עבודה בהיסטוריה

יומנו של חיים שמואל בן אדם נשוי בן 38 עם שתי ילדים

אני

אני נולדתי בעיר שפייר בתאריך 2/3/1084 אני בן 38 ואני נשוי לאישה שקוראים לה שרה יש לי שני ילדים אחד בן שמונה ואחד עוד מעט בן שלוש עשרה ואנחנו גרים בעיר שפייר.  החיים שלי קלים בגלל שאני עם אשתי במצב ממש טוב וגם עם ילדי. מצבי הכלכלי הוא טוב מאוד כי אני סוחר של בדים ואני מרוויח הרבה כסף בעבודה ואשתי בבית מטפלת בילדים.  

המסע שלי בספרד כסוחר

אני נסעתי לספרד לחודש, כי בקשו ממני למכור שם את הבדים המיוחדים שלי ושל חברי הטוב. אחרי שלושה ימים מכרנו רק שני בדים אחרי עבודה קשה פתאום אנשים עזרו לנו ומכרנו באותו יום 40 בגדים קשים ביום ה13 הכרתי שם אישה חדשה בסוף החודש הצלחתי למכור את כל הבדים שהביאו לי למכור, וכשחזרתי הביתה אמרו שיש חוק של הרגמ”ה שאסור לשאת יותר מאישה אחת ולכן נדרשתי להתגרש מאשתי שבספרד. 

בר מצווה לבני

לקראת הבר מצווה של בני אני ואשתי מתרגשים מאוד. אבל בני לא האמין בדתינו בהתחלה ולא רצה אבל בני דודיו שיכנו אותו הפרשה של בני היא פרשת בראשית. אני לוקח את בני לרבי שמלמד את בני את הפרשה וגם את הטקס. לפני שהלכנו לבית הכנסת קניתי לבני תפילין ותלית חדשה משפייר  בני שמח מאוד ונרגש לפני העליה שלו.  בבית כנסת בני קרא יפה וכשסיים רקדנו בבית כנסת עם הרב והלכנו לביתנו מאושרים לאכול ארוחת צהריים אחרי שאכלנו בני אמר לי שאולי הוא יניח תפילין בכל יום חוץ מיום שבת כי אסור 

חג הפסח

בחג הפסח אנחנו מזמינים הרבה אורחים כמו אבא, אימא, בני דודים ועוד קרובי משפחה. יום לפני שכל האורחים באים אנו מוציאים את כל החמץ מהבית. 

כשכל האורחים באים אנחנו נותנים להם מגילות של פסח וקוראים ביחד בה. למשל קראנו את כל 10 המקום שמשה הביא על פרעה למשל חושך, צפרדעים, דם, ברד ועוד השנה הזמנו אורחים שבחיים לא קראו את מגילת פסח והם נהנו ממש לקרוא איתנו

אחרי שאנחנו קוראים אנחנו אוכלים את המאכלים של פסח ואז את הארוחה, אחרי זה אבי מחביא את האפיקומן ובני הבכור תמיד מוצא אותו. אבל השנה הבן הכי צעיר במשפחתנו מצא אותו 

בשבת

 בבוקר של יום שבת אני מפתיע את אשתי בבוקר עם פרוסה של לחם ויין בצהריים אני ושתי מקפלים את הבגדים ושמים אותם בחוץ אחרי שנקנו אותם אנחנו שמים אותם בחוץ להתייבש ביום שבת אנחנו אוכלים רק המשפחה שלנו. ארוחת ערב

אנחנו עושים קידוש ואז אוכלים בשר כשר לא אוכלים חלב ובשר ביחד ואנחנו מקדשים בזמן הארוחה. לפני הקידוש אני הולך לבית הכנסת מתפלל שם ולפעמים אני לוקח את בני לבית הכנסת אחרי שאכלנו.