רקע קצר הכולל הגדרה של הבעיה ותסמיניה

חרדת הבחינות היא תופעה שכיחה, הפוגעת כמעט ב-18% מאוכלוסיית התלמידים וסטודנטים והלומידים ומגישי בחינות, מפריעה לתפקוד שלהם ומשפיעה שלילית על תוצאות ההישגים שלהם.

הלחץ ממבחנים עושה ירידה בריכוז, פגיעה בתפקוד בלימודים, ולפעמים אף לתחושות גופניות מעיקות כמו: סחרחורת, בחילה, הזעה מוגברת, עלייה בקצב הלב, לחץ בחזה, רעד, כאבי בטן, שלשולים, חיוורון ועוד

לחרדת בחינות שהיא בעלת רבדים רבים, הכוללים מספר מרכיבים מרכזיים מהסיבות העיקריות להיווצרות של חרדה הוא הלחץ, אדם הנתון במצב של לחץ מובל על ידי מחשבותיו למקום שלילי וגורם לעצמו להעריך מצבים בצורה שגויה. אצל ילדים ניתן לראות מספר גורמים המשפיעים על מצב הלחץ של הילד אחד מהם הוא יחסי הגומלין של הילד עם המשפחה שלו.

חרדה מבחינות היא פחד מופרז ומשתק ממצבי מבחן. פחד ממבחנים אינו מסתכם במבחן עצמו, אלא מופיע בשלב ההתכוננות או אף בזמן הלימודים השוטפים. חרדת בחינות כוללת מספר מרכיבים:
תגובה רגשית. פחד או חרדה בזמן המבחן עצמו. בשלב ההתכוננות יכולים להופיע רגשות נוספים כמו עצבנות, דכדוך או ייאוש.

חקר מקרה (CASE STUDY) שבמסגרתו תוצג הבעיה

אבראהים בן 12 בכיתה ו בבית ספר יסודי אלרחמה רהט, תלמיד מצויין, בעל יכולות ותלמיד פעיל חברתי, נציג מעוצת התלמידים בבית הספר.

לפני כל מבחן הוא סובל מכאבי בטן מאוד חזקים או לחץ גבוה, הוא מתכונן טוב למבחן אבל לא יודע מה קורה לו לפני המבחן בזמן קצר, אחרי שיחה הוא אומר שהוא מפחד לכתוב דברים טעות, אם המורה יושב איתו או עושה איתו את המבחן כמו דף עבודה הוא מקבל 100, אם הוא עושה את זה כמבחן הוא מקבל ציון נמוך.

הזרם ההומניסטי- אקזיסטנציאליסטי

1. הצעת הסבר פסיכולוגי להתפתחות הבעיה.

ההזרם ההומינסטי אקזיסטנציאליסטי אומר שנקודת המוצא שלנו שונה: לא חיפוש בעיות וטיפול בהן אלא בחיפוש ממש האדם לפני והחשיבות שלו, לפי הזרם ההומניסטי, גישת ההסתכלות של האדם היא גישה פנומנולוגית. הדבר היחיד שחשוב זה המשמעות שהאדם נותן למציאות שלו. מכאן אפשר להסביר כי אדם שעובר עליו חרדת בחינות נותן פרשנות לא נכונה למציאות. באותו רגע הוא מרגיש כי אינו זוכר דבר, מרגיש תגובות פיזיות היוצרות בלבול, לחץ, שכחה ומתמקד רק בחסימה שנוצרת לו. בנוסף, על פי זרם זה הקשיים והבעיות שאדם חווה הם חלק ממכלול האדם, מהתפיסה את הקיום הפרטי.

2. מה המטרות המרכזיות של ההתערבות הטיפולית במקרה זה

על פי הזרם ההומניסטי,  המטרה היא לא לטפל בחרדת בחינות אלא איך אני עוזרת לו להגיע לנקודה שאליה הוא רוצה להגיע, להביא את המטופל למימוש עצמי . לעזור למטופל שמרגיש חרדת בחינות לראות את כל הדברים החיוביים שלו תוך  כדי לדאוג לטוב של האדם וכך להביא אותו למצב שהוא שמח, בנוסף היכרות וקרבה אל האני הפנימי.

1. הדגימו באמצעות שימוש בטכניקות שנלמדו במסגרת הקורס, כיצד ניתן להגשים את המטרות של ההתערבות הטיפולית במקרה שהצגתם.

הטכניקות של קואצ’ינג,  אימון של קואצ’ינג שבה המאמן מעצים את הצד החיובי, המאמן עוזר למטופל להאמין בעצמו ולדעת גם להמאין בכל הטוב שיש לו ולחזק אותו.  למאמן צריך שיהיה חיזוק מנטלי להראות למטופל ולומר לו שהוא כן יכול , לחזק לו את תחושת היכולת, לתת למטופל שימאמין בעצמו, לעבוד על  הצד המנטלי וכך לעזור למטופל להגיע לאן שהוא רוצה וחולם, במקרה שלנו להבין שהתלמיד יכול להתמודד עם מבחנים אם הוא עם מורה או שזה דף עבודה, הוא כן יכול כי הוא לא מפחד ולא מרגיש שהוא יעשה טעות. היכולת השניה היא חיזוק שרירים, המאמן בודק מה הסיבות לפחד מבחינות, האם זה סיבה אישית, פחד הורים, קריאה לא נכונה, תכנון זמן לא נכון, ולטפל בזה ולהתקדם אותו בכדי להתקדם בצורה תקינה.

2. מהו אופי מערכת היחסים שתיווצר בין המטפל למטופל?

המטרה להעצים את המטופל ולבנות מערכת יחסים שיתופית, חייב להיות שיתוף פעולה ושיח פתוח, להרגיש נוח ולהמאין בבן אדם ממולנו, להיות האפשרות להגיד את הכל בלי דאגות ולשתף את החיובי והשלילי מבלי לחשוב למילים שרוצים לדבר.

הזרם הפסיכואנליטי:

1. הצעת הסבר פסיכולוגי להתפתחות הבעיה.

הגישה היא דטרמיניסטית, כלומר לכל תופעה נפשית יש סיבה פסיכולוגית וכל מאורע פסיכולוגי מעוצב ונקבע על ידי מאורעות שנקבעו בעבר. המקור לבעיה הוא תמיד דטרמיניסטי, נעוץ בעבר. זה סימפטום לבעיה יותר שורשית ועמוקה ואם אטפל רק בבעיה אשים פלסטר ובעוד שנה או שנתיים זה יפגוש אותו במקום אחר.

הגישה היא אנליטית : מנתחים את הנפש של האדם. כדי להכיר דפוסי התנהגות של אדם ולהבין את הסיבה להתנהגות הזאת למשל חרדת בחינות צריך להכיר את נפש האדם ומה הסיבות שגרמו לך

נפש האדם בנויה בצורה כזו שכל אחד מחלקיה (3 במספר) נמצא בקונפליקט עם השני. המטרה שלנו היא להגיע כל הזמן לאיזון. אף אחד לא מאוזן, אבל כשיש קונפליקטים חריפים זה מצב פתולוגי. חלוקה של נפש האדם לחלקים מודעים וחלקים לא מודעים (כל זרם פסיכולוגי מאמין שיש חלקים מודעים ולא) היחוד בזרם הפסיכואנליטי הוא שהאמונה היא שמה שמשפיע על החלק הארי של ההתנהלות שלנו, זה החלק הלא מודע.

1. מה המטרות המרכזיות של ההתערבות הטיפולית במקרה זה

אני צריכה לדעת להעלות את הדברים מתת המודע לרמת המודעות כדי שהאדם יהיה השולט על ההתנהלות, לבדוק למה התלמיד מרגיש בפחד, מה גורם לו לתחושות השליליות אלו, במצב הזה אם המטפל יודע להבין את הבעיה בתת מודע ויעלה אותה למודע שלו יהיה אפשר לטפל בבעיה.

ללמוד את כל אותם קונפליקטים פנימיים המסתתרים אצלו בנפש ולדעת להביא אותו לרמה מאוזנת יותר, לחזק את תהליכי המודעות העצמית של המטופל בחרדת בחינות, לחזק את החלק של ה”אני” שנמצא במודע את תהליכי המודעות העצמית.

1. הדגימו באמצעות שימוש בטכניקות שנלמדו במסגרת הקורס, כיצד ניתן להגשים את המטרות של ההתערבות הטיפולית במקרה שהצגתם.

1. קלפים טיפוליים- שיטת האסוציאציות החופשיות. שימוש בקלפים עם תמונות או מילים שאמורות להעלות אסוציאציות למטופל, בליווי שאלות מנחות שעוזרות להגיע למידע והחומרים מהלא מודע.
2. ניתוח חלומות – איך פרויד הגיע לתובנה שהחלום יש בו משמעויות גדולות. פרויד שם לב שאנשים בטיפולים רוצים לשתף בחלומות שלהם, שהם נזכרים שדברים שקרו בחלומות שחלמו. פרויד הבין שבחלום יש ערך גדול, הצוהר, “דרך המלך” להגיע ללא מודע. כולנו חולמים, רבים זוכרים את החלום ויש כאלה שלא זוכרים את החלום אך זה לא אומר שהם לא חלמו. אם אני זוכרת את החלום – זה עלה למודעות. התפקיד הביולוגי של החלום – למנוע מגירויים פנימיים או חיצוניים להפריע למהלך השינה. בתוך השינה הגוף אוגר המון אנרגיה, תהליכי חידוש של רקמות ועוד עוברים במהלך השינה, שלב מרכזי מאד. כדי שהשינה לא תופרע, אנחנו חולמים. הרבה פעמים שהרעשי החיצוניים או הפנימיים נכנסים לנו לתוך החלום. פרשנות של החלום במצב של חרדת בחינות המטפל שואל את התלמיד על חלום מה החולם בלילה של המבחן  מה חלמה ? מה הרגישה בזמן החלימה ? האם היה מוטיב חוזר ? המטפל צריך לפרש את החלום של התלמיד המטפל צריך לשאול את התלמיד שאלות שיכוונו אותו, שיגרמו לו לרצות לשתף פעולה, לא שאלות ביקורתיות, לא שאלות “למה”. העברה-  כל מערכת יחסים בין אנשים מורכבת מכמה חלקים: מי האדם שעומד לפני באמת ומי האדם שאני רואה דרך העיניים שלי, כיצד אני תופסת אותו. זה לא תמיד קשור לאדם שעומד לפני. מנגנון ההגנה של השלכה – אני משליכה על האדם שמולי את מה שלא נעים לי בעצמי. אני עושה העברה של הרגשות שלי על האדם שמולי.

2. מהו אופי מערכת היחסים שתיווצר בין המטפל למטופל?

היחס הוא  יחס של היררכיה,  מערכת יחסים ארוכת טווח, המטפל יודע ומקיר את המקור של הבעיה ויגיד למטופל מה לעשות בדיוק בכדי לפתור את הבעיה למשל קושי של חרדת בחינות, המטפל חייב לדעת מה הסיבה לחרדה הזו ולדעת איך להתגבר עליה.