סיפורו של התינוק ועץ התפוח

שם המרצה: רחל ברוך

שם הסטודנטית : עאישה אבו שלדום * ת.ז:324085968

שם הקורס:-שילוב מחשב בגני הילדים

תאריך הגשה: 5/4/2022

*סיפורו של התינוק ועץ התפוח*

הוא אומר שיום אחד היה עץ תפוח גדול מלא בפירות, גזע חזק וענפים, וליד העץ יש ילד תמיד בקרבת מקום, משחק ומשחק, מטפס על ענפיו, אוכל את פירותיו, ואם נמאס לו לשחק הוא ישן מתחתיו, שומר על הגוונים והענפים הגדולים שלו, וזה היה על בסיס יומי

הימים חלפו והילד גדל והתעסק עם העץ והפסיק ללכת אליו, אבל הוא חזר יום אחד אליו עצוב, אז העץ ביקש ממנו לשחק עם זה, והילד אמר, אני כבר לא צעיר ואני צריך קצת כסף כדי לקנות כמה דברים, היא אמרה לו שאין לי כסף;

שנים לאחר מכן הילד חזר, וכרגיל העץ אמר לו לבוא ולשחק איתי, הוא אמר לה שהפכתי לאיש גדול, יש לי משפחה שאני אחראי עליה, ואני צריך לבנות בית, אתה יכול לעזור לי?, היא אמרה לו שאין לי בית אבל אתה יכול לקחת מהענפים שלי כרצונך, לבנות את הבית שלך, אז האיש עשה ולקח את הענפים ועזב בהנאה.

הימים והשנים חולפים והעץ לבד עצוב לילד שגדל והפך לגבר וכבר לא פוגש אותה, ופתאום הוא בא ביום קיץ חם מאוד אז העץ הכין את הגעתו ואמר לו לשחק איתי, הוא אמר שגדלתי הרבה והזדקנתי ואני רוצה לנוח מהצרות של העולם ולחיות תקופה של רגיעה, אני רוצה להפליג הרחק מהאנשים אבל אין לי סירה להפליג איתה, היא אמרה לו  העץ לקח מתא המטען שלי ועשה סירה, אז הוא לקח מתא המטען שלה ועשה את הסירה והלך על זה ולא חזר במשך שנים רבות; היא אמרה לו שאין לי גזע יותר עד שאתה משחק ומטפס עליו, והוא אמר שאין צורך בזה, הפכתי לזקן זקן אני לא יכול לעשות את זה, אז העץ היה עצוב הרבה, כי אין לו מה לתת לו, זה כמעט שורשים מתים נחלשו, הזקן ענה, אומר כל מה שאני צריך ואני רוצה עכשיו זה לנוח מהשנים האלה, אני רק צריך מקום לנוח, אז העץ אמר לו אלה השורשים שלי וזה מה שנשאר לי אתה יכול לשבת ולנוח לידי, לשבת ולשכב כאן כרצונך

*חוכמה מלומדת*

מתוך הסיפור: כל הברכות שהחיים נותנים לנו, כמו חסד ההורים, חסד הבריאות, החסד והחן של היופי והנתינה של הטבע, ועלינו לשמר את הברכות האלה כל הזמן, הסופרת השוותה את העץ לאם שממשיכה לטפל בילדה עד שיגדל, ומבלה את כל חייה במתן צרכיו ונותנת לו את כל מה שהוא צריך עבור כל מה שהוא נקט, כדי שתוכל לבצע את כל האנרגיות שלה ולהיות מסוגלת לתת, הילד הזה גדל ונעשה צעיר, ואז גבר, ואז איש זקן, והוא מבין את הערך של הוריו רק כשהוא מאבד הכל, וזקוק למנוחה, והוא פונה אליהם שוב כי הוא יודע שההורים הם מקור הנחמה