יומן

תכנון

אנחנו נכין יומן שבו שמוליק מוליק, רב דיין המתקן תקנות, מתאר את החיים בקהילה היהודית בעיר שפיירא שבגרמניה. שמוליק יתאר ביומן את מה שקורה בקהילה בתקופות שונות.

בחלק הראשון שמוליק יספר על עצמו, עבודתו ומשפחתו ועל סדר היום שלו ושל משפחתו. בחלק השני, שמוליק יספר על חכמים שהוא לומד  מהם ועל החוקים שהם חוקקו, הרגב”ה – רבי גרשום בן יהודה ורש”י. בחלק השלישי שמוליק יתאר את היחס אל היהודים החיים בקרב נוצרים בתקופות שונות. בהתחלה הוא יתאר את היחסים הקרובים  בין היהודים לשכניהם הנוצרים ולאחר מכן הוא יספר על כך שהמצב של היהודים משתנה ומגרשים אותם מצרפת ואנגליה.

ראשי הפרקים ותת הפרקים שיהיו בספר הם:

1. על עצמי
מקום המגורים

עבודתי

2. חכמים המשפיעים עלי
החוקים שרגמ”ה חוקק
רש”י

3. החיים של היהודים בקרב הנוצרים
היהודים כפופים לרצון השליט
היהודים מלווים בריבית
עלילות הדם
הכנסיה מחוקקת חוקים כדי להבדיל את היהודים משכניהם
משפט פריז
גירוש היהודים

על עצמי:

אני שמוליק מוליק מהעיר שפיירא, שכיום נקראת גרמניה. אני בן 32.5, יש לי 3 ילדים, שני בנים ובת ואני עובד בהנהגת הקהילה.

חג הפסח מתקרב ואנו נרגשים ומתארגנים לכך, אנחנו מנקים את הבית ביסודויות, אתמול קניתי לילדי בגדים חגיגיים לחג הפסח, אנו מוזמנים  להתארח אצל אחי שמואלוב מוליק; דודם של ילדי. ילדי רואים את בני דודם רק בחגים והם מאוד מתרגשים לשחק ולהינות עם בני דודם ועם כל משפחתם.

מקום המגורים:

אני גר ב”שכונת היהודים” שבלב העיר, אזור זה נוצר מתוך התחשבותם של אדוני העיר ברצונם של היהודים לחיות יחד. אך לעיתים, גם גרים נוצרים ברחוב היהודים.

אני מאוד נהנה ללכת לישיבות בבית הכנסת, לבר מצווה ולחתונות ועוד…

הילדים שלי הולכים כל יום לבית ספרם שם הם לומדים תורה ומדרשים, אבל לעומת זאת, בתי אינה לומדת תורה מכיוון שאנו צריכים את עזרתה בבית.

סדר היום שלי:

מחר יום שישי ואנו מתכוננים לסוף השבוע ולארוחה המשפחתית הגדולה,

בבוקר אני הולך לבית הכנסת מוקדם עם הבנים שלי. כשאנחנו חוזרים הביתה אאשתי שרה’לה  וביתי אסתר  באמצע ניקוי הבית ואני הולך לקניות בשוק לקראת השבת עם הרשימה שאישתי מכינה לי. כשאני חוזר מהשוק, אשתי שרה’לה מכינה אוכל חגיגי לשבת, גפילטע פיש, חמין וליפתן פרות. בערב שישי כולנו הולכים לבית הכנסת עם בגדידים חגיגים, אני אוהב מאוד להתפלל ולפגוש את החברים שלי שם, כשאנו חוזרים הביתה אנו אוכלים יחד, שרים שירי שבת ומדברים על כל מיני נושאים.זהו החלק המהנה ביותר במשך השבוע. בשבת אני ומשפחתי הולכים יחד לבית הכנסת, חוזרים הביתה, אוכלים ארוחה חגיגית, ישנים צהרים ואחר כך שוב הולכים לבית הכנסת.

ביום יום אני הולך מוקדם בבוקר לבית הכנסת לתפילת שחרית, ומשם אני ממשיך לעבודתי.

עבודתי:

אני עובד בהנהגת הקהילה, אני רב דיין המתקן תקנות, אני וחברי מנהיגי הקהילה, דואגים לשחיטה כשרה, לבית מרחץ ולמקווה טהרה. בנוסף יש לנו את הסמכות להטיל עונשים על בני הקהילה.

כמו כן אני וחברי מטילים תקנות, חוקים שנועדו לקיים את חיי היום-יום של היהודים. התקנות הן  בתחומי חיים שונים כמו מסחר, מגורים ויחסים בין אדם לחברו.

התקנות שאנו קובעים לא מחיבות  את בני הקהילות האחרות, אלא אם כן הם רוצים בכך.  יהודים שמצטרפים לקהילה שלנו חיבים לקיים את התקנות. לפני חודש, בשכונה שלנו הוקם בית עלמין וכולם מרוצים מכך, מכיוון שבעבר בית העלמיין היה במרחק של שעה וחצי מהשכונה שלנו. אני אוהב מאוד את העבודה שלי ומרגיש שהיא עבודה חשובה. בערב אני הולך לבית הכנסת לתפילת מנחה וערבית. כשאני חוזר הביתה, אני אוכל עם אישתי שרה’לה, אני משחק עם הילדים שלי ומספר להם סיפורים מהתורה. ביום שני וביום חמישי, אני מלמד את אסתר, הבת הבכורה שלי תורה בבית מכיוון שהיא לא הולכת לבית מדרש וביום שלישי אני הולך לישיבה המפורסמת של גרשום בן יהודה.

חכמים שמשפיעים עלי

החוקים שרגמ”ה חוקק הם:

פעם בשבוע אני הולך לישיבה המפורסמת של  גרשום בן יהודה, לשם מגיעים תלמידים ממקומות רבים. גרשום בן יהודה הוא  מנהיג היהודים באשכנז, הוא מכונה מאור הגולה, ובקיצור רגמ”ה, הוא חי בקהילת מגנצא.  בנוסף רגמ”ה כתב פירושים לתלמוד, משיב על שאלות בעינייני ההלכה, ומחבר פיוטי תפילה וחקה חוקים ותקנות שונים.

התקנות של רגמ”ה עסקו בנושאים שונים.

בשבוע שעבר רגמ”ה החליט שאסור ליהודי לשאת יותר מאישה אחת, אני חושב שזאת תקנה חשובה ששומרת  על שלום הבית. לפני שנה גרשום אסר על מעבירי מכתבים ממקום למקום לקרוא את המכתבים, ללאו ידיעת שולחיהם.

גרשום התחשב ברצונם של היהודים שהמירו את דתם ואחר כך חזרו ליהדות, והוא קבע שאם ברצונם לחזור לחיק היהדות, הם יוכלו לחזור.

רש”י:
אחת הדמויות  שהשפיעו עלי ועל הזהות של יהודים נוספים הוא רש”י,  רש”י הוא קיצור של ר’ שלמה יצחקי.הוא מלמד הרבה תלמידים וקוראים לו גם המורה הגדול.
אני קורא ולומד את הפירושים של רש”י למקרא ולתלמוד, הפירושים שלו תורגמו לשפות רבות.בנוסף רש”י גם חידש כ- 1,300 מילים בעברית.קראתי את כל המילים שהוא חידש.
כמו כן ר’ שלמה יצחקי כתב עוד חיבורים ובהם סידור רש”י, וכן קובץ של כ- 350 תשובות לשאלות ששלחו לו יהודים מצרפת ומאזור הריין.
כתביו הופצו בהרבה קהילות בעולם.

פעילותיו השפיעו גם על הסביבה הנוצרית, אחד האנשים שמושפע ממנו הוא הנזיר ניקולס דה לירה. הוא היה בקיא בעברית ולמד את פירושי  רש”י למקרא.

כמו רגמ”ה גם רש”י מקל  על יהודים שהתנצרו בגלל רדיפות וביקשו לאחר זמן לחזור ליהדות.

מצבם של היהודים בקרב נוצרים:

היהודים כפופים לרצון השליט:

אנחנו היהודים חיים בין הנוצרים, הכנסיה לא כופה עלינו את הנצרות אבל אני ויהודים נוספים מרגישים שהמעמד שלנו נחות ומושפל.

הכנסייה טוענת שמשום שהיהודים דחו את בשורתו של ישוע הם אינם עוד העם הנבחר, ושהבחירה עברה אל הנוצרים, והם ישראל האמיתי.

מכיוון שהיהודים מוכשרים וחכמים, במדינות הנוצריות יש לנו  זכויות יתר. אנחנו תורמים לפיתוח הערים ולכלכלתן ובתמורה אנחנו מקבלים פריווילגיות. השליט מגן עלינו ונענה לבקשות שלנו כי אנחנו מקור של כוח ועושר למלכים. אבל, הבעיה היא שאנחנו תלויים בשליט, אם הוא רוצה לגרש אותנו הוא מגרש אותנו,השליטים מטילים עלינו גם מיסים כבדים וקשה לנו מאוד לשלם את המיסים. יש לנו קשרים כלכליים עם הנוצרים, אנחנו עושים עם הנוצרים עסקים .אני מכיר יהודים שהעסיקו משרתים נוצרים. הקשרים ביננו  הדוקים ויש המרות דת רבות, גם מצד היהודים וגם מצד הנוצרים.

היהודים מלווים בריבית:

בזמן האחרון, הרבה יהודים הפכו למלווים,. ההלוואה בריבית נקשרה ביהודים קשר כה הדוק, עד שהשמות ” יהודי” ו”מלווה בריבית” היו למילים נרדפות. כולם משמשים במלווים בריבית, עניים, איכרים ואבירים. בגלל המלווים בריבית שנאו את היהודים והם נחשבו לחסרי רחמים, למרוויחים רווח קל בלי לעבוד ולמתקיימים ממצוקתם של הנוצרים.

לנוצרים.

עלילות דם:

בזמן האחרון, הנוצרים מעלילים עלילות נגד היהודים. הנוצרים מספרים שיש ליהודים זנב וזקן תיש, העלילה ההזויה ביותר היתה עלילת הדם, האשימו את היהודים בחטיפת ילדים נוצרים לפני חג הפסח בכדי לאפות מצות מהדם שלהם, שטות כזאת לא שמעתי הרבה מאוד זמן. בעלילות הדם היהודים לא הועמדו למשפט מכיוון שלא נמצאו עדויות מרשיעות.

הכנסיה מחוקקת חוקים כדי להבדיל את היהודים משכניהם:

לאחרונה, המצב של היהודים לא טוב,  לצערי הרב, בועידת הכנסיה ברומא ( 1215)הוחלטו החלטות הפוגעות ביהודים. אמרו לנוצרים להימנע מקשר עם יהודים והיהודים צריכים ללבוש בגד מיוחד שיבדיל אותם מן הנוצרים, שמעתי על מקומות שהיהודים חויבו ללבוש סימן זיהוי כמו טלאי היהודים , אני חושב שזה ממש משפיל שאנחנו צריכים סימן המבחין ביננו לבין הסביבה שלנו. אני פוחד לכן אני ומשפחתי הולכים עם טלאי היהודים. הרבה יהודים מנסים להתחמק מהסימן  ושמעתי גם על יהודים שניסו לשלם כסף תמורת ביטול החובה ללכת עם הסימן.

משפט פריז:

השבוע קרה דבר מזעזע, אני לא מפסיק לבכות בגלל   “משפט פריז”(1240). המשפט נערך בארמונו של מלך צרפת.  היהודים עמדו לדין על הכתוב בתלמוד. בסוף הדיון דן חבר השופטים את התלמוד לשרפה. כל הניסיונות של היהודים למנוע את השרפה לא הצליחו ולצערי הרב, ספרי התלמוד הוחרמו ובמשך יום וחצי נשרפו בפריז עשרים וארבע קרונות מלאים של ספרי תורה.

גרוש היהודים:

עצוב לי מאוד, המצב של היהודים גרוע, המלכים מגרשים את היהודים ממדינתם. מלכי אנגליה וצרפת הצליחו להחליש את הסניורים הגדולים ואת הכנסיה ולרכז את סמכויות השלטון בידיהם, הם כבר לא זקוקים ליהודים והם רואים בנו היהודים גורם זר. מלכי אנגליה וצרפת קבעו מדיניות של גירוש יהודים. ציוו על היהודים לעזוב את המדינה תוך שלושה חודשים. מותר לנו לקחת את החפצים האישים או למכור אותם, אבל הבתים שלנו ובתי הכנסת יוחרמו. אני מאוד דואג לי, לאשתי ולילדים שלי. בהתחלה גירשו את היהודים מאנגליה לצרפת ורוב המגורשים פנו לצרפת, אבל עכשיו לאחר שש עשרה שנים גורשו היהודים גם מצרפת. המלכים ניסו להעניק לגירוש אופי דתי וכלכלי, הם אמרו שהיהודים פגעו באמונה הנוצרית והגירוש ישחרר את הנוצרים מתשלום ריבית. אני לא יודע לאן נברח,אולי נברח לארץ ישראל, נראה לי שזה המקום הטוב ביותר ליהודים.