משלוח מנות מן השמיים

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת הִתְפַּזְּרוּ וְהָעֶרֶב יָרַד עַל הָעִיר
בַּרְדִיטְשׁוֹב. הָיָה זֶה בְּיוֹם תַּעֲנִית אֶסְתֵּר וְהַיְּהוּדִים הֵחֵלּוּ מִתְאַסְּפִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לִשְׁמֹעַ אֶת קְרִיאַת הַמְּגִלָּה. חִישׁ מַהֵר הִתְמַלֵּא בֵּית הַכְּנֶסֶת מִפֶּה לָפֶה. לְמַעְלָה, בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים, הִתְאַסְּפוּ הַנָּשִׁים וְהַבָּנוֹת.
כַּאֲשֶׁר עָמְדוּ לְהַתְחִיל בִּתְפִלַּת עַרְבִית, נִגַּשׁ הַשֶּׁמֶשׁ אֶל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְלָחַשׁ לוֹ דְּבַר מָה
בְּאָזְנָיו. הָרַבִּי קָם מִכִּסְּאוֹ וְיָצָא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת.
קְהַל הַמִּתְפַּלְּלִים קָמוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִסְתַּכְּלוּ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת עַל דְּמוּתוֹ הָאֲצִילָה שֶׁנֶּעֶלְמָה בַּפֶּתַח
הַדֶּלֶת. אַף אֶחָד לֹא הֵבִין אֶת הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁהָרַב עָזַב אֶת הַמִּנְיָן כָּךְ פִּתְאוֹם.

רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שָׂם פְּעָמָיו לְבֵית הַדִּין שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. שָׁם חִכְּתָה לוֹ אִשָּׁה וּבְיָדֶיהָ
תַּרְנְגוֹל. הִיא בָּאָה לִשְׁאֹל אֶת הָרַבִּי “שְׁאֵלָה” בְּכַשְׁרוּת וּרְעָדָה לְעֶצֶם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהָרַב עָלוּל
לְהַטְרִיף אֶת הַתַּרְנְגוֹל שֶׁהִשִּׂיגָה בְּעָמָל רַב עֲבוּר סְעוּדַת הַפּוּרִים.
“רַבִּי” – אָמְרָה הָאִשָּׁה בְּקוֹל בּוֹכִים – “רַבִּי, אוֹי לִי… שְׁאֵלָה יֵשׁ לִי… רַבִּי!”
רַבִּי לֵוִי יִצְחָק הִסְתַּכֵּל עַל הַתַּרְנְגוֹל, חָשַׁב מִסְפַּר רְגָעִים וְאָמַר:
“הַתַּרְנְגוֹל אֵינוֹ כָּשֵׁר וְאָסוּר לֶאֱכֹל אוֹתוֹ”