אתרים דתיים בירושלים

מערת צדקיהו- מערת צדקיהו(יוסף בן מתתיהו מכנה אותה “מערת המלכים”), נראה כי היא נחצבה לראשונה בימי בית הראשון. החציבה האחרונה הידועה במערה התקיימה בראשית המאה ה-20 לספירה, במערה חצבו אבנים שמהן נבנה “מגדל השעון” שבעבר ניצב מעל שער יפו- מגדל שנהרס בתקופת המנדט הבריטי.

המערה היא מערה ענקית, כולה חצובה בסלע גיר הקשה דומה לעיר העתיקה. שטחה כ-9,000 מ”ר, אורכה כ-300 מטרים ורוחבה כ-100 מטרים, גובהה כ-15 מטרים. פתחה של המערה קטן יחסית, המערה שוכנת בין שער שכם לשער הפרחים. המערה נמצאת מתחת לבתי הרובע המוסלמי, היא נמצאת בין חומות ירושלים הצפוניות עד אזור רחוב ויה דולורוזה שנמצא ברובע המוסלמי בצפון להר הבית.

נראה כי למערה היה המשך אך הוא חסום במפולות סלעים, יש המשערים שבעבר המערה הגיעה עד להר הבית.

המערה חצובה בעומק של 9 מטרים מתחת לבתים שנבנו עליה, המערה מחולקת לחללים ולאולמות גדולים.על קירות המערה אפשר לראות סימני חציבה וגם כתבות גרפיטי מהעת החדשה בכמה שפות: ערבית, אנגלית, יוונית וארמנית.

המערה שימשה כ-מחצבה קדומה. במערת צדקיהו חצבו את האבן הידועה בשמה הערבי “מלכה” , האבן הזאת שימשה לבניית מבני הפאר הנמצאים בירושלים.

בעבר זוהתה המערה כמערה דרכה ברח צדקיהו, אחרון מלכי יהודה בימי בית ראשון, מפני הכשדים, האגדה מספרת כי בעת מצור הבבלים על ירושלים, נמלט צדקיהו- מלך יהודה, דרך מערה זו ליריחו. מסורת מוסלמית מזהה את המערה כמקום שבו בלעה האדמה את קורח ועדתו, כעונש על נסיונו למרוד במשה רבינו.

חברי מסדר “הבונים החופשיים” החשאי אימצו את המחצבה העתיקה כמקום מפגש והתכנסות.

את השם מערת צדקיהו קיבלה המערה בשל הסיפור התנ”כי המתאר כיצד ברח צדקיהו. אתר זה חשוב לדת שלנו.

שווה לבקר במערת צדקיהו, המקום מציע מגוון אפשרויות ישיבה וישנה גישה חלקית לבעלי מוגבלויות, צוות מערת צדקיהו ייקח אתכם לסיור מודרך במערה. במערה מתקיימות הופעות ויש פעילות משימות כייפית ומהנה במערה יפיפיה. כתב חידה, יצירה, המחזה, מוזיקה ורכישת ידע.

המערה גדולה ומתאימה למבוגרים ולילדים, הסיור מעניין ומתאים גם לימים חמים.עלות הכניסה זולה, בתוך המערה יש מסלול קצר ומעגלי, במערה לא תצטרכו לזחול ולהתלכלך ואפילו לא להצטייד בפנסים!

כנסיית יוחנן בהרים- היא כנסייה נוצרית השוכנת במעלה הגבעה בצפונה של שכונת עין כרם שבירושלים. הכנסייה מכונה “יוחנן בהרים” בשביל שנוכל להבדיל בין “מנזר יוחנן במדבר”. הכנסייה נקראת על שמו של יוחנן המטביל. על פי המסורת הנוצרית נולד במבנה שהיה ממוקם במקום בו נבנתה הכנסייה. אתר זה נורא חשוב לדת הנוצרית.

נראה שהמתחם הנוצרי המקודש במקום זה חרב בראשית ימי הביניים, אולי בעקבות הפלישה הפרסית בשנת 614 לספירה, ואולי בכיבוש הערבי ב-640. רק אז, למעשה, התחילו להתגבש המסורות, הקושרות אל יוחנן ומשפחתו למקום. הכפר עין כרם הפך למוקד נוצרי, הקשור קשר הדוק למשפחת יוחנן, רק בתקופה הצלבנית. באותה עת נבנתה הכנסייה הגדולה במקום זו הביזנטית החרבה, אשר שרידיה שולבו בכנסייה החדשה.

הכנסייה בנויה במתכונת צלבנית קלאסית, הכוללת בזיליקה שבה שתי סיטראות ושלוש אפסידות הפונות מזרחה. באפסיס הצפוני של הכנסייה נמצאת מערה , אשר על פי האמונה הנוצרית בה נולד יוחנן המטביל. הכנסייה מחולקת לשלושה אגפים על ידי שישה עמודים רבועיים.

במרכז האגף המרכזי אפשר לראות על הרצפה שרידים עיטוריים מהתקופה הצלבנית בצורת מעוין. שרידים עיטוריים נוספים מהתקופה הצלבנית ניתן לראות גם על הרצפה שמתחת לכיפה. סמוך לכניסה ישנו תא מסוגנן, מגולף כולו בעץ, ולקירות הכנסייה צמודים מזבחות שונים. מימין למעלה נמצא העוגב שיוצר בזלצבורג שבאוסטריה במאה ה-19. הרצפה מרוצפת בשיבוץ גיאומטרי של לוחות אבן צבעוניים. הכיפה המרכזית מקושטת בחלונות ויטראז. הכנסיה בנויה בסגנון ניאו-בארוקי.ביום מילתו של יוחנן חזר הדיבר לפיו של זכריהו, והוא פצח בתפילת הודיה, הנקראת “בנדיקטוס”, אשר רשומה, כאמור, על קירות חצר הכנסייה. יוחנן המטביל מתואר כאדם תימהוני, שניזון מחגבים ודבש, וקרא ליהודים שסביבו לטבול ולהיטהר, לקראת יום הדין הגדול. סופו שעורר עליו את חמתו של הורדוס אנטיפס (נכדו של הורדוס הגדול), והלה ערף את ראשו.

נראה שבאותה עת עסקו יושבי הכפר בעבודה חקלאית, דוגמת ייצור יין ושמן, זאת על סמך הגתות ובתי הבד הרבים מתקופה זו, שנתגלו ברחבי עין כרם, ואף בחצר הכנסייה. 

אף אלה התגלו מתחת לריצוף החצר.קטע פסיפס עם כתובת ביוונית, המנציחה את “המרטירים של האל”, נראית בתחתית רצפת המבואה של הכנסייה. כתובת זו מעוטרת בצמחים ובשני בעלי כנף.

שווה לבקר בכנסייה, תוכלו לראות הרבה פסיפסים ואומנות, תוכלו ללמוד על ההיסטוריה של האתר ולהנות!