יומן אישי בן אל ועידו יד ושם

:יומן אישי

:יום החרם

ויקטור קסמן 1.4.1933

יומני היקר היום ה-1 לאפריל משהו לא רגיל קרה, קמתי כמו בכל יום, צחצחתי שיניים, התארגנתי וניגשתי למקרר רציתי להכין לי שוקו אך גיליתי שאין חלב.

אימי ציוותה עליי לקחת את דבריי ולרדת למכולת השכונתית לקנות חלב, הופתעתי לגלות כי כל הרחוב מלא בשלטיי הסתה ומתנגדים רבים נגד הקהילה שלנו(הקהילה היהודית).

במכולת השכונתית היו מוצבים שלטים ואף אנשים שהחזיקו כרזות ובהם היה

חיילים נאצים עומדים עם כרזות בכניסה לחניות של יהודים ועליהם כתוב השמצות נגד היהודים.

כתוב: “אין כניסה ליהודים”.

עליתי חזרה לבית מלא בפחדים וחששות.

הבטתי מהחלון וראיתי המון של אנשים עם מגפיים ובגדים מפחידים.

היום היה יום משונה בכל פעם ששכננו עבדו ליד דירתנו הם פשוט היו מרעישים, כאילו עשינו להם משהו רע.

בתור ילד קטן לא הבנתי מה התרחש שם, בהמשך ליום הלכתי לבית הספר מלא בחששות למה שבכל רגע יכול לקרות.

בכניסה לבית ספר כולם הסתכלו עליי מוזר, לא כל הבנתי מה הסיבה לכך אך העברתי את המחשבה מראשי כאילו לא היה.

בהמשך ליום חזרתי לבית עם חבריי (היהודים), ומשום מקום אבחנו בנערים שעוקבים אחרינו, אני וחבריי התחלנו לברוח מהם והם רדפו אחרינו עד שהגענו לבית. https://youtu.be/ZKbEgS6-G0w

סיפרתי לאמא שלי מה שקרה והצעתי ללכת למשטרה להתלונן, אבל אמי השיבה לי שהמשטרה לא תעזור והם בעצמם נגדנו.

הסיבה עדיין לא ידועה לי אבל אני משער שזה בגלל היותי יהודי.

אמי ניסתה להרגיע אותי אך ללא הצלחה, הלילה הזה היה הקשה בחיי מלא בסיוטים, מפחד מכל דקה ומכל שנייה, לא יודע מה יכול לקרות.

לא חושב שאוכל לשכוח את היום הזה, ומאמין שזאת תהיה תקופה ארוכה של הסתגלות למצב.

כנראה אצטרך להשכיח את היותי יהודי.

ליל הבדולח:

ויקטור קסמן 9.11.1938

יומני היקר, היום הוא יום נורא אחריי תקופה ארוכה ומתמשכת שבה היה שקט, הוא הופר.

כיום אני בן שלוש עשרה, ומחר אמור להיות העלייה לתורה שלי בבית הכנסת השכונתי שלנו.

אימי ובמיוחד אני מתרגשים מאוד לכבוד יום הכרזתי כגבר אמיתי שכבר לא תלוי באביו, ומעתה ועלה כל עוונותי יהיו שייכים לי ולא לאבי.

אך ההורים שלי חוששים מאוד בגלל שהיום הצבא הגרמני החליט לפתע להתחיל להרוס ליהודים את הבתי כנסת והתחיל לשרוף אותם.

הצבא עדיין לא הרס והשחית את הבית כנסת שלנו, אבל בתור ילד תמיד היו לי חששות על זה שיהרס לנו הבית כנסת, וגם ההורים שלי פחדו כי הם כל כך חששו מהיום הזה.
באותו זמן היטלר היה בשלטון היטלר היה מנהיג כריזמטי ואהוד הצליח לכבוש במילותי את העם הגרמני ופעל בחוכמה עם עקרנותיו.

בין אם אהבת אותו ובין אם לא תמיד שהוא היה עולה ומדבר על משהו כולם היו יודעים מה יצא לו מהפה.

 הוא אף פעם לא אהב אותנו היהודים והיה תמיד מנסה לצאת ולעשות
דברים נגדנו.

אבל שריפת בתי הכנסת זהו הצעד החריג ביותר שלו נגד היהודים,
וכולם התחילו מאוד לפחד על חייהם, אירועי אלימות רבים פרצו מעבר לביתי.

ליל הבדולח (cet.ac.il)

פחדתי כי לא אצליח להגיע לבית כנסת ולקיים את טקס הבר מצווה שלי.

אך בצער רב נאלצנו להודיע כי לא אוכל לקיים את האירוע בעקבות האירועים שקראו היום.

שריפת בית כנסת בליל הבדולח.

ליל הדולח חיילים נאצים לוקחים יהודים אל מחנות השואה.

אני ושפחתי ברגע זה מסתגרים בבית זה הדרך היחידה לשרוד.

אחוז בתקווה מקווה שזה יגמר מהר והכול יחלוף.

באותו הלילה יצאה שמועה כי נרצחו 400 יהודים וכ30 אלף נשלחו למחנות ריכוז, בזה הבנו כי היטלר התחיל לממש את דבריו ומה שהוא אמר באמת מתממש. ליל הבדולח (ganzach.org.il)