הסיפור של דני

הסיפור שלנו מתחיל בכך שדני היה שחקן כדורגל בקבוצת השתייכות מבחירה ולא  הלך לו כמו שרצה, זאת אומרת שהמאמן הקבוצה של הכדורגל שדני היה בו לא הכניס אותו למשחקים והושיב אותו על הספסל למרות שהוא היה שחקן טוב שהיה תורם הרבה לקבוצת ההשתייכות מבחירה שלו.

כמה זמן לאחר מכן, היה לקבוצת הכדורגל של דני משחק מול קבוצה חזקה, דני התכונן כל כך הרבה זמן למשחק ואפילו הזמין את משפחתו- קבוצת השתייכות מלידה שלו אבל התוצאה לא הייתה כמו שתכנן ולא נכנס לשחק כי המאמן שוב הושיב אותו בצד על הספסל. משפחתו שבאה במיוחד מאוד התבאסה שדני לא עלה לשחק ומאוד כעסה על המאמן.

בערב של אותו היום הוריו של דני דיברו איתו על מה שקרה במשחק והחליטו לפנות למאמן של הקבוצה ולבקש ממנו שהוא יכניס את דני למשחקים הבאים. במשחק לאחר מכן שוב זה קרה, המאמן לא הכניס שוב את דני למשחק ולדני כבר נמאס מזה. דני החליט להתייעץ עם הוריו מה עליו לעשות והאם כדאי לו לעזוב את הקבוצה שלו.

דני יחד עם הוריו קיבלו החלטה שלקחה להם הרבה זמן להחליט מה לעשות, בסופו של דבר הם קיבלו החלטה שכדאי לדני לעזוב את קבוצתו לחפש קבוצה חדשה עם תנאים יותר טובים ומזמינים, שיתייחסו אליו בצורה מכובדת והמאמן יתחשב בכל השחקנים.

שבוע לאחר מכן סוף סוף דני מצא קבוצת התייחסות נורמטיבית כמו שרצה והיה מעוניין לאמץ את הערכים שיש בקבוצה זו לעומת קבוצת ההשתייכות מבחירה שלו. בקבוצה שדני רצה להיות חבר בה היה ערכים כמו שדני האמין בהם כמו: ערך הכבוד, ערך האכפתיות, ערך השייכות ועוד. באותו היום דני יחד עם הוריו פגש את מנהל כדי לבקש לעבור לקבוצה זו, מנהל הקבוצה אמר לדני שיש בעוד חמישה ימים משחק ואם הוא יהיה טוב בו הוא יוכל לעבור את הקבוצה שלו.

לאחר חמישה ימים סוף סוף הגיע יום המשחק שדני כל כך חיכה לו. המשחק התחיל ודני נכנס בהרכב הפותח, במהלך המשחק דני הבקיע 3 גולים ותרם לקבוצה מאוד, המאמן והמנהל מאוד התרשמו מיכולותיו הטובות של דני ובסיום משחק שניהם אמרו לדני שהוא יכול להצטרף לקבוצה בשמחה. דני מאוד שמח שסוף סוף העריכו אותו ולא זלזלו בו כמו בקבוצה שהיה לפני.