שיר ארץ

שיר ארץ

שיר שכתב נתן יונתן והלחין שסה ארגוב, אך עבר לא מעט גלגולים בדרך עד שהגיע לאותו שיר שאנחנו מכירים ואוהבים כיום. בהתחלה חיבר שסה ארגוב את הלחן למילים של ניסים אלוני, והשיר היה מיועד “לגשש החיוור”, אך הדבר לא יצא לפועל. את המילים של ניסים אלוני הלחין לבסוף עודד לרר ל”שיר כלולות”, בביצועו של יזהר כהן

בגלגולו השני של השיר תרצה אתר חיברה מילים ללחנו של ארגוב, ונוצר השיר “רק זיכרון אחד” שהוקלט ע”י שלמה ארצי באלבומו הראשון. “רק זיכרון אחד” אפילו נשלח לפסטיבל הזמר, אך השיר לא נתפס בתודעת הציבור

בגלגולו השלישי והאחרון של השיר פנה שסה ארגוב אל נתן יונתן וביקש ממנו שיכתוב מילים ללחן. אורה זיטנר הייתה הראשונה לבצע אותו בשנת 1979

הגרסה היותר מוכרת היא של חוה אלברשטיין באלבומה “נמל בית” משנת 1983

אז מה הופך שיר לנצחי? במקרה של השיר הזה אלו הן המילים. ללחן העצוב של שסה ארגוב הוצמדו פעמיים לפני כן מילים שלא היו מתאימות, ולא הצליחו לתפוס את אוזן הציבור

אז קצת על המילים, לנתן יונתן יחס מאוד אמביוולנטי כלפי ארץ ישראל בשיר זה. הוא חווה בו זמנית רגשות חיוביים ושליליים כלפיה, מצד אחד הוא כותב “ארץ שיושביה היא אוכלת” ומצד שני באותו המשפט הוא מוסיף “וזבת חלב ודבש ותכלת”. יונתן לקח זאת מפרשת “במדבר” זהו התיאור ש12 המרגלים נתנו לארץ ישראל. בנוסף מתעסק יונתן שהיה אז כבר אב שכול, באיבוד בנו לטובת הארץ במלחמת יום הכיפורים וכותב “לפעמים גם היא עצמה גוזלת את כבשת הרש”, “שנתנו לה אוהביה כל אשר יכלו לתת”. עבורה הקריב יונתן את בנו ליאור

ארץ שיושביה היא אוכלת
וזבת חלב ודבש ותכלת
לפעמים גם היא עצמה גוזלת

את כבשת הרש

ארץ שמתקו לה רגביה
ומלוחים כבכי כל חופיה
שנתנו לה אוהביה

כל אשר יכלו לתת

שב החצב לבן לפרוח

שם בדרך יחידי
והיסמין ישיב ניחוח
שדות הזמן שלה האבודים

ארץ שמתקו לה רגביה
ומלוחים כבכי כל חופיה
שנתנו לה אוהביה
כל אשר יכלו לתת

כל אביב שבים לה סביוניה
לכסות את כל קמטי פניה
רוח קיץ עצב אבניה
ילטף באור

שב הסתיו עם כובד ענניה
לעטוף אפור את כל גניה
והחורף את שמורות עיניה
הבוכות יסגור

שב החצב לבן לפרוח
שם בדרך יחידי
והיסמין ישיב ניחוח
שדות הזמן שלה האבודים

שב הסתיו עם כובד ענניה…

ולבסוף כמו לכל שיר נצחי טוב, גם לשיר הזה נעשו לא מעט קאברים לאורך השנים שדואגים להשאיר אותו בתודעה שלנו שנים רבות. אחד הקאברים היותר אהובים עליי הוא של רביד פלוטניק