שאלת המחקר: מהם השינויים שנעשו לפירות וירקות במהלך השנים?

בחרנו את שאלת המחקר הזאת כיוון שפירות וירקות הם חיינו, וכמה מאיתתנו תהו לעצמם, מה השתנה בירק הזה? האם הוא טוב יותר? בריא יותר? מה בדיוק קרה לו ולמה? ושאלות דומות, ובכן בעבודה שלנו בדיוק זה חקרנו, והתוצאות די הדהימו אותנו, לדוגמה איך פעם נראה אפרסק, מה מכילה העגבנייה שאנחנו אוכלים כיום ודברים דומים. את העבודה חילקנו לכמה נושאים שונים, כאשר כל אחד מאיתנו קיבל נושא אחד שסיכם והסביר, מן הסתם שכאשר הייתה בעיה בנושא אחד עזרנו אחד לשני והעבודה הייתה משותפת בינינו ועבודת צוות התקיימה.

 תוכן עניינים

 מהם היתרונות והחסרונות בהנדסה גנטית……………..3

 מה קרה לערכים התזונתיים של הצמחים המהונדסים……4

 איך הנדסה גנטית משפיעה על המחירים……………….5

 איך הנדסה גנטית השפיעה על המאפיינים החיצוניים?….6

פרק דיון ומסקנות…………………………………….7

משוב ורפלקציה………………………………………8

הצעת חקר חדשה בעקבות תוצאות החקר שערכתם…….9

סיכום וביבליוגרפיה…………………………………..10

מהם היתרונות והחסרונות בהנדסה גנטית?

לפתיחה: הנדסה גנטית היא תהליך של שינוי גנים ביצורים חיים באופן מלאכותי על ידי האדם ובכך שינוי תכונותיהם. הנדסה גנטית היא תהליך ביוטכנולוגי. בתהליך זה מוציאים חומר תורשתי מיצור אחד ומחדירים אותו אל יצור אחר. איך עושים את זה? – מבודדים גנים של תכונות רצויות, שמקורם ביצור חי כלשהו (צמח, בעל-חיים, חיידק וכדומה), ואת הגנים האלה מעבירים ליצור חי אחר.  ההנדסה הגנטית מתמקדת בעיקר בהשבחה של גידולים חקלאיים, כבר היום מוקנית עמידות לצמחים באמצעות גנים ‏שהוחדרו אליהם באמצעות חיידקים כגון רעלנים מסוימים המופקים ‏על ידי גן שהוחדר לצמח משמשים כקוטלי חרקים ומזיקים.

התועלות העיקריות שיוצאות מהנדסה גנטית:

החקלאים יכולים להקטין את השימוש בחומרי הדברה רעילים

אפשר לגדל תוצרת חקלאית, שמזיקים כמעט ואינם יכולים להזיק לה.

אפשר לשמור על סביבה נקייה:אוויר, קרקע ו/או מי-תהום נקיים

דוגמאות להנדסה גנטית:

הנדסה גנטית בחקלאות יכולה לשפר את איכות הסביבה ולהקטין את דלדול המשאבים העולמי במספר דרכים:

מלחמה במחסור עתידי במזון עקב גידול האוכלוסין – ניתן ליצור זנים בעלי ערכים תזונתיים משופרים או עמידים למחלות, מזיקים או תנאים קיצוניים שייצרו מסה אנרגטית גבוהה יותר מאותה כמות משאבים.
הפחתת זיהום הסביבה בחנקן – בחקלאות המודרנית מעשירים את הקרקע בחנקן על ידי שימוש בדשן המזהם את הסביבה ומי התהום. על ידי גידול מינים שהונדסו גנטית לעמידות לריכוז חנקן נמוך בקרקע ניתן להפחית משמעותית זיהום זה.
הפחתת זיהום הסביבה בקוטלי מזיקים – יצירת גידולים עמידים למזיקים תפחית את הצורך בשימוש בקוטלי מזיקים המזהמים אף הם את הסביבה.
הקטנת צריכת מים – ניתן להקטין את צריכת המים לצורך הגידול על ידי פיתוח זנים עמידים ליובש.

הנדסה גנטית משפיעה לרעה על פירות וירקות בכך שערכם התזונתי של הפירות והירקות משתנה בעיקר בגלל שבתהליך ההנדסה הגנטית, מחדירים חומרים למבנה הפרי או הירק, דבר שיכול להפוך את הפריירק למסוכן לאכילה.

שנית, מחיר הפירותירקות עולה בגלל עלויות פיתוח(צריך לשלם על החומרים, לאנשים המפתחים את ההנדסה של הפריירק)

מעבר לכך, ההנדסה יכולה אולי לתקן את מראה הפרי אך טעמו יושפע לרעה כתוצאה מכך.

מה קרה לערכים התזונתיים של הצמחים המהונדסים?

כמעט כל הפירות והירקות שאנו אוכלים,הונדסו גנטית,טכנולוגיית ההנדסה הגנטית פרצה את הדרך לביצוע “אבולוציה מלאכותית” במעבדת המחקר. הודות לה ניתן להשפיע על תכונות התוצרת החקלאית, על איכותם של מוצרי מזון מן החי ומן הצומח ולהגדיל את כמות התוצרת החקלאית, והכול – תוך הקטנה של זיהום הסביבה בחומרי הדברה רעילים.

“מאז שהאדם פיתח את תחום החקלאות,הוא ביצע שינויים ביבול על מנת לשדרג ולעודד אפיונים רצויים כמו שיפור בתנובה ועמידות למחלות ומזיקים. הרבה מהמזונות שאנחנו אוכלים פותחו דרך טכניקות מסורתיות לשינויים גנטיים” מסבירה פרופסור מונה בועז, מרצה במחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל.

אך השינויים הנעשים היום הם רוויים ומגוונים הרבה יותר:

הרבה מהשינויים הנעשים הם קוסמטיים ומשפיעים על איך הפרי נראה,צבעו,ריחו וחיי המדף שלו.

אך האם השינויים הרבים הנעשים לפירות וירקות משפיעים על הערך התזונתי שלהם לרעה?

השאלה, גדולה ופתוחה.

ברגע שמבצעים שינויים והכלאות, הערך של הפרי או הירק ישתנה מהסיבה הפשוטה ששינוי בגנים משפיע על הפרי/ירק.

עיקרון זה שעליו מבוססת הטכניקה מסביר את השינוי בערך התזונתי, אך אינו קובע האם השינוי הוא בהכרח לרעה.

להרבה מהירקות מוסיפים חומרים מדבירים, חומרים אלו משמשים כדוחה למזיקים,כך החקלאים מבטיחים יותר פירות שמישים לאכילה,חסרי מחלות ויפים, אך גם אלו אינם בטוחים לשימוש, צריך לזכור שחומר ההדברה הוא רעל, וכך הוא פוגע גם בבני האדם.

הפתרון לבעיה זו הוא שינוי גני הארס או הרעל המדביר שבו משתמשים כדי להפוך את המוצר לבטוח לשימוש הציבור.

על פירות וירקות עוברות בדיקות רחבות ויסודיות כדי לשמור על בטיחות המשתמש,

כל מזון או רכיב מהונדס גנטית חייב לעבור הערכות בטיחות קפדניות הנעשות ע”י צוות מומחים לנושא. עליו לעמוד בכל הדרישות והמבחנים ולהימצא בטוח לשימוש וצריכה. בהערכת הבטיחות של מזון מהונדס שירות המזון נוקט בגישת “כל מקרה לגופו” מכיוון שאינם קריטריונים אחידים שיוכלו לדרג בצורה טובה את כל הפירות והירקות מכיוון שישנם מינים רבים והרבה תהליכים המבוצעים עליהם.

כל מוצר מהונדס חדש נבדק באופן קפדני לבחינת בטיחותו. אישורי בטיחות ניתנים בהתאם למידע ולמבחנים הקיימים כיום.

יתכנו שינויים בהערכות הבטיחות בהתקבל מידע חדש או בפיתוח מבחנים וקריטריונים נוספים לבדיקה.

בחלק מהירקות והפירות יש רעלנים טבעיים שלא מזיקים לגוף האדם בצריכה רגילה אך ברגע שמבוצע שינוי גנטי ישנו סיכוי לעליה ברמה ובכמות של הרעלנים הטבעיים של המזון. לדוגמא ירקות ממשפחת הסולניים כגון עגבנייה, חציל, תפו”א וכדומה.

במזונות כגון אלו בודקים האם בעקבות ביצוע השינוי הגנטי, חלה עליה ברמת הרעלנים הטבעיים.

מעבר לפן הבריאותי ישנן גם בעיות אתיות הקשורות לשינוי גנטי במאכלים,לדוגמא:

האם עגבנייה שהוחדרו אליה גנים של דג, עדיין נחשבת למזון צמחוני?

או האם מזון שהונדס עם גנים של מזון לא כשר עדיין כשר?

ישנו ויכוח על נושא זה מכיוון שאינו ברור מאוד כיוון שזהו אזור חדש בחקלאות.

פתרון לשאלות האתיות והדתיות האלו הוא סימון על אריזות מזון מהונדס:

הפגנות של הארגון גרינפיס נגד ירקות ופירות מהונדסים:

באתר גרינפיס מנסים למנוע שינוי גנטי של יבולים חקלאים:

“עבור החקלאות המקיימת, מגוון ביולוגי הוא בעל ערך חיוני וחובה לשמור עליו. הוא עומד בבסיס שירותים אקולוגיים חיוניים כמו האבקה ומחזור; מגוון הזנים החקלאים המגודלים מהווה את יסוד בטחון המזון עליו נשענת האנושות.

חקלאות מקיימת שואפת לקחת בחשבון את גבולות הסביבה הטבעית. היא מעודדת הפחתה בשימוש בחומרי הדברה, חומרים מזיקים לבעליי חיים, לצמחים, לקרקע ולמשאבי המים. היא מצדדת בשיטות של הדברה ביולוגיות, דרך שימוש באויבים טבעיים של מזיקים ויצירת מגוון גידולים.

העובדה שהחקלאות המודרנית מתבססת על סוג אחד של יבול, מתישה את הקרקע ומכלה את משאביה – דבר המחייב לכרות מהאדמה בחומרי דשן מתכלים ומזהמים. מוצאם של חומרי דשן אלה הוא בכריית אשלג ופוספט, וכן הפקת אמוניה תוך שימוש בנפט וגז טבעי. חקלאות מקיימת מכבדת את הקרקע דרך ביסוס החקלאות על רוטציה של יבולים ושימוש בדשן ביולוגי, על מנת לתת מקום גם ליבולים המזינים את הקרקע במרכיבים החיוניים לה, להתבסס על משאבים מתחדשים, ולמנוע סחף קרקעות.”

“‏האפשרות לשנות גנטית כל אורגניזם מהווה ניצחון ‏בולט של האדם – מדובר בפריצת מחסום המין בטבע. מין‏היא קבוצת בעלי חיים או צמחים היכולים להתרבות הדדית ‏ויש להם צאצאים פוריים. עד כה ניתן היה לנסות ולהשביח‏ צמחים או בעלי חיים באמצעות הכלאות. כל זני הכלבים ‏המוכרים לנו טופחו ופותחו באמצעות רבייה מבוקרת. ‏המגדלים דאגו להכליא את היצור המבוקש (יונים במקרה של דארווין, אפונים במקרה של גרגורי מנדל, א.ב.).

ולסיום, שיר המדבר על הנדסת האפרסמון:

אפרסמוןיורי פארמר-מילר

האם אפרסמון הוא לגמרי טבעי

או שמא הוא נוצר במין ניסוי מדעי?

האדם שבעולם מתנהג כרודן

שילב במעבדה שני סוגי פרי

ויצר אפרסמון, טעים וגם בריא

עשיר מאוד בויטמין אי

ומדוע נבחר דווקא השם אפרסמון?

האם זהו שילוב של אפרסק ורימון?

אין זה מסגנונו הרגיל של האחרון

להשתתף במין ניסוי מסוכן שכזה

אפילו לא רק בשביל הממון

ולכן השערתי הפרטית היא

שאפרסמון מורכב מאפרסק כמובן

ומשזיף בריא ועסיסי

לפי כל הגיון היה צריך זה להיקרא אפרשזיף

אבל היה כבר פרי מדהים שנקרא אפרושזיף

והמדענים לא רצו שיתבלבל אף אדם

בין הפרי שיצרו בזיעת אפם

לבין גרסת פוליטיקלי-קורקט של שזיף כושי

איך הנדסה גנטית משפיעה על המחירים?

הנדסה גנטית על ירקות ופירות אמנם משפיעה על ערכיהם התזונתי, אך הוא משפיע גם על ערכן הכספי. פיתוח ירקות ופירות מהונדסים גנטית עולה הרבה, אך כך מתחיל התהליך. בוא נגיד שעלה לכם רעיון לשפר ירק או פרי כלשהו, ויש לכם את הכסף והאנשים כדי לשנות אותו גנטית, הרעיון פה עובד כך: יש לנו ירק מהונדס גנטי שבריא יותר או מכיל יותר מוויטמין מסוים, עליית יצירתו הייתה גבוהה וסיפוקו ע”י מגדל מסוים גם, איך אפשר להרוויח מכך? לשאלה זו יש תשובה אחת: להעלות את המחיר של המוצר שלכם ולשווק אותו כטוב יותר. דבר זה יוביל לכמה דברים: מחירות המוצר, הבסת מתחרים בשוק(אם יש) ויצירת מוצר חדש שעכשיו כבר מוכר. אך למרות כל הנאמר, השוק של ירקות ופירות תמיד גדל, וכל יום יכול לבוא מתחרה נוסף עם ירק או פרי מהונדס טוב יותר. כך בעצם נוצר השוק, מה שאומר שככל שאנשים ימשיכו את התחרות, כך יותר המחירים יגדלו, כמובן שישנם משתנים אחרים רבים כמו: הספק, מגדל הירק, מזג האוויר וכדומה. בגלל התחרות התמידית של “למי יש את הירק המהונדס טוב יותר” הירקות והפירות שלנו השתנו הרבה ממה שהיו בתחילת דרכם ולכאן בא השינוי במראה בירקות ובפירות.

איך הנדסה גנטית השפיעה על המאפיינים החיצוניים?

“הנדסה גנטית היא תהליך של שינוי גנים ביצורים חיים באופן מלאכותי על ידי האדם ובכך שינוי תכונותיהם.”(ויקיפדיה)

“תכונותיהם” כוללות מראה, זאת אומרת שכאשר צמח מהונדס גנטית מראו משתנה ממה שהיה פעם לדוגמה: כתוצאה בשינוי ברקמות הירק המוכר “מלפפון” ניתן לקבל שיבוטים של המלפפון רק קטנים יותר כתוצאה בשינוי הרקמות כך שיתקבלו “מלפפונים קטנים”.

דוגמה נוספת היא האפרשזיף: עם השינויים של ההנדסה הגנטית ניתן גם לשנות את הDNA בעקבות ערבוב של שתי סוגים בפירות: מהפירות “אפרסק” ו”שזיף” יוצא הפרי “אפרשזיף”

מדענים הצליחו ליצור בהשבחה גנטית גם זנים קצת מוזרים של פירות וירקות, כמו תפוח אדמה סגול, שגם סופג פחות שמן בטיגון, קיווי מתוק בצבע צהוב או אדום, קולרבי סגול, ואפילו גויאבה בלי ריח.

כל הצמחים האלה הם דוגמה ליכולת השפעה של ההנדסה הגנטית על המאפיינים החיצוניים של הצמחים .

אך לרוב המהנדסים  משתמשים ביכולת הזאת של ההנדסה הגנטית כדי לתת לצמח (פרי ,ירק) מראה מושך ,למשל : עגבניות גדולות ואדומות יותר , תפוחים ירוקים יותר וכו’ .

בימינו ,קשה מאוד למצוא על מדפי החנויות  פרי או ירק שגם נראה טוב , וגם בעל ריח וטעם נאה , מכיוון שאין ביכולתם של המהנדסים לעשות זאת עד היום , וכמובן שכבר לא רואים בזה צורך מכיוון שהמראה של הפירות והירקות גורם

לאנשים לקנות אותם ובעקבות זאת המהנדסים ממשיכים לנסות לייפות את הצמחים במקום לעבוד קשה על שיפור הטעם והריח.

.

פרק דיון ומסקנות

לאחר שכל אחד מאיתנו חקר ובדק את הנושא שלו, שיתפנו אחד את השני בסיכומים שלנו ודנו על המסקנה של המחקרים שלנו.

לאחר ששוחחנו קצת ביחד הגענו למסקנה משותפת שכולנו הסכמנו עליה: “הפירות והירקות שאנו אוכלים יום יום השתנו בכל איכות שלהם, דבר זה כולל מראה וטעם ,כמה הן עולות, למה כדאי ולמה לא לאכול אותן והערכים התזונתיים שלהם. בגודל עצום וכנראה תמשיך כך עד העתיד הרחוק”

משוב ורפלקציה

לאחר העבודה לכולנו היה מה להגיד על העבודה, חלק היו מותשים, חלק היו כעוסים וחלק נהנו מחקירת הנושא שלהם.

למרות שבעבודה עבדנו כצוות היו פעמים שבהם נכנסנו למריבות או כעסנו אחד על השני בגלל דברים כמו “איפה אתה בעבודה” ו”למה שאני אעשה את זה”.

אך למרות כל הנ”ל, כולנו עדיין חברים, אותם חברים שאתה מדבר איתם בהפסקה, אותם חברים שאתה יוצא איתם בערב ומדבר איתם אחרי בית ספר.

נראה כי למדנו יותר ממה שחקרנו בעבודה הזאת, למדנו יותר על עצמנו, ועל אחד והשני, על איך לעמוד בלחץ, אבל הדבר הכי חשוב שלמדנו היה איך לעבוד כצוות, ואמנם כל המכשולים והבעיות שעברנו, נראה כי לבסוף למדנו יותר ממה שחשבנו שנלמד.

הצעת חקר חדשה בעקבות תוצאות החקר שערכתם

תוצאות המחקר היו שהפירות והירקות כן השתנו, אולי אפילו יותר ממה שהיינו רוצים לדעת על אותם עגבניות או דובדבנים.

אך נראה שעברנו רק על קצה הקרחון, יש עוד עולם שלם, עמוק יותר בנושא הזה, שחלק מאיתנו היינו רוצים לחקור, והחלק האחר היה מעדיף לא לדעת יותר מדי על האוכל שלו.

הצעת החקר החדשה בעקבות תוצאות החקר היא “כיצד מגוון הפירות והירקות משפיעים על האדם הצורך אותם”

הצעה זו עלתה מכיוון שמסקרן אותנו לדעת איך האדם השתנה מהשינוי של הפירות והירקות, ודבר זה אפשרי למחקר.

סיכום וביבלוגרפיה

לסיכום, הפירות והירקות שהיו פעם השתנו בצורה ממשית, ההנדסה הגנטית שינתה את הכל, מהערך התזונתי והערך הכספי עד המראה, ואומנם יש לכך יתרונות וחסרונות רבים. ולפי הקצב של כמה השנים האחרונות, אפשר רק להניח שהפירות והירקות שאנחנו מכירים כיון לא יהיו אותו דבר עוד 100 שנה או פחות.

http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA

http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=370&ArticleID=4843

http://www.hayadan.org.il/gal60gm-101003

http://www.health.gov.il/unitsoffice/hd/ph/fcs/novelfood/pages/engfood.aspx

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA

https://nikoor.wordpress.com/%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94-%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA/10-%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A1-%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA/

http://www.rambam-medicine.org.il/category/organic

http://www.vegazine.co.il/%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94-%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7/

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3554263,00.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3929435,00.html

http://www.ynet.co.il/Ext/App/TalkBack/CdaViewOpenTalkBack/0,11382,L-3453615-3,00.html