תקציר עלילת הספר פלא

גיבור הספר אוגי פולמן נולד עם תסמונת שגרמה לעיוות חמור בפניו שגם לאחר   ניתוחים רבים הותירו אותו עם מראה מוזר ומשונה

לאחר 4 שנים שזכה אוגי לחינוך ביתי הגיע זמנו ללכת לבית הספר

בבית הספר הוא נאלץ להתמודד עם  בריון שפוגע בו בכל הזדמנות

מנגד הוא רוכש חבר חדש-גק, אך נפגע כשמגלה שגק צוחק ומשפיל אותו מאחורי הגב לעזרתו חשה סאמר שהופכת לידידתו גק ואוגי משלימים , ואט אט הוא רוכש את לבם של שאר תלמידי בית הספר

במקביל  לסיפורו של אוגי מתאר הספר גם את התמודדותם של הסובבים אותו בהם חט חברו הטוב גק ידידתו סאמראחותו ויה חברתה לשעבר מירנדה וחברה של ויה       גסטין

                                          .1.

         הדברים שאני רוצה לספר על אוגי

אוגוסט פולמן הוא ילד עם עיוות בפניו יש לו אחות גדולה ושני הורים שלא מפסיקים לקרקר סביבו ביום הראשון של אוגי בבית הספר כולם נגעלו ממנו וחלקם קראו קראו לו זומבי או מעוות אבל רק מי שהכיר אותו באמת ידע שהוא מצחיק ביישן ובסך הכל נחמד.

.2.

           הדברים שאני רוצה לספר על ויה

ויה היא אחותו הגדולה של אוגי היא אוהבת את אחיה ודואגת לו אך רוב הזמן היא מרגישה לבד החלק של ויה בספר הוא החלק העצוב ביותר והאהוב עלי מכוון שמה שויה עוברת במסעה יותר גרוע ממה שאוגי עובר[ לדעתי] ויה מספרת שסבתא היית היחידה שיתיחסה עליה כמו לא אל אף אחד אחר הכל נהרס כשסבתא מתה  בחרתי את ויה מכוון  אמיצה גיבורה ואחראית

.3.

                 רגשות  

הרגשות שהייתי רוצה לדבר עליהם הם מתח עצב מתח ודיכאון

עצב מתוך הבנה כלומר באמת אבל באמת להבין מה כל אחד ואחת עוברים זה  קשה נגיד כשלא מתייחסים עליה או כשמתייחסים עליו כאילו הוא זומבי או מעוות

מתח מכוון שכל דבר בספר הוא לא צפוי לדוגמה כשאוגי הולך לטיול שנתי הוא  נהנה  ופתאום יש בריונים שמציקים לו או כשויה הולכת לבית הספר ופתאום יש לה  חבר שום דבר לא צפוי לכן  כשקראתי את הספר כל הזמן הייתי במתח

והדיכאון בא ממקום של הזדהות בעיקר עם ויה כשלאף אחד בקושי אכפת ממנה וכשהיא מאבדת משהי שבאמת מאוד חשובה לה

.4.

                   מטה קסמים

אם לי היה מטה קסמים הייתי מבקשת שתי משאלות הראשונה שיהיה שלום בעולם

והשנייה שיהיה שלום לעולם כלומר שכולם יותר יתחשבו ולא יזהמו את כדור הארץ

.5.

                     סוף

                                                                                                                                                                                                             מאת יעל זיגל