לורד פונטלרוי הקטן

סדריק היה ילד בן שבע שאיבד את אביו בגיל צעיר. הוא ידע מעט על אביו, שהיה ממוצא אנגלי, גבוה, עניים כחולות, שפם ארוך והיה נהדר לשבת על כתפיו.לאחר זמן מה גילה סדריק שהולך להיות יורש של סבו באנגליה שם סבו היה רוזן.

סדריק, הלורד פונטלרוי הקטן לפני שהופרד מאימו ונשלח לסבו, שוחח עם מר אבישם ואמר לו שאם יהיה לו כסף הוא יעזור לחבריו ולכול מי שלדעתו צריך עזרה. ובכך הראה את התחשבותו בזולת ואת נדיבותו.

למחרת הובא בכרכרה אל הטירה לפגישה עם סבו. סדריק התרשם מיופיו של המקום עם הגנים היפים הארמון הרחב ידיים והרהיטים המיוחדים שבו.

הוא נכנס לחדר שהיה עמוס ברהיטים כבדים וראה איש זקן וגדול גוף.

בזמן ארוחת הבוקר סדריק נראה עצוב,דוסון שאלה את סדריק למה הוא עצוב תשובתו של סדריק היתה שהוא מתגעגע אל אימו, דוסון אמרה שסדריק יכול לבקר את אימו מתי שירצה אפילו היום.

באמת? שאל סדריק,כן ענתה לו דוסון חכה שתראה את הארווה עם הסוסים ובטוח אחד מהם ימצא חן בענייך וחכה מה יש בחדר 3! סדריק שהתרגש שאל מה? כשתסיים לאכול את ארוחת הבוקר נלך ואני אראה לך.

מה שהספר מנסה למסור לנו הקוראים זה איך ילד קטן נחמד ומנומס יכול לגרום לאיש עם מזג רע וקר לב להשתנות.

בסוף הסיפור הרוזן התחיל לחבב אנשים ולחבב את אימו של סדריק והתחיל לעשות מעשים טובים ולעזור לאנשים כמו שסדריק היה עושה.