יומן אישי

מגישות את העבודה: נועם קומורניק

יובל דהן

טלי ביידר

 טליה טנג’י ואנאל לוי

חודש רמדאן הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית. בחודש זה חלה מצוות הצום במהלך היום.

הייחוד העיקרי של חודש רמדאן באסלאם הוא הצום (איסוראכילה ושתיה) שמקיימים המוסלמים בכל יום של החודש מעלות השחר ועד השקיעה. במהלך היום אסור גם לעשון ובמהלך החודש לא נערכות חתונות. החודש נמשך 29 או 30 ימים (בתלות במועד ראיית מועד הלבנה בסיום החודש)

יומני היקר,

היום התחלנו בהכנות לחודש הרמדאן. אני ומשפחתי הלכנו לעשות קניות. קנינו: בשר כבש, טחינה, בצל וקמח קטניות (בשביל להכין פייג’ו), פירות ועוד כמה דברים.

היום, כל השווקים התחילו להיפתח, היינו באחד מהם היה שם דוכני אוכל, ממתקים, ואמנות מקומית.

קישטנו גם את הבית שלנו, גם כל העיר קישטה, בלילה העיר ממש יפה.

יומני היקר,

היום התחיל הצום, בבוקר אכלנו את ארוחת ה”סוחור” ובה נהוג לאכול מאכלים קלילים, ליטול תרופות אם צריך ולשתות מים. לפי שעון ישראל הארוחה הזו אמורה להסתיים קרוב לשעה 04:50 לפני הזריחה ולאחר מכן אסור לאכול או לשתות עד סוף הצום. הארוחה הזו אינה חובה ורבים מעדיפים להמשיך בשנתם. עם עלות השמש עורכים את תפילת השחר ואז אנחנו מתחלקים לשניים אלה שחוזרים לישון עד אור הבוקר ואלה שממשיכים להתפלל ולקרוא פסוקים מהקוראן עד שהיום מתחיל. אני מעדיף להמשיך להתפלל.

אחר כך, אני הולך לעבודה. קשה לי בעבודה עם הצום.

בערב אכלנו את ארוחת שבירת הצום “איפטאר”. היא נערכת בסמוך למועד התפילה הרביעית בסביבות השעה 19:20.

לאחר ארוחת שבירת הצום מתקיימת תפילה התפילה החמישית ביום, תפילת הערב, ומיד אחריה מתקיימת תפילה מיוחדת שנקראת תפילת “אל תראוויח.

יומני היקר

מדי פעם בזמן הרמדאן אני הולך לבקר את בני משפחתי.

זוהי תחושה נהדרת להיות שם, כשאני שם אני מרגיש אחווה, גיבוש ושמחה.

תמיד אני מגיע עם מתנות, לנשים אני מביא פרחים, סט כלים חדש, או סט מצעים.

לילדים אני מביא צעצועים.

כשאני שם אני צוחק ומשחק עם משפחתי.

יומני היקר

היום נסעתי למסגד “אל אקצא”,  אני גר בכפר קאסם כך שזו נסיעה לא קצרה. נסענו כשעה ורבע ואז הגענו..

המסגד נראה מקושט ובלתי רגיל מבדרך כלל ראיתי כמאות מתפללים מוסלמים הם היו באמצע הסבר על דרשה מרתקת אז הצטרפתי אליהם והקשבתי, אחרי הדרשה התפללנו והתפצלנו לקבוצות, בקבוצות דיברנו המון זמן עד שהגיע הזמן לתפילת מערב התפילה האחרונה ביום לפני האפטאר.

התפללתי ויצאתי מהמסגד לשוק לאכול כבר הייתי רעב,  אכלתי מסאחן ועלי גפן

ממולאים ולקינוח אכלתי קטאייף ממולא בגבינת עיזים טעימה ועשירה

יומני היקר

הצום נגמר. ממש אהבתי את הצום השנה בעיקר בגלל שהייתי עם משפחתי ומהמאכלים הטעימים.

אני מקווה שהצום הבא יהיה כמו הצום הזה.

בצום הזה כל האוכל היה ממש טעים.

יומני היקר

היום התחלנו את ההכנות לעיד אל פיטר.

עיד אל-פיטר  הוא החג המציין את סיומו של חודש הרמדאן (חודש הצום המוסלמי), והוא מצוין במהלך שלושת הימים הראשונים של חודש שוואל, החודש העשירי בלוח המוסלמי.

ביום של ערב החג אני מסיים לעבוד מוקדם. כשאני מגיע הביתה אחרי יום העבודה אני ומשפחתי הולכים לשווקים שנפתחו. אנחנו קונים שם בגדים חדשים ומאכלים טעימים.

יומני היקר

קמתי מוקדם התלבשתי בבגדים חגיגיים ואכלתי ארוחה טעימה.

לאחר הארוחה, נתתי צדקה בשמי ובשם משפחתי ואז התפללתי.

כשסיימתי להתפלל הלכתי לבקר בבית הקברות ולנחם את המשפחות האבלות. הצהריים ערכנו כל המשפחה המורכבת ארוחה גדולה וטעימה עם מגוון מאכלים כמו: בשר כבש צלוי ברוטב טחינה, תבשיל מלוחייה עם אורז, עופות ממולאים, תבשיל מקלובה, ירקות קישואים ממולאים, עלי גפן, מלפוף – כרוב ממולא, בשר בגריל וכבש ממולא, צוואר או רגל.

כשסיימנו לאכול יצאנו לרחובות וכל הרחובות היו מקושטים בגרילנדות צבעוניות, דגלים ועוד כל מיני קישוטים.

והיו גם תהלוכות עם ריקודים ומוזיקה וכל הכפר היה צבועוני ושמח.

אני ממש ממש נהניתי.

יומני היקר

היום חזרנו לעבודה מלאה ולימודים.

ממש נהניתי בחודש הזה.

תאמת אני מחכה מאוד לרמדאן בשנה הבאה ואני מקווה שהוא גם יהיה חגיגי יפה צבעוני וטעים כל החודש האחרון.