מסעות הצלב

יום ה, דצמבר , 1095

פניתי לנזיר ואמרתי לו: “אני רוצה לצאת למסע הצלב” והוא הגיב: “בטוח?” “כי ברגע שתצא למסע לא תחזור לכאן להרבה שנים!” ואמרתי לו: “בטוח במאה אחוז” ואז חברים שלי ומשפחתי עזרו בהכנות למסע הצלב.

ההכנות למסע הצלב הם ממושכות ורבות: אנחנו נזקקנו לכסף רב כדי לממן את הוצאות הדרך, והאבירים שבהם היו צריכים לממן גם סוס וכלי נשק- קסדה, חרבות ומגנים משום כך בעלי האדמות מכרו חלק מאדמותיהם או החכירו אותן, וחסרי הרכוש עבדו וחסכו כסף כדי להשתתף במסע.

יום א, ינואר, 1096

עכשיו יצאנו למסעות הצלב מאז המסע ובינתיים לא קרה שם דבר חדש חוץ מכישלון אני לא רוצה ללכת הביתה רוצה להמשיך גיבור אמתי בחיים לא מוותר המשאבים שלנו במצב טוב מאוד אם זה ימשיך כך נוכל לשרוד עד שנחזור הביתה.

עכשיו אנחנו בהפסקה בינתיים אני רואה אבירים, איכרים, נזירים ואנשים כמוני המסע הצלב זה מעייף מאוד אנחנו הולכים הולכים הולכים וגם בלי שינה בסופו של דבר יתנו לנו לישון אם לא נאיים עליהם יש לנו שעה הפסקה ושעה לישון זה חוסר של שעות שינה.

יום ו, אוקטובר, 1098

המסע לירושלים אורך זמן רב. לדוגמא: מסע מניקיאה לאנטיוכיה, מרחק כ720 ק”מ.

גם ההפלגה הייתה מסוכנת: אניות תעו וטבעו, וצלבנים רבים שלא היו רגילים לטלטולי המסע בים חלו ומתו, מתו גם חלק מהמשפחה שלי זה מעציב מאוד.

מתי נחזור זה נהפך למעצבן ומדכא מידי כל  שבוע3 אנשים מתים זה נהיה מעצבן וגם מתו 4 מהמשפחה שלי זה מדכא מאוד מרוב שזה מדכא זה הפך דיכאון.

יום ג, יוני, 1099

עבר 3 שנים מאז שיצאנו למסע וסוף סוף אנחנו קרובים להגיע לירושלים עכשיו התחלנו מצור על ירושלים ובינתיים אני שמח כי הצלחנו לכבוש מידי אזורים נרחבים במזרח.

כמה מהם נשארו בהם והקימו נסיכיות, ואחרים המשיכו להתקדם לעבר לירושלים.

הגענו לירושלים וקשה לנו לפרוץ את חומות העיר.

המצור השלך על ירושלים בקיץ, והאקלים החם של הקיץ במזרח הכביד על בני אירופה.

על כך נוסף מחסור במים, ואנחנו נאלצנו ללקק טל, לשתות מי בורות או לקנות מים-ומחיר המים הלך והאמיר, שכן מקורות המים היו מעטים והביקוש להם רב.

יום ה, יוני,1099

בעת המצור על ירושלים קראו מנהיגי הצלבנים ליום צום, הקיפו בתהלוכה את חומות העיר וקיוו לנס נפילת החומות, כפי שנפלו חומות יריחו לפני בני ישראל בימי יהושע- אבל הנס לא קרה, אנחנו המשכנו בהכנותינו למלחמה.

אנחנו תכננו לבנות מגדל מצור ניידים שיסייעו להם להתקרב אל החומה ולהשליך אש ואבנים כבדות אל תוך העיר.

ואולם, המוסלמים גדעו את העצים שבקרבת ירושלים ואנחנו לא יכולים להשיג עצים לבניית המגדלים.

משום כך הם פירקו את הספינות שעגנו בנמל יפו והעבירו לירושלים את התרנים, את לוחות העץ ואת חבלי הספינות, ובעזרתם הצליחו לבנות שני מגדלים.

הצרים גם השתמשו באיל ברזל כדי להבקיע את החומות ובכלי ירייה שהשליכו אבנים אל החומות ואל העיר.

המוסלמים מצדם השיבו להם בהשלכת אבנים כבדות ובהטלת אש יונית וכך כבשנו את ירושלים.

יום ה, אפריל 1097

עבר שנה מאז שהתחלנו את המסע ונתקלנו בהמוני קשיים כמו: לא לנו מפה שיסייע לנו למצוא את דרכנו, ולעתים אנחנו נאלצנו לשלם למורה דרך מקומי כדי שיוביל אותנו, מידי פעם תקפו אותנו על ידי שודדים וכדי להתגונן מפניהם הם התקבצו בחבורות וסייעו אלה לאלה, הסוסים מתו מרעב או מקשיי המסע בדרכם, התקשינו למצוא אוכל או מים לשתייה כדי לשרוד, ולבסוף האבירים ואנחנו המשכנו את המסע ברגל.

עם כל הקשיים האלה נראה אם נשרוד את המסע הצלב.

יום ב, נובמבר , שנת 1095.

הנאום של אפיפיור בנוגע למסעות הצלב במטרת להציל את ירושלים וקונסטנטינופול נתן לי השראה ואני רוצה לצאת למסע רק אני חייב: לדון עם המשפחה ,לדון עם החברים, להשיג כסף רב.

נתחיל עם דיון המשפחה, דנתי עם משפחתי וזה היה זמן רב לבסוף הם הסכימו שכולם נצא למסע כי הם היו בנאום של האפיפיור והוא הזכיר את הסכנה הנשקפת לקונסטנטינופול מצד המוסלמים, והוסיף את הסבל הנוצרים בירושלים גם המשפחה שלי רצתה לצאת עכשיו צריך לדון עם החברים.

עכשיו דנתי עם חבריי וחלק אמרו שזה משימת התאבדות המסע הזה וחלק גם רצו להשתתף במסע אך תצטרך המון משאבים.