בספר זה נלמד משפט פיתגורס בצורה הכי פשוטה ונוחה

נתחיל בהיסטוריית המשפט 

את המשפט עצמו הכירו בתרבויות עתיקות זמן רב לפני פיתגורס^[1]. בקרב חוקרי ההיסטוריה של המתמטיקה אין הסכמה לגבי השאלה האם משפט פיתגורס התגלה פעם אחת, ונדד בין התרבויות השונות בעת העתיקה, או שמא התגלה בכמה מקומות באופן עצמאי ובלתי תלוי.

המתמטיקאי ההולנדי ברטל לינדרט ואן-דר-ורדן סבר כי המשפט התגלה בבריטניה הנאוליתית^[2], וממנה הופץ למצרים ולמסופוטמיה. בהמשך הועבר הידע להודו, לסין וליוון. השערה זו מבוססת על גילויים של מבנים פרהיסטוריים באיים הבריטים, הבנויים בזוויות ישרות וצלעות שהיחסים בין אורכיהן הם מספרים שלמים. מבנים אלו מתוארכים למאה ה-25 לפנה”ס.

משפט פיתגורס מה זה? 

משפט פיתגורס הוא משפט מפורסם בגאומטריה, המתאר את היחס בין שלוש צלעותיו של משולש ישר-זווית. המשפט קובע כי “סכום שטחי הריבועים, הבנויים על הניצבים במשולש ישר-זווית, שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר“.

בניסוח פורמלי: אם אורכי הניצבים במשולש ישר-זווית הם  ו-, ואורך היתר הוא , אז: .

פתרון: 

נתון שאורכם של צלעות המשולש 3 ו 4

צריכים למצוא אורך C

לפי משפט פיתגורס

a²+b²=c²

3²+4²=C²

25=C²

C=5 (שורש של 25)

הסבר ההוכחה בסרטון