְיוֹם. תְּמוּנוֹת הוּרְדוּ מֵהַקִּיר, בְּגָדִים נֶאֶרְזוּ וּמִזְוָדוֹת עֲמוּסוֹת עָמְדוּ מוּכָנוֹת בְּכָל חֶדֶר. יוֹם הַפְּרֵדָה הָלַךְ וְהִתְקָרֵב, אֲבָל בֵּינְתַיִם נֶהֱנוּ בְּנֵי הַדּוֹדִים בְּיַחַד וְכָל יוֹם הֵבִיא לָהֶם הַרְפַּתְקָה חֲדָשָׁה.

בְּאַחַד הַיָּמִים אָסְפוּ הַיְּלָדִים חַלּוּקֵי אֶבֶן, נִיקּוּ אוֹתָן וְיָשְׁבוּ לְצַיֵּר עֲלֵיהֶן.

–  מַמָּשׁ יָפֶה אַתֶּם מְצַיְּרִים! – הִתְפַּעֲלָה סָבְתָא – מָה זֶה כָּל הַסִּימָנִים הָאֵלֶּה?

–  זֶה קוֹדִים מְיֻחָדִים.

–  מָה עוֹשִׂים אִיתָם?

– זֶה סוֹדִי – אָמַר יוּשִׁי – רַק אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים.

– זֶה נִרְאֶה כְּאִלּוּ צִיּוּרִים רְגִילִים עַל אֶבֶן – הִסְבִּיר אִיתוּש – אֲבָל כָּל צִיּוּר כָּזֶה הוּא קוֹד.

–  וְאִם מְחַבְּרִים אֶת הָאֲבָנִים נָכוֹן אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם.

–  בֶּאֱמֶת? – הִתְלַהֲבָה סָבְתָא – גַּם אֲנִי רוֹצָה לִלְמֹד.

הַיְּלָדִים הֶעֱבִירוּ מַבָּטִים מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי וְשָׁתְקוּ.

–  סָבְתָא, זֶה קוֹדִים מְסוּבָּכִים – אָמַר מִישִׁי לְבַסּוֹף – רַק יְלָדִים מְבִינִים אוֹתָם.

– אֲנִי פַּעַם הָיִיתִי יַלְדָּה – הִזְכִּירָה לָהֶם סָבְתָא – וְזֶה לֹא מַמָּשׁ עָבַר לִי.

שׁוּב חָזְרוּ הַיְּלָדִים לְהִסְתּוֹדֵד.

– טוֹב! – אָמַר אִיתוּש לְבַסּוֹף – אֲבָל אַתְּ לֹא מְגַלָּה! יֵשׁ לָנוּ אֶת אֶבֶן הַזָהָב!

– מָה זֶה אֶבֶן הַזָהָב?

–  אֶבֶן הַזָּהָב יוֹדַעַת לְדַבֵּר עִם אֲבָנִים דֶּרֶךְ קוֹד סוֹדִי – הִסְבִּיר יוּשִׁי.

–  זוֹ הָאֶבֶן הֲכִי חֲשׁוּבָה – אָמַר מִישִׁי – הִיא מְדַבֶּרֶת עִם שְׁאָר הָאֲבָנִים בְּשָׂפָה מְיוּחֶדֶת, וְכָל אֶבֶן מְקַבֶּלֶת תַּפְקִיד.

–  מָה לְמָשָׁל אַתְּ רוֹאָהּ כָּאן? – הֶרְאָה לָהּ אָדָם אֶבֶן צִבְעוֹנִית.

– זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ רַמְזוֹר – אָמְרָה סָבְתָא – אָדוֹם, צָהוֹב, יָרוֹק.

– נָכוֹן, אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶה…- וְהוּא לָחַשׁ לְסַבְתָּא בָּאוֹזֶן.

– אוֹ! – הִתְפַּעֲלָה סָבְתָא – וְזֶה? הַדָּג הַזֶּה?

–  זֶה רַק נִרְאֶה כְּמוֹ דָּג אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶה… – לָחַשׁ לָהּ דּוֹדוֹ.

– וְאֶבֶן הַכֶּסֶף – הִצְבִּיעַ יוּשִׁי עַל אֶבֶן מוּכְסֶפֶת שֶׁעִיגּוּל בְּמֶרְכָּזָהּ – הִיא אֶבֶן הַסִיוּם. אִם הִיא חֲסֵרָה הוֹלְכִים לְאִבּוּד בָּאֵינְסוֹף.

כָּךְ עָבְרוּ הַיְּלָדִים אֶבֶן אֶבֶן וְלִמְּדוּ אֶת סַבְתָּא.

– זֶה מַדְהִים! – אָמְרָה סָבְתָא – אֶבֶן הַזָהָב! אֵיזֶה רַעְיוֹן!! אֶבֶן הַזָהָב…

– סָבְתָא כְּבָר תַּמְצִיא עַל זֶה סִיפּוּר – צָחַק יוּשִׁי.

– מָה שֶׁנָּכוֹן, נָכוֹן – הוֹדְתָה סָבְתָא – תַּגִּידוּ, הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יוֹדְעוֹת גַּם לַחֲצוֹת אוֹקְיָינוֹס?

– עוֹד אֵין לָנוּ אֶת הַקּוֹד הַזֶּה – אָמַר אִיתוּש – לָמָּה?

– שֶׁתִּהְיֶה לִי דֶּרֶךְ קִיצּוּר לְיִשְׂרָאֵל – אָמְרָה סָבְתָא – כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְבַקֵּר אֶתְכֶם הַרְבֵּה.

– זֶה רַעְיוֹן טוֹב – אָמְרוּ הַיְּלָדִים – נַתְחִיל לַעֲבוֹד עַל זֶה.

עֶרֶב אֶחָד יָצְאוּ כָּל הַהוֹרִים לְבַלּוֹת בְּיַחַד. בַּבַּיִת הִתְאַרְגְּנוּ סָבְתָא וְהַיְּלָדִים לִמְסִבַּת פִּיזָ’מוֹת מוּל הַמָּסַכִים. לוֹנְסוֹ רָבַץ לְיָדָם וְכִרְסֵם קוּבִּיָת לֶגוֹ. שֶׁקֶט נָעִים שָׂרַר בַּחֶדֶר.

פִּתְאוֹם זִינֵּק לוֹנְסוֹ מִמְּקוֹמוֹ וְהִתְחִיל לִנְעוֹר בְּקוֹל וּלְהִתְרוֹצֵץ בַּחֶדֶר.

– לוֹנְסוֹ מָה קָרָה? אַתָּה חוֹלֶה? – שָׁאַל אֲרִי

– בֶּטַח כּוֹאֶבֶת לוֹ הַבֶּטֶן. בַּלַּיְלָה הוּא חִיסֵּל אֶת כָּל הַגְּלִידוֹת מֵהַפְרִיזֵר! – צָחַק בּוֹבֶּס.

הַיְּלָדִים לִטְּפוּ אֶת לוֹנְסוֹ עַד שֶׁהוּא נִרְגַּע וְחָזַר לִרְבֹּץ לְיָדָם. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁחָזְרוּ לִצְפּוֹת בַּמָּסָךְ הוּא נֶעֱמָד וְהִתְחִיל לִנְעוֹר וְלִדְהוֹר סְבִיב הַמָּסָךְ.

– מָה קָרָה לוֹנְסוֹ?

– אוּלַי מַשֶּׁהוּ הִבְהִיל אוֹתוֹ – אָמַר מִישִׁי.

–  הַכֹּל בְּסֵדֶר לוֹנְסוֹ – הִרְגִּיעָה אוֹתוֹ מָאיָה – אֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים עָלֶיךָ.

לוֹנְסוֹ הִשְׁתַּתֵּק. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁהַיְּלָדִים חָזְרוּ לִצְפּוֹת בְּ’יַלְדֵי בֵּית הָעֵץ’ הוּא שׁוּב זִינֵּק מִמְּקוֹמוֹ בִּנְעירוֹת קוֹלָנִיּוֹת.

– דַּי לוֹנְסוֹ!

– אַתָּה תָּעִיר אֶת פִּיטִי!!

– זֶה מַשֶּׁהוּ בַּמָּסָךְ – אָמַר מִישִׁי – כָּל פַּעַם שֶׁאֲנַחְנוּ מַפְסִיקִים לִצְפּוֹת הוּא מַפְסִיק לִנְעוֹר.

–  הֵי! אֲנִי יוֹדֵעַ לָמָּה הוּא נוֹעֵר! – קָרָא אָדָם – תַּעֲבִירוּ אֶת הַפֶּרֶק קְצָת אֲחוֹרָה!

– זֶהוּ! עִצְרוּ! שִׂימוּ לֵב מָה קוֹרֶה עַכְשָׁו!

לוֹנְסוֹ פָּרַץ שׁוּב בִּנְעִירוֹת, וְהִתְחִיל לִשְׂרֹט בְּרַגְלוֹ אֶת הַמָּסָךְ.

הִסְתַּכְּלוּ הַיְּלָדִים בַּמָּסָךְ וְרָאוּ… חֲמוֹר!

– אוֹ! אֲנִי יוֹדֵעַ! זוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא רוֹאֶה חֲמוֹר כָּמוֹהוּ! – אָמַר יוּשִׁי.

– הוּא רוֹצֶה חָבֵר – לִטֵּף אוֹתוֹ אֲרִי.

– חֲמוֹרֵעַ – אָמַר אָדָם – הוּא רוֹצֶה חֲמוֹרֵעַ.

– מָה זֶה חֲמוֹרֵעַ?

–  חֲמוֹר-רֵעַ – הִסְבִּיר אָדָם – חֲמוֹר חָבֵר.

– מֵאֵיפֹה הֵבֵאתָ אֶת זֶה?! אֵין מִילָה כָּזוֹ – צָחֲקוּ הַיְּלָדִים.

– הִמְצֵאתִי אוֹתָהּ – אָמַר אָדָם – בִּשְׁבִיל לוֹנְסוֹ.

– חֲמוֹרֵעַ…חָזְרוּ הַיְּלָדִים עַל הַשֵּׁם… – חֲמוֹרֵעַ…..שֵׁם לֹא רַע. לוֹנְסוֹ, אַתָּה רוֹצֶה אֶת חֲמוֹרֵעַ?

לוֹנְסוֹ הִמְשִׁיךְ לִנְעוֹר וְנִיסָּה לָגַעַת בַּחֲמוֹר עַל הַמָּסָךְ.

– לוֹנְסוֹ, חֲמוֹרֵעַ לֹא נִמְצָא בְּסִיאַטֶל, הוּא בְּיִשְׂרָאֵל – הִסְבִּיר עִידוֹ.

לוֹנְסוֹ יִבֵּב בְּקוֹל וּדְמָעוֹת חֲמוֹר נָזְלוּ עַל פָּנָיו.

– דַּי לוֹנְסוֹ! אַתָּה מַרְטִיב אֶת הָרִצְפָּה! עָשִׂיתָ כָּאן שְׁלוּלִית! – קָרְאָה מָאיָה וְסָגְרָה אֶת הַמַּחְשֵׁב – זֶהוּ! אֵין חֲמוֹרֵעַ יוֹתֵר.

כָּל יוֹם חִכָּה לוֹנְסוֹ בְּקֹצֶר רוּחַ לִשְׁעַת הַמַּחְשֵׁב, וְאָז הָיָה מַגִּיעַ בִּנְעִירוֹת וּמַפְרִיעַ לַיְּלָדִים עַד שֶׁהָיוּ מַרְאִים לוֹ אֶת חֲמוֹרֵעַ וְהוּא הָיָה מְקַפֵּץ בְּהִתְרַגְּשׁוּת מוּל הַמָּסָךְ וְשׂוֹרֵט אוֹתוֹ בְּרַגְלָיו.

– מַזָּל שֶׁאַתֶּם נוֹסְעִים לְיִשְׂרָאֵל – אָמְרָה מָאיָה לְיוּשִׁי – יִהְיֶה לוֹ חֲמוֹרֵעַ.

– בְּיִשְׂרָאֵל יֵשׁ הַרְבֵּה חֲמוֹרִים – אָמְרָה פִּיטִי – סָבְתָא סִפְּרָה לִי.

שׁוּרַת הָאֲבָנִים עַל הֲשׁוּלְחָן הָלְכָה וְגָדְלָה, וְהַיְּלָדִים לֹא הִרְשׁוּ לְאַף אֶחָד לָגַעַת בָּהּ.

– אִם אֶבֶן הַזָהָב תָּזוּז מֵהַמָּקוֹם כָּל הַמַּסְלוּל לְיִשְׂרָאֵל יֵהָרֵס – הֵם הִזְהִירוּ אֶת כּוּלָם.

לוֹנְסוֹ, שֶׁעַד אָז נִמְנֵם בָּעַרְסָל, זָקַף אָזְנַיִם וְקָפָא בִּמְקוֹמוֹ. ‘יִשְׂרָאֵל! הֵם אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל! ‘

וְהוּא זִינֵּק וְרָץ לַשֻּׁלְחָן.

–  לוֹנְסוֹ! חַכֵּה לָנוּ בַּבַּיִת עַד שֶׁנַחֲזוֹר! – הִזְהִירוּ אוֹתוֹ הַיְּלָדִים – אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לָאֲגַם עַד העֶרֶב. וְאַל תִּזְלֹוֹל אֶת כָּל הַגְּלִידוֹת!

לוֹנְסוֹ חִיכָּה עַד שֶׁשָּׁמַע אֶת הַמְּכוֹנִיּוֹת יוֹצְאוֹת מֵהַחֲנָיָה וְאָז זִינֵּק הַחוּצָה וְרָץ לְשׁוּרַת הָאֲבָנִים.

–  הֵי! מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? – נָחַת הָעוֹרֵב עַל הֲשׁוּלְחָן.

– כְּלוּם! – נִבְהַל לוֹנְסוֹ – לֹא נָגַעְתִּי בִּכְלוּם! אֲנִי סְתָם, יוֹשֵׁב לִי כָּאן וְחוֹשֵׁב!

–  המְמְ… גַּם חֲמוֹר וְגַם חוֹשֵׁב… – הִמְהֵם הָעוֹרֵב – לֹא רַע. עַל מָה אַתָּה חוֹשֵׁב?

– עַל חֲמוֹרֵעַ.

– חֲמוֹרֵעַ?

– חֲמוֹרֵעַ – חָזַר לוֹנְסוֹ – אֲנִי חוֹשֵׁב עַל חֲמוֹרֵעַ.

– אוֹ! סוֹפְסוֹפ אַתָּה אוֹמֵר מִשְׁפָּט שָׁלֵם! –  אָמַר הָעוֹרֵב – חֲמוֹרֵעַ. יָפֶה. דֶּרֶךְ אַגַּב, מָה זֶה חֲמוֹרֵעַ?

–  חָבֵר – אָמַר לוֹנְסוֹ.

– וּמָה אִתָּנוּ? אֲנַחְנוּ לֹא חֲבֵרִים? – נֶעֱלַב הָעוֹרֵב – אֲנִי גָּר כָּאן בֶּחָצֵר מֵאָז שֶׁהִגַּעְתָּ לְכָאן, מִי לִימֵד אוֹתְךָ מֵאֵיזֶה צְמָחִים לְהִזָּהֵר? מִי מְגָרֵשׁ חֲרָקִים מֵעָלֶיךָ כְּשֶׁאַתָּה מְנַמְנֵם בָּעַרְסָל?

– וּמִי מְסַפֵּר לְךָ מָה קוֹרֶה בַּחֲצֵרוֹת שֶׁל הַשְּׁכֵנִים? – הוֹסִיף יוֹנֵק הַדְּבַשׁ.

– זֶה בִּגְלַל הַצֶּבַע שֶׁל הַנּוֹצוֹת שֶׁלִּי? – שָׁאַל הָעוֹרֵב – אֲנִי יָכוֹל לִצְבֹּעַ אוֹתָן לאֲפוֹר.

– אוּלַי זֶה בִּגְלַל שֶׁצָּחַקְתִּי שֶׁאֵין לְךָ כְּנָפַיִם? אָמַר יוֹנֵק הַדְּבַשׁ – לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי בֶּאֱמֶת.

– לֹא, זֶה לֹא בִּגְלַלְכֶם – הִסְמִיק לוֹנְסוֹ.

– אָז לָמָּה?

– חֲמוֹרֵעַ הוּא חֲמוֹר. כָּמוֹנִי. – אָמַר לוֹנְסוֹ.

– אָה – אָמַר הָעוֹרֵב.

– אָה – אָמַר יוֹנֵק הַדְּבַשׁ.

– וְהוּא גָּר בְּיִשְׂרָאֵל – הוֹסִיף לוֹנְסוֹ.

הֵם שָׁתְקוּ.

–  אַתָּה חוֹשֵׁב עַל מָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב? – שָׁאַל לְבַסּוֹף הָעוֹרֵב.

– לֹא, אַתָּה חוֹשֵׁב עַל מָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב – אָמַר לוֹנְסוֹ – אֲבָל אִם אַתָּה חוֹשֵׁב עַל מָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב..

– נוּ מַסְפִּיק! – קָרָא יוֹנֵק הַדְּבַשׁ – חוֹשֵׁב, חוֹשְׁבִים, חָשַׁבְנוּ, דַּבְּרוּ כְּבָר!

–  הַיְּלָדִים אוֹמְרִים שֶׁהָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יְכוֹלוֹת לָקַחַת אוֹתְךָ לְכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם – אָמַר הָעוֹרֵב.

– בְּדִיּוּק מָה שֶׁרָצִיתִי לְהַגִּיד – אָמַר לוֹנְסוֹ – אֶבֶן הַזָהָב הַזּוֹ, הִיא תִּקַּח אוֹתִי לַחֲמוֹרֵעַ.

– רַק תִּזָּהֵר לֹא לְהַגִּיעַ לְאֵינְסוֹף – קָרָא יוֹנֵק הַדְּבַשׁ – שְׁמוֹר עַל אֶבֶן הַכֶּסֶף! וְתִלְמַד טוֹב טוֹב אֶת סֵדֶר הָאֲבָנִים שֶׁלֹּא תִּתְבַּלְבֵּל! זֶה חָשׁוּב!

– תִּתְחַבֵּא בָּעַרְסָל וְתַקְשִׁיב כָּל הַזְּמַן – הִצִּיעַ הָעוֹרֵב – עַד שֶׁתִּזְכֹּר הַכֹּל!

– מַהֵר! אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַמְּכוֹנִיּוֹת חוֹזְרוֹת! – קָרָא יוֹנֵק הַדְּבַשׁ שֶׁשָּׁמַר עַל הַחֲנָיָה.

הָעוֹרֵב הִתְעוֹפֵף לְרֹאשׁ הָעֵץ. שֶׁקֶט הִשְׂתָּרֵר בַּחֲצַר. רַק הָאָזְנַיִם שֶׁל לוֹנְסוֹ הֵצִיצוּ מֵהָעַרְסָל.

הִגִּיעָה שְׁעַת הַפְּרֵדָה. הַתִּיקִים נֶעֶרְמוּ בְּאוֹטוֹ, הַיְּלָדִים עָמְדוּ מִחוּץ לַבַּיִת וְהִתְקַשּׁוּ לְהִפָּרֵד.

– נִפָּגֵשׁ בְּיִשְׂרָאֵל!

– וְתִשְׁמְרוּ שֶׁלוֹנְסוֹ לֹא יֹאכַל אֶת הָעוּגִיּוֹת שֶׁאָפִיתִי לָכֶם! – הִזְהִירָה מָאיָה.

– אֵיפֹה בֶּאֱמֶת לוֹנְסוֹ? – שָׁאַל אֲרִי – לֹא נִפְרַדְנוּ מִמֶּנּוּ.

הִסְתּוֹבְבוּ הַיְּלָדִים בְּכָל הַבַּיִת יָצְאוּ לֶחָצֵר וְקָרְאוּ ‘לוֹנְסוֹ! לוֹנְסוֹ!’

– בֶּטַח הוּא מִתְחַבֵּא בְּאֶחָד הָאֲרוֹנוֹת וְזוֹלֵל – אָמְרָה פִּיטִי.

אֲבָל לוֹנְסוֹ לֹא הָיָה בָּאֲרוֹנוֹת, וְגַם לֹא בַּמְּקָרֵר, אוֹ בָּגָרָאז’. הוּא נֶעֱלַם.

– לֹא נוֹרָא – אָמַר אִיתוּש – תִּרְאוּ אוֹתוֹ כְּבָר בְּיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁתָּבוֹאוּ לְבַקֵּר.

נִכְנְסוּ הַיְּלָדִים לָאוֹטוֹ וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ הָאֲרוּכָּה חֲזָרָה הַבַּיְתָה.

– יְלָדִים – אָמַר אַבָּא לַיְּלָדִים שֶׁנִּמְנְמוּ בָּאוֹטוֹ – עוֹד מְעַט תּוּכְלוּ לִרְאוֹת אֶת גֶּשֶׁר הַזָהָב! אֲנַחְנוּ מִתְקָרְבִים הַבַּיְתָה!

–  הַבַּיְתָה! – קָרְאוּ הַיְּלָדִים בְּשִׂמְחָה. סָבְתָא הִפְסִיקָה לְרֶגַע אֶת כְּתִיבַת הַסִּפּוּר וְחִלְּקָה לְכָּל אֶחָד מַסְטִיק.

– הִגַּעְנוּ? – נִשְׁמָע פִּתְאוֹם קוֹל מִמַּעֲמַקֵּי הַתִּיק שֶׁל סָבְתָא. רֹאשׁ אֲפוֹר הֵצִיץ הַחוּצָה בְּעֵינַיִם מְנֻמְנָמוֹת.

–  לוֹנְסיקוֹ!! – מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן!? – נִדְהֲמָה סָבְתָא .

– לוֹנְסוֹ! – שָׂמְחוּ הַיְּלָדִים – חִפַּשְׂנוּ אוֹתְךָ בְּכָל הַבַּיִת! אֵיךְ הִגַּעְתָּ לְכָאן?

– סִיפּוּר אָרוֹךְ – פִּיהֵק לוֹנְסוֹ – הִגַּעְנוּ כְּבָר לְיִשְׂרָאֵל?

–  לֹא, הִגַּעְנוּ לְסַן פְרַנְסִיסְקוֹ.

– אָה, טְעִיתֶם בְּדֶרֶךְ! –  הִנְהֵן לוֹנְסוֹ בַּהֲבָנָה – אֲבָל אַל תִּדְאֲגוּ, תֶּכֶף נְסַדֵּר הַכֹּל.

וְהוּא הִתְחִיל לְהוֹצִיא מֵהַתִּיק שֶׁל סָבְתָא אֲבָנִים מְצֻיָּרוֹת.

–  אֶבֶן הַזָהָב! – צָעֲקוּ הַיְּלָדִים – חִפַּשְׂנוּ אוֹתָהּ בְּכָל מָקוֹם! הָיִינוּ בְּטוּחִים שֶׁהָעוֹרֵב גָּנַב אוֹתָהּ!

– אֲנִי זוֹכֵר בְּדִיּוּק אֶת הַסֵּדֶר שֶׁל כָּל הָאֲבָנִים – אָמַר לוֹנְסוֹ בְּגַאֲוָה – עַכְשָׁו נַגִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל בְּלִי בְּעָיָה. אָז מָתַי נַגִּיעַ?

– לֹא נַגִּיעַ – אָמַר מִישִׁי.

– לָמָּה?

– כִּי אֲנַחְנוּ לֹא נוֹסְעִים לְיִשְׂרָאֵל.

– אַתֶּם כֵּן! שְׁכַחְתֶּם?! אַתֶּם אֲרַזְתֶּם מִזְוָדוֹת וְכָל הַזְּמַן דִּבַּרְתֶּם עַל יִשְׂרָאֵל! נוֹסְעִים לְיִשְׂרָאֵל – נוֹפֵף לוֹנְסוֹ בְּאֶבֶן הַזָהָב.

– זֶה לֹא אֲנַחְנוּ!! אֲנַחְנוּ לֹא נוֹסְעִים לְיִשְׂרָאֵל!

– אֲנִי לֹא מֵבִין! אָז מִי?

– הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלְּךָ בְּסִיאַטֶל! הֵם נוֹסְעִים לְיִשְׂרָאֵל. אֲנַחְנוּ חוֹזְרִים הַבַּיְתָה לְסַן פְרַנְסִיסְקוֹ.

– אֲבָל הָאֲבָנִים… – מִלְמֵל לוֹנְסוֹ – מָה עִם הָאֲבָנִים..

– זֶה רַק מִשְׂחָק! – צָחֲקוּ הַיְּלָדִים – מָה, בֶּאֱמֶת הֶאֱמַנְתָּ?

– לֹא, מָה פִּתְאוֹם… – גִּמְגֵּם לוֹנְסוֹ – יָדַעְתִּי כָּל הַזְּמַן שֶׁזֶּה מִשְׂחָק… בָּרוּר..

הוּא כִּיסָה אֶת הָרֹאשׁ בָּאָזְנַיִם וְחָשַׁב קְצָת. וְאָז הִתְרוֹמֵם וְהִתְחִיל לְהָאִיץ בְּכוּלָם:

“בּוֹאוּ נַחֲזֹר מַהֵר לְסִיאַטֶל! אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְחַבֵּא בְּאַחַת הַמִּזְוָדוֹת! אֵין זְמַן! הֵם תֶּכֶף נוֹסְעִים!”

– אִי אֶפְשָׁר. אֲנַחְנוּ כְּבָר בְּסַן פְרַנְסִיסְקוֹ – אָמְרָה סָבְתָא.

– אָז אֵיךְ אֲנִי אַגִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל? –  פָּרַץ לוֹנְסוֹ בִּבְכִי.

– כְּשֶׁנִּסַּע לְיִשְׂרָאֵל נָבִיא אוֹתְךָ לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלְּךָ – הִבְטִיחָה סָבְתָא וְנִגְּבָה אֶת שְׁלוּלִית הַדְּמָעוֹת שֶׁלּוֹ – נַעֲשֵׂיתָ מַמָּשׁ בַּכְיָן.

– בֵּינְתַיִם תִּהְיֶה קְצָת אִתָּנוּ וְתִלְמַד עַל סַן פְרַנְסִיסְקוֹ – אָמְרָה מָאיָה – שֶׁיִּהְיֶה לְךָ מָה לְסַפֵּר לַחֲמוֹרֵעַ. הוּא בָּטוּחַ לֹא הָיָה כָּאן.

לוֹנְסוֹ חָפַר קְצָת בַּתִּיק שֶׁל סָבְתָא וְשָׁלַף חֲבִילַת מַסְטִיקִים חֲדָשָׁה.

– אַבְנֵי דֶּרֶךְ.. – הוּא מִלְמֵל לְעַצְמוֹ וְקִלֵּף מַסְטִיק וָרוֹד – אֵיזֶה חֲמוֹר אֲנִי!

וְהוּא הִתְחַפֵּר חֲזָרָה בַּתִּיק וְאָמַר “תָּעִירוּ אוֹתִי כְּשֶׁנַּגִּיעַ”. וְנִרְדַּם.