בית הכנסת העתיק בעין גדי וסוד האפרסמון

בית הכנסת העתיק בעין גדי וסוד האפרסמון

יחידת ההר המרכזי

תוכן העניינים

מושגים מרכזיים – עמוד 3

רקע היסטורי – עמוד 4

סוד העיירה – עמוד 9

הקשר גיאוגרפי ומפה – עמוד 11

מטלה לתלמידים – עמוד 12

סיפור או אנקדוטה – 13

שאלה יצירתית – 14

ביבליוגרפיה – 15

מושגים מרכזיים

האפרסמון

הקטורת

יוסף בן מתתיהו

עין גדי

מים מליחים

הורדוס

סוד העיירה

בית כנסת העתיק בעין גדי

לאורך תקופה ארוכה, לפחות אלף שנים ועד המאה השישית לספירה, גדל לחופי ים המלח עץשיח האֲפַרְסְמוֹן המופלא. החקלאי העברי הקדום היה היחידי בעולם שגידל את העץ/שיח והפיק ממנו את אחת התרופות החשובות של העולם הקדום ואת הבושם שנחשב היה לטוב וליקר ביותר באימפריה הרומית. העץ היה כה חשוב, עד ששימש כאחד מהמרכיבים של הקטורת של בית המקדש ושל השמן בו נמשחו מלכי ישראל.

הבהרה: עץ האפרסמון המקראי אינו עץ האפרסמון המוכר לנו  שאת פריו הכתום והמתוק אנו אוכלים. עץ זה הגיע לישראל בראשית המאה העשרים מדרום מזרח סין. בשפה היפנית קוראים לעץ “קאקי” ובאנגלית “פרסימון” . הדמיון לשם באנגלית והעובדה שבאותם הימים העץ המקראי היה בחזקת נעדר העניקו לעץ זה את השם אפרסמון.

קיימת הסכמה רחבה בקרב חוקרי התחום שעץ/שיח הבַּלְסָמוֹן מזוהה עם העץ מור הגלעד , אך אין וודאות מוחלטת בנוגע לזיהוי זה. זאת ועוד, לא רק שלעץ מור הגלעד יש טיפוסים (קלונים) בעלי שונות רבה, קיימים שני מינים נפרדים לחלוטין “המתחרים” על התואר מור הגלעד.

אנחנו נתקלים לראשונה בעץ הצֳרִי במקרא בספר בראשית, כאשר אחיו של יוסף משליכים אותו לבור ובסביבה עוברת שיירת ישמעאלים הנושאת מטען ריחני “וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצֳרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה” (בראשית, פרק לז’ פסוק כה’).

על פי יוסף בן מתתיהו, העץ הגיע לארץ ישראל רק מאות שנים מאוחר יותר, כמתנה שהעניקה מלכת שבא לשלמה המלך “וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב, וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה; לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב, אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת-שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה” (מלכים א, פרק י’ פסוק י’).

בדרך זו או אחרת, עץ האפרסמון הגיע למלכות יהודה והחקלאי העברי הקדום היה היחיד בעולם שהפליא לגדלו (לחופי ים המלח) ולהפיק ממנו מוצרים רבי תועלת. המטעים הגדולים ביותר היו ביריחו. מטעים נוספים היו בחוף המזרחי של ים המלח (בעיירה היהודית המקראית צוער), בעין גדי, בדרום בקעת הירדן (בסביבות קיבוץ גלגל) וייתכן כי גם בסביבות קומראן ועיינות צוקים.

כבר באותם ימים גידלו את העץ רק בסמיכות למקורות שופעים במים מתוקים וכאז גם היום, העץ לא “אוהב” מים מליחים. עם הכיבוש הרומי של הארץ התרחב מאוד היקף החקלאות של האפרסמון, הן בשל דרישות השוק (האימפריה הרומית) והן בזכות חידושים טכנולוגיים, כמו אקוודוקטים להובלת מי השקיה והדליה של ענפים כבדים. הבעלות על המטעים הייתה בעיקר של בתי המלוכה, אך גם של נכבדי העם (לרבי יהודה הנשיא, למשל, היה מטע בלסמון). עץ הבלסמון הניב תועלת כלכלית רבה למלכות יהודה וגם לאימפריה השלטת. קליאופטרה (השביעית) מלכת מצרים, חשקה במטעי האפרסמון שהיו בבעלותו של המלך הורדוס. המאהב של קליאופטרה, מרקוס אנטוניוס, הפקיע למענה את חבל ים המלח מידיו של הורדוס והעבירו, למספר שנים, לבעלות של ממלכת מצרים.

חלקים שונים של עץ האפרסמון שימשו למטרות שונות וחומרי הגלם הופקו באמצעים מגוונים. ענפים יבשים של העץ נכתשו ושימשו להכנת קטורת וידוע לנו מהרמב”ם על הכנת שיקוי לחיזוק הגוף (אחרי הטבילה בבית המרחץ) שהכיל יין ישן, מים טהורים ושמן אפרסמון.

הגידול החקלאי של עץ האפרסמון, כמו גם הפקת המוצרים מהעץ (חומרי גלם ומוצרים מוגמרים), היו נחלתן של גילדות מקצועיות סגורות וסביב העץ נבנה מעטה של מסתורין וסוד. יוסף בן מתתיהו מספר על מגדלי האפרסמון מיריחו אשר הקריבו את נפשם על מנת ששתילי האפרסמון לא ייפלו לידי השלטון הרומאי הכובש (למרות שבפועל היה שיתוף פעולה מלא ופורה בין השלטון הרומי לענפי החקלאות והתעשייה של האפרסמון).

סוד העיירה

ביישוב הקדום של עין גדי נמצאה כתובת פסיפס של רצפת בית כנסת קדום מסביבות המאה השלישית לספירה, אשר כותרתה היא רזה דקרתא – סוד העיירה/כפר בארמית. “…מי שמגלה את סוד הקריה ]רזה דקרתה[ לגויים — זה שעיניו משוטטות בכל הארץ
ורואה את הנסתרות, הוא ייתן את פניו באיש ההוא ובזרעו ויעקור אותו מתחת לשמיים…”.
הכתובת מטילה קללה איומה (העונש מאת “זה אשר עיניו בשמיים”) בכל מי שיגלה את סודות העיירה. בעוד וקיימת הסכמה בקרב החוקרים כי סוד העיירה/כפר (עין גדי) קשור קשר ישיר לעץ האפרסמון, נחלקות הדעות האם הסוד בא מתחום החקלאות (פיתוח בוטני, טכנולוגיה חקלאית) או מתחום התעשייה (עיבוד והפקת חומרי גלם, רקיחת מוצר).

הקשר גיאוגרפי: שרידי בית הכנסת העתיק בעין גדי נמצאים ליד שמורת עין גדי שבמדבר יהודה, לחוף ים המלח. במקום היה יישוב בתקופות עתיקות, להם יש אזכורים במקרא, אולם הממצאים בבית הכנסת הם מהמאה ה-3 לספירה, שאז התחדש היישוב לאחר חורבנו הקודם ממרד בר כוכבא, עד המאה ה-6 לספירה, אז חרב המקום שוב, ובית הכנסת נשרף.

קישור למפת האתר: https://static.parks.org.il/wp-content/uploads/2022/01/en-gedi-heb.pdf

מטלה לתלמידים:

אתם מבקרים שמגיעים לבית הכנסת ורואים את שחזור הפסיפס באתר (המקור במוזיאון ישראל). קראו את המידע שהופיע עד כה וצפו בסרטון הבא:

לאחר מכן הכינו הדרכה קצרה של כחמש דקות, המסבירה היכן אנו, מה המיוחד בבית כנסת זה ומהו “סוד העיירה”. במהלך ההדרכה מוזמנים מאוד להמחיז דיון בין אדם שנתפס כשהעביר הלאה את סוד העיירה, לאנשים מהעיירה שדנים אותו על כך.

סיפור או אנקדוטה מעניינת: כל הנושא הוא אנקדוטה מעניינת… סוד העיירה!!!!

שאלה יצירתית לתלמידים:

את צנצנת בושם יקר, בושם האפרסמון, שנשלח באניה לכיוון רומא.

ספרי למוצר אחר שנשלח מארץ ישראל לרומא מהיכן הגעת, מה המיוחד בך, מדוע את כה יקרה, אילו מלחמות קשורות בייצור שלך ומהו “סוד העיירה” ממנה הגעת.

אורך התשובה: 8-15 שורות

בהצלחה!!

ביבליוגרפיה

גן לאומי עין גדי, רשות הטבע והגנים

גן לאומי עתיקות עין גדי

גיא ארליך, סוד האפרסמון.

סוד האפרסמון – מאת גיא ארליך

ויקיפדיה, בית הכנסת העתיק בעין גדי

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%99

משה הרשטיק, סוד האפרסמון (סרטון)