תקשוב וחדשנות בלמידה

?פדגוגיה חדשנית או פדגוגיה בסביבה חדשנית

כשאנחנו מכניסים טכנולוגיה ללמידה המטרה הפדגוגית שלנו היא לייצר חדשנות
.אבל המטרה המקורית שלנו היא שההוראה הפדגוגית שלנו תהיה איכותית

.סביבה חדשנית היא לא המטרה אלא ההוראה המתאימה היא המטרה שלנו

:יש 3 פרדוכסים של חדשנות בטכנולוגיה החינוכית

א. הטכנולוגיות במקורם לא פותחו ללמידה והאתגר הוא להסב אותם לטכנולוגיות למידה

הרבה מהטכנולוגיות שאנו משתמשים בהם הם במקור לא פותחו ללמידת ההוראה אבל לנו יש אתגר להסב אותם לטכנולוגיות למידה, כלומר, להבין מהו הערך המוסף, להפעיל את הטכנולוגיות האלו מתוך אחריות ומתוך הבנה כיצד זה תורם לנו, לנצל נכון את הערך המוסף של הטכנולוגיה, מה היא יכולה לעשות, במה היא יכולה לתרום

ב. הטכנולוגיות עצמן נמצאות בתהליך שינוי מתמיד טכנולוגיה שנלמד היום לא בטוח תהיה רלוונטית מחר

הטכנולוגיות עצמן כל הזמן משתנות

אפשר לתמוך בעקרונות שונים מבחינת הטכנולוגיה במגוון כלים

ג. רבים מהיוצרים את טכנולוגיות הלמידה באים מתחומים אחרים

אנשי חינוך כסוכני שינוי בסביבה מתוקשבת, אחריות לאיכות מתוך שיקול דעת אקדמי

צריך ליזום פיתוח של טכנולוגיות מתאימות לחינוך

זו האחריות שלנו כאנשי חינוך לשלב טכנולוגיה מותאמת

למידה לאורך כל החיים LIFE LONG LEARNING

למידה שאינה מוגבלת לתקופה הילדות או לכיתה אלא מתרחשת לאורך החיים במגוון של מצבים

הגדרות:

• המרדף המתמשך המונע על ידי מוטיבציה פנימית כדי לרכוש ידע לצרכים אישיים (העשרה, עניין) או מקצועיים (התמקצעות, ידע)

• תהליך המערב אנשים בגילאים שונים הלומדים בהקשרים שונים: בתי ספר, בתים, מקומות עבודה, מקומות בילוי ועוד

:החשיבות של הלמידה לאורך כל החיים היא לפתח כישורי למידה לאורך החיים

מידה רפלקטיבית וחשיבה ביקורתית יכולות לעזור ללומד לסמוך על עצמו כיצד ללמוד, ובכך להשתפר בניהול, ארגון ושליטה בתהליך הלמידה שלהם

מיומנות שאילת שאלות

מעקב אחר התפתחותם של ילדים בנושא של שאילת שאלות חושף תופעה מוזרה: ילדים וילדות צעירים מרבים לשאול שאלות (לעיתים אף במידה הנראית לנו מוגזמת)

ואולם, כאשר הם גדלים ונכנסים לבית הספר, נעלמות שאלותיהם כמעט לגמרי לעומת תקופת הגן

מיומנויות המאה ה21

חקר, חשיבה ביקורתית, שאילת שאלות

במחקר שנעשה נמצא בגיל הגן שואלים כ 6.5 שאלות בזמן חשיפה למשחק חדש, לעומת 2 שאלות בגיל בית ספר

במצב כזה, הילדים לאט לאט עלולים להפסיק לחפש תשובות ולכן ישאלו פח שאלות, וכך הם יאבדו את מיומנות הלמידה הטבעית החשובה ביותר של שאילת שאלות

צריך לבדוק האם בסיטואציה הלימודית אנו מייצרים מצב שבו אפשר לשאול שאלות עצמאיות, שונות ממה שהמורה כיוונה אליה. זאת מיומנות למידה חשובה וצריך לבדוק איך אנחנו מחזקים אותה

?למה תלמידים לא שואלים שאלות

שלוש סיבות אפשריות לתוצאה עגומה זו: (גלובמן וקולא, 1992)

פחדם של התלמידים לעורר תשומת לב מיותרת. מפחדים לטעות, מפחדים שהזרקור עליהם. בשני הכלים שראינו, גלגל המזל לא עושה חסד עם התלמידים האלו, לעומת זאת הלוח השיתופי, גורם לכך שהם כן שותפים אבל בלי אור הזרקורים עליהם. בשביל לעקוף את הסיבה הזו צריך לבחור כלים שהמאפשרים שאילת שאלות אנונימית

2.

חוסר עידוד מספק של מורים לשאלות תלמידים

הנטייה היא להיות זה שמנהל את השיעור, וצריך להתרגל לקחת צעד אחורה וכן ליצור שיח של שאילת שאלות, ולעודד שאילת שאלות מבלי לשים דגש על התשובה הנכונה או הלא נכונה.

3. המחשבה שריבוי שאלות מעיד על טיפשות ועל נטייה לתלות יתר בידע ובהבנה של המבוגרים
   הרב הפעמים רואים זאת בכיתות מעורבות של בנים ובנות, החשש של לשאול שאלות שוב ושוב, מעיד על כך שלא הבנת, כי היית צריך כבר להבין את תשובה מהשאלות שנשאלו כבר. התלמיד עצמו ביקורתי כלפי עצמו של איך זה נתפס חיצונית כשהם שואלים עוד ועוד שאלות

?למה מורים לא מעודדים שאילת שאלות

הרבה פעמים מורים חוששים מאיבוד תחושת השליטה על הידע בכיתה, ולכן הם לא מעודדים לשאול שאלות כי הם חוששים להיות מותקלים בשאלות שלא תהיה להם תשובה עליה. (SHORE, 1994)

הרבה פעמים מורים חרדים לא להספיק חומר לבגרות, וממהרים להמשיך בלמידה ומאפשרים פחות שאילת שאלות