הילדה החדשה

בתחילת שנה ה 1.9, בזמן שכולנו ישבים בכיתה ומקשיבים למורה החדשה  שמציגה את עצמה. לפתע נשמעה דפיקה בדלת ונכנסה ילדה, היא הייתה בעלת שיער ארוך גלי בצבע שטני בגובה ממוצע הליכתה הייתה שקטה והיא נעמדה ליד המורה. המורה הציגה אותה ואמרה שקוראים לה לינוי, היא ביקשה ממנה לשבת בסוף הכיתה.

בהפסקה ישבתי עם חברים שלי והתחלנו לדבר. דנה חברתי אמרה שהיא מכירה את לינוי מילדותה והיא לא נחמדה כמו שהיא נראית, היא שופטת אנשים ומנסה תמיד לסכסך, כל החברות שהיו לה התרחקו ממנה בגלל התנהגותה.

בשיעור סוציולוגיה המורה חילקה אותנו לקבוצות, ואני הייתי עם לינוי בקבוצה. התחלנו לעשות את העבודה ואני ולינוי דיברנו וגילינו ששתינו אוהבות לרקוד. במהלך השיעור דיברנו הרבה וגילינו שיש לנו המון במשותף.

השיעור נגמר והלכנו הביתה.

בבוקר הגעתי לבית ספר ונכנסתי לכיתה. המורה החליפה את המקומות והושיבה את לינוי לידי, שמחתי לשבת לידה כי אתמול בשיעור נהינו לדבר.

היה שיעור לשון ואני ולינוי עבדנו ביחד. דנה חברתי עשתה לי פרצופים ולא הבינה למה אני מתחברת אליה כי הרי אתמול היא סיפרה לי כמה היא לא נחמדה.

פניתי ללינוי ואמרתי לה, לינוי את יודעת שחשבתי שאת סנובית ולא נחמדה, סיפרו לי שאת שופטת אנשים בקלות ולא נוהגת להתעניין בסביבה שלך. אבל אחרי שישבתי איתך ודיברתי איתך הבנתי שהכל לא נכון ואת בן אדם מאד נחמד שכיף להיות איתו, הייתה לי דעה קדומה עליך. לינוי שאלה מזה דעה קדומה?

דעה קדומה זה רגש שלילי כלפי אדם שנוצר בעקבות השיוך שלו לדת, לאום, קבוצה. דעה קדומה אינה משתנה למרות שמוכיחי לך אחרת.

לינוי אמרה לי, הרבה אנשים חושבים עלי את זה ואני שמחה שהתעלמת מהדיבורים של אחרים וכן התחברת אלי.

נתתי חיבוק ללנוי ונגמר השיעור.