פלא

עלילה: הספר מספר על ילד שנולד עם פנים “מעוותות” והוא מתכונן ללכת לבית ספר.

כאשר הוא מגיע לשם הוא מבין שקשה לו אפילו יותר ממה שחשב, אבל אחרי כמה זמן הוא מתרגל ורוכש חברים טובים כמו: ג’ק וסאמר. לאחר מכן ילד בשם ג’וליאן מתחיל לא לחבב אותו והחליט לעשות עליו סוג של חרם אבל כששאר הכיתה יוצאת לטיול שנתי הוא מגלה שהרבה ילדים רוצים להיות חברים שלו בגלל שכולם דיברו על ילדים שהרביצו לו ולכמה ילדים ובטיול שמח בגלל שג’וליאן לא הגיע.

וגם לפני הטיול השנתי כלבתו “דייזי” מתה, אבל כאשר חזר גילה שכנו לא כלב חדש בשם “דובי”.

ובסוף השנה אוגי גילה שג’וליאן עוזב את בית הספר. אחר כך חילקו לילדים פרסים והוא קיבל את הפרס החשוב.

דברים שהייתי רוצה לספר על אוגי: לדעתי אוגוסט הוא ילד אמיץ וילד שמתמודד עם מה שיש לו וגם זה מיוחד איך הוא צמח בכיתה ה’ והתגבר על כל דבר ורכש המון חברים. אני רוצה לספר עליו שהוא ילד מיוחד ושאין דבר שעומד בדרכו.

אוגי הוא גם ילד שיש לו מזל בגלל שיש לו “בעיות בפנים” אז יותר מתייחסים אליו וגם אוגי הוא קצת מפונק אבל זה בגלל שהוא היה בבית כל הזמן והתייחסו רק אליו אבל כשאר הוא הגיע לבית הספר הוא כבר הפך להיות יותר כמו ילד רגיל ובסוף השנה הוא כבר ילד רגיל לגמרי בפני כולם.

הדמות הנוספת שהייתי רוצה לספר עליה היא: מירנדה.

לדעתי מירנדה היא ילדה בודדה שלא מתיחסים אליה טוב בבית ושהיא פחות חברה של ויה כבר אבל עדיין חברה.

מירנדה מאוד אוהבת את אוגוסט ודואגת לו ומרגישה כאילו היא האחות הגדולה שלו.

ומירנדה נראית לי כמו בנאדם נחמד מאוד.

היא גם בנאדם מוותר כמו כשהיא נתנה לויה להחליף אותה בהצגה, אפילו שזה היה בעצם כי אף אחד מהמשפחה לא בא לראות אותה משחקת בהצגה.

רגשות שעלו לי בזמן הקריאה: בזמן הקריאה היה לי כל כך הרבה מתח שלא יכולתי להפסיק לקרוא מהספר, הספר גם עורר בי רגשות של שמחה כאשר אוגוסט מצליח לעשות משהו טוב או שכולם אוהבים אותו פתאום.

אחד הרגשות הם גם עצב, הייתי עצוב כאשר אוגוסט הגיע לבית הספר החדש שלו וכולם קראו לו מפלצת, יצור ועוד…

וכאשר כלבתו דייזי מתה ממחלות.

הרגש האחרון שעלה לי בסוף הספר הוא קנאה, כי בסוף כולם רוצים להיות חברים שלו והוא זה שקיבל פרס מאוד חשוב.

מנורת קסמים: אם הייתה לי מנורת קסמים הייתי מבקש שסבתא שלי מצד אמא תחזור לחיים.

סבתא הייתה בשבילי הסבא/סבתא היחידה שראיתי בחיים שלי.

והיא מאוד חשובה לי, אחד הדברים המעניינים על סבתא שלי הוא: שלא היה בנאדם שלא אהב אותה מרוב שהיא הייתה בנאדם טוב.

והיא תמיד התמודדה עם קשיים לפני שהיא נפטרה.

והייתה לנו אהבה הדדית מאוד גבוהה.

הייתי רוצה לשתף שכאשר קראתי את הספר הרגשתי הרבה בין מתח להתרגשות.

פשוט לא יכולתי להפסיק לקרוא מהספר אפילו אם רציתי להפסיק.

והרגשתי כאילו אני בעצמי דמות בספר ועוזר לאוגי.