מטלת סוף שנה בהיסטוריה

כנסיית הקבר היא האתר המקודש ביותר בעבור מיליוני מאמינים נוצרים. זהו מקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו. הכנסייה נבנתה במאה הרביעית על הקיסר קונסטנטינוס, שקיבל את הנצרות וקבע אותה כדת הממלכה הרומית. אמו של הקיסר, הלנה הקדושה, סבבה בארץ הקודש וזיהתה את האתרים שבה  התרחשו האירועים הנזכרים בברית החדשה. הלנה זיהתה במקום הזה את מקום ה “גולגותא” שם נצלב ישו, ולצידו את אחוזת הקבר של יוסף הרמתי , שאיפשר את קבורתו של ישו לאחר שהורד מהצלב. בתחומי הכנסייה נמצאות התחנות האחרונות בדרך הייסורים של ישו – מהתחנה התשיעית עד התחנה הארבע- עשרה , שינויים רבים נעשו בכנסייה במשך השנים והיא קיבלה את צורתה הנוכחית בתקופה הצלבנית. בעת בנייתה בתקופה הביזנטית הייתה גדולה יותר וכונתה ‘כנסיית התחייה’, להדגיש דווקא את תחיית ישו מן המתים. במאה ה-13 נמסרה האחריות לפתיחת הכנסייה וכן מפתחות הכנסייה  לשתי משפחות מוסלמיות, והן האחראיות עד היום למפתחות הכנסייה, לפתיחתה עם שחר ולנעילתה בשקיעה .רוב המתחם נמצא בחזקתן של הכנסייה הקתולית, הכנסייה</p><p>הארמנית והכנסייה היוונית האורתודוכסית, עם זכויות מצומצמות לסורים</p><p>ולקופטים .במאה ה-19 נקבע הסכם סטטוס-קוו בין העדות השונות, המגדיר את זכויות התפילה ואת חזקתן של העדות השונות בכנסייה. חזית הכנסייה עוצבה בתקופה הצלבנית. בעבר היו מעל קשתות הכניסה משקופים מעוטרים בתבליטים צלבניים. אלו נמצאים כיום במוזיאון רוקפלר. מגדל הפעמונים משמאל נבנה אף הוא בתקופה הצלבנית. בעבור רבים בארץ הקודש מהתיירים המבקרים במקום זה, זהו שיאו של הביקור בארץ הקודש</p>

תמונות של כנסיית הקבר :

הכותל המערבי הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודית מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, וכנראה כבר במאה ה-14 נקבע מקום תפילה בסמוך אליו, המשמש לכך עד היום. לכותל המערבי חשיבות דתית עקב קרבתו למיקום קודש הקודשים, לצד חשיבות לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים. בני מצווה עולים שם לתורה בימי שני וחמישי, חיילי צה”ל נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואנשים מרחבי העולם מבקרים בו. הכותל המערבי נבנה כחלק מסדרת שיפוץ מקיפה ביותר שיזם המלך הורדוס בהר הבית במאה הראשונה לפני הספירה. עד ימיו של הורדוס היה הר הבית קטן למדי, והשתרע על שטחו הטבעי של הר המוריה. הורדוס הרחיב את המתחם אל הגאיות וההרים המקיפים את ההר. כדי לתמוך ברחבה הגדולה, ששוליה תוכננו להיות מעל פני הקרקע, הורדוס הקים ארבעה קירות תמך עצומים, שיצרו יחד מבנה טרפזי, ובחלל בינם לבין ההר בנה קשתות וקמרונות. הכותל המערבי, שהוא הארוך מבין הכתלים, נמשך לאורך כ-488 מטרים, גובהו המקורי היה כ-60 מטרים אך כיום הנקודה הגבוהה ביותר היא 40 מטרים. גובהו ברחבת התפילה הוא כ-32 מטרים. עקב איסור מוסלמי על מחקר ארכאולוגי בהר הבית, לא ניתן למדוד את עובי הכותל, אולם על פי מדידות שונות נראה כי עובי הכתלים כולם נע בין 4 מטרים בחלק התחתון, ל-2 מטרים בחלק העליון.

תמונות של הכותל המערבי :