אביב 1914 – החתונה ועזיבת ארץ ישראל

• יומני היקר, התחנתי עם בעלי חיים אברהם, החתונה הייתה בעתלית והייתה שקיעה ממש יפה. חיים הוא סוחר בולגרי. עברנו ביחד לקושטא שבטורקיה בשביל שהעסקים של בעלי היקר ימשיכו לפרוח. הם אכן פרחו ונהינו ממש עשירים. זאת תקופה ממש טובה ומצליחה בשבילנו אבל אני מאוד מתגעגעת למושבה שלי בארץ ישראל ולא מפסיקה לחשוב על מתי נחזור לשם ואם בכלל נחזור.

לקראת סוף 1915 – הגעגועים לארץ ישראל וחיי העסקים של בעלי

• יומני היקר, אני לא מסוגלת יותר עם הגעגועים לארץ ישראל ולמושבה. החלטתי להיפרד מבעלי אך עדיין נשארנו נשואים, הנישואים שלנו לא היו טובים עקב היעדרותו שהיה בנסיעות עסקים ברחבי אירופה כל הזמן ובשל הגעגועים הבלתי פוסקים שלי לארץ ישראל ולחיי המושבה. לכן, אני רוצה לשוב לארץ ישראל ולביתי בזכרון יעקוב.

1915  25 בנובמבר

• יומני היקר, 1916 כבר ממש בפתח, יצאתי היום לדרכי מטורקיה לארץ ישראל שכל כך התגעגעתי אליה. בתקופה זו, מלחמת העולם הראשונה בעיצומה. בדרכי, אני נאלצת לראות את רצח העם שביצעו הטורקים נגד הארמנים, אני ממש מפחדת כאן ולא מאמינה שאני רואה את המחזות המחרידים האלה.

 1915  16 בדצמבר

• יומני היקר, אחרי שלושה שבועות של סבל ברכבת עם קרונות מלאים בחיילים ובדרכים המשובשות של אנטליה באמצעות עגלות איכרים הגעתי סוף סוף לארץ ישראל, הגעתי לעפולה ומשם אחי- אהרון לקח אותי לביתי בזכרון יעקוב שכל כך רציתי לחזור אליו כבר תקופה. מאז הדרך הארורה הזאת, כל פעם שאני שומעת את המילה “ארמנים” זה גורם לי להתקף היסטרי ואני נזכרת שראיתי בתחנה אחת אלפי אנשים ארמנים מורעבים, מוכי טיפוס, שוכבים על האדמה ליד הפסים ומחכים ימים שלמים לרכבת שתיקח אותם דרומה.

תחילת 1916 – הקמת ארגון המחתרת ניל”י

• יומני היקר, התחילה השנה החדשה. בעקבות המחזות הנוראיים שראיתי בדרכי לארץ ישראל הצטרפתי לאחי אהרון שהקים את ארגון המחתרת ניל”י- נצח ישראל לא ישקר. מטרתו של ארגון המחתרת היא לסייע לבריטים בריגול נגד התורכים, ששולטים במדינת ישראל . אחי נסע לאירופה ובינתיים אני מרכזת בשיתוף עם אבשלום פיינברג את הפעילות המחתרתית של נילי וגם את ניהול תחנת הניסיונות החקלאית.

אמצע-סוף שנת 1916 – העברת מסרים לבריטים

יומני היקר, התחלנו בזמן האחרון להעביר מסרים לבריטים בעזרת יונות דואר וגם בעזרת האנייה הבריטית שפקדה בקביעות את נמל  עתלית. אנחנו מקווים שהפעילות שלנו כארגון מחתרת תשמש לרקע תביעה עתידית מהבריטים לתת זכויות לאומיות ליהודים בישראל. דרך פעולתם ויחסם המתנשא כלפי הישוב בארץ .קמו להם מתנגדים רבים מקרב הישוב

אמצע פברואר 1917 – מות אבשלום וניהול רשת הריגול

• יומני היקר , תקופה לא קלה עוברת עלי בזמן האחרון. בהיעדרם של אחי, שעזב את ארץ ישראל והגיע למצריים הבריטית ואבשלום פייבנרג , שנהרג על ידי הבדואים, אני ויוסף לישנסקי ממשיכים את פעולותיה של ניל”י ושל רשת  הריגול לבד ומאוד קשה להסתדר בלעדיהם כי הם היו מאוד טובים בלנהל את כל הדבר הזה.

המשך שנת 1917 – מסעות בממלכה הטורקית העות’מאנית

• יומני היקר, אני ויוסף לישנסקי מעבירים מידע לסוכנים בריטיים מעבר לחוף. ובזמן האחרון ערכנו כמה מסעות נרחבים בשטחי הממלכה הטורקית העות’מאנית, אספנו מידע שימושי לבריטים, והבאנו אותו ישירות למצריים. המידע הועבר באמצעות אוניית הריגול הבריטית שהפליגה בין מצריים לבין חוף עתלית ועבירה גם אנשים, כסף וציוד. באחת הפעמים שהפלגתי למצריים, אחי ייעץ לי להשאר בשטח הבריטי, מחוץ להישג ידם של הטורקים. לא הקשבתי לו ושבתי לזכרון יעקוב להמשיך בפעילות שלי

ספטמבר 1917 – מעצרו של נעמן בלקינד

• יומני היקר, נעמן בלקינד ניסה לחצות את קווי החזית, בדרכו למצרים, במטרה לגלות את הסיבה שאבשלום פיינברג נעלם כי הוא לא ידע שהוא מת. בדרכו לשם הוא נתפס ונכלא בכלא בבאר שבע, שם נשפט ונידון לתלייה, בהמשך שינו הטורקים את דעתם כדי להוציא ממנו מידע מכייון שהם חשדו בו. אנחנו בינתיים, תכננו לשחרר אותו על ידי שוחד או על ידי כניסה חמושה אל הכלא שלו כשאנחנו מחופשים לשומרים טורקים, אך זה לא קרה בסוף. בלקינד נשבר בחקירתו בגלל העינויים הקשים וסיפק לעות’מאנים פרטים על הרשת.

סתיו 1917 – הטורקים עלו עלינו

• יומני היקר, נתפסה אחת מיוני הדואר ששלחנו עם מסר לבריטים , היא בביתו של אחמד בק בקיסריה . בעקבות מעצרו של נעמן בלקינד ועוד הדלפות, הטורקים החלו לחשוד בקיום רשת ריגול יהודית. הבריטים הציעו לי לברוח מהארץ דרך הים, סירבתי להם. בגלל שלא הצלחתי להסדיר פינוי לכל חברי ארגון ניל”י, נשארתי כאן בזכרון יעקב.

אוקטובר 1917 ערב חג סוכות

• יומני היקר, היום צרו השלטונות הטורקים על המושבה. נגמר, הם ניצחו אותנו ואין עוד מה לעשות. כנראה שהם עלו עלינו בעקבות הלשנה. הטורקים תפסו אותי ואת כל חברי ניל”י, כולל אבי ואחי. הטורקים לא תפסו את יוסף לישנסקי מכיוון שהוא הספיק להימלט להם. הוא התקווה האחרונה שלנו.

אוקטובר  1917 כמעט שבוע אחרי ערב חג סוכות

• יומני היקר, אני כבר ארבעה ימים בשבי אצל הטורקים, קשה לי מאוד. במשך כל יום מהארבעה ימים שאני נמצאת כאן אני עוברת עינויי קשים מאוד אבל, אני לא מגלה לטורקים כלום מסודות הארגון לא אכפת לי כמה הם יענו אותי אני לא מתכוונת להוציא מילה מהפה גם אם זה יעלה לי בחיים שלי.

18:00  1917  5 באוקטובר

• יומני היקר, לא סיפרתי לטורקים כלום. אחרי ארבעה ימים של עינויים קשים וסבל הטורקים רוצים להעביר אותי לבית כלא בנצרת ומשם לדמשק לתלות אותי ולהרוג אותי. אני ממש מפחדת אבל אין מה לעשות אסור לי לספר להם כלום בשום מחיר. אני ביקשתי מהם ללכת הביתה בשביל להתקלח ולהחליף בגדים

 20:00  1917  5 באוקטובר

• יומני היקר, הגעתי הביתה. אני לא מתכוונת לתת להם את העונג להרוג אותי. אני לא באמת הולכת להתקלח ולהחליף בגדים אני הולכת לירות בעצמי במקלחת, לדעתי זה המעשה הכי נכון לעשות למרות שכל החיים עוד לפני אני מעדיפה לשים קץ לחיי בשביל לא לספר להם סודות של הארגון. כתבתי צוואה ונכנסתי למקלחת עם האקדח.

ארבעה ימים אחרי ניסיון ההתאבדות   – 1917  9 באוקטובר

• יומני היקר, לפני ארבעה ימים יריתי בעצמי ואני עדיין גוססת, מאוד קשה לי, הסוף שלי קרב אך אני שמחה שעשיתי את המעשה הזה ושלא סיפרתי לתורכים כלום והשמדתי גם את כל המידע שהיה לי כדי שהם לא ידעו כלום על השיטה שבה פעלנו, מי החברים שלנו ומי שיתף איתנו פעולה. אני מרגישה שאני הולכת למות בכל רגע.

שיהיה בהצלחה, שרה אהרונוסון

המקורות שהשתמשתי בהם : אאוריקה, אתר יזכור ופיסת היסטוריה