עבודה בגיאוגרפיה
שאלת החקר: מהם הגורמים המזהמים את הים והחוף?
מגישים: יעל רייפמן, עדן קליגה, מיקי מילנוב, ניתאי דהן וגילעד קדוש
כיתה: ט’5

ראשי פרקים
– פרק 1 – מהו זיהום?
– פרק 2 – כמה עובדות על הים
– פרק 3 – הגורמים המזהמים את הים
– פרק 4 – הגורם העיקרי המשפיע על זיהום הים והחוף
– פרק 5 – האם גם הים מזהם את החוף?
– פרק 6 – חקיקה בנוגע לזיהום החוף והים
– פרק 7 – המלצות לשיפור מצב בחופים
תשובות דף עבודה:
שאלות נוספות דומות: האם הזיהום הוא חד צדדי (בכיוון החוף לעבר הים או גם מהים לעבר החוף?) האם זיהום הים מגיע רק מישראל או גם מארצות רחוקות? איך ישראל מתמודדת עם הזיהום?
השערות: אנו משערים שהגורמים העיקריים שמזהמים את הים והחופים הם מפעלים, ביובים,
ואנשים המתרחצים בים.
שיטת המחקר: אנו נחקור את הנושא על ידי האינטרנט, ספרים המספרים על הנושא. בנוסף נעזר בבלוגים של אנשים פרטיים שחקרו את הנושא.
מדוע בחרנו בשאלה זו?: בחרנו בשאלה זו כי הים מהווה שני שלישים מכדור הארץ והוא משמש כמקור מים חשוב מאוד בחיינו. רצינו לחקור את התופעה כדי לחשוב על פתרונות ולהבין את ההשלכות של החוף הים והים עצמו.
הערות/הארות: לבדוק מהי השפעת הביובים, המפעלים, האוניות, פיפי של בני אדם על החוף והים.
מבוא
לאחר חשיבה מעמיקה, הנושא שהכי העסיק ועניין אותנו מתוך ספר הגאוגרפיה -“ישראל האדם והמרחב” היה איכות הסביבה בישראל מכיוון שזהו נושא שמשפיע על החיים שלנו ומתוך הנושא הגדול והכללי הזה, בחרנו את נושא זיהום הים והחופים מכיוון שסיקרנו אותנו הגורמים לכך והשפעתם על הים וזהו נושא שחשוב וקרוב אלינו בתור מתרחצים בים בשעות הפנאי. לאורך הימים והחופים מתרחשות פעולות רבות כגון: דייג, שייט, רחצה, נופש ועוד כלומר, יש ניצול מלא של הימים והחופים. למרות זאת, ישנם ימים רבים מזוהמים בגלל גורמים שונים ולכן לא ניתן בהם לבצע כבר שום פעולות ולכן רצינו ללמוד, להרחיב ולהעשיר את הידע שלנו בנושא הזה בכדי להבין מהם הגורמים לזיהום החופים והימים ולהבין האם פועלים ומעורבים גורמים חיצוניים למניעה של הזיהום, האם זה מספיק והאם גם אנחנו, האזרחים הפשוטים, נוכל לעשות משהו בעניין. במהלך חקר העבודה גילינו דברים שלא ידענו לפני כן וגילינו שישנם כל כך הרבה גורמים שהם צד בעניין זיהום הים ואחד מהם הוא אף אנחנו, בני האדם, בלי שאנחנו אפילו מודעים לכך.
לסיכום, אנחנו מאוד אוהבים את הים ולא היינו רוצים שהדורות הבאים לא יוכלו לחוות את ההנאה שאנחנו חווים במהלך הביקור בים.
פרק ראשון
מהו זיהום ?
זיהום הסביבה הוא כלל תופעות הזיהום הפוגעות בסביבה.
תופעה כלשהי נחשבת כזיהום כאשר היא הורסת את האיזון האקולוגי, באזור מסוים או בעולם כולו.
בנוסף לכך זיהום הוא חומר לא מוכר שנמצא במקום שאינו שייך אליו. לזיהום בדרך כלל השפעות רעות, כמו זיהום אוויר או זיהום בגוף האדם.
בזיהום הסביבה יש מספר סוגים של זיהומים כמו: זיהום האוויר זיהום תרמי זיהום רעש וזיהום הים בו נתמקד בעבודתנו.

פרק שני
כמה עובדות על הים
-ים הוא מצבור של מים מלוחים המחוברים אל האוקיינוס.
-רצועת החוף בישראל משתרעת על פני כ- 190 ק”מ. רק כ- 14 ק”מ מתוכם הם חופים שבהם הרחצה מותרת.
-כ- 60% מהפסולת שאנו מוציאים בחופים היא תוצר של המבלים בים, שלא דאגו לפנות את הפסולת שלהם בעזיבתם מהחוף.
-בישראל 16 נחלים זורמים לים התיכון, כולם מזוהמים ואסורים לרחצה.
-כמעט בכל החופים ישנם חלקיקי סלע הנקראים צדפים.

פרק שלישי
הגורמים המזהמים את הים
הגורמים המזהמים את הים הם-
-נפט ושמנים- בדרך כלל נפלט מספינות השטות בים וגורם לזיהום והרג של מאות בעלי חיים ימיים.
-שפכים- השפכים מגיעים מהביוב או מהמפעלים הנמצאים על יד החוף או שמוזרמים לים על ידי נהרות שמוצאם הים.
-פסולת מוצקה- הרוחצים בים משאירים פסולת רבה שחלקה נסחפת לים ומסכנת את החיות הנמצאות בה, או שנשארת על הקרקע ומזיקה גם לחיות על פניי היבשה ולעיתים אפילו הורגת אותם.
-כימיקלים- הכימיקלים מגיעים מהצבע המצפה את תחתיות הספינות, תחנות כוח ומפעלים תעשייתים. הכימיקלים מצטברים בשכבה העליונה בים וגורמת להרג רב של בעלי חיים.
-זיהום תרמי- מי הים משמשים לזיהום המתקנים בתחנות הכוח לייצור חשמל. כאשר מים אלו חוזרים אל הים הם חוזרים בכ- 10 עד 20 מעלות יותר משהיו. בעקבות כך כמות החמצן המומסת במים קטנה ושיבושים רבים קורים לבעלי החיים כמו- בעיות נשימה, שיבוש תהליכי רביה ועוד.

השפעת הביובים על זיהום הים
לביובים יש השפעה גדולה בים. חלק מהביובים מוזרמים על יד מערכת צינורות אל מתקן טיהור שבו מסולקים מהם חומרי הפסולת השונים בשיטות כימיות וביולוגיות. המים המטוהרים יכולים לשמש אחר כך לחקלאות ולצרכים תעשייתיים שונים,אבל לא לשתיה ורחצה. לפעמים אפשר למצוא שימוש מועיל אפילו לחומרים המוצקים המסולקים מהמים בתהליך הטיהור. אך לצערנו, לא כל מערכות הביוב בישראל מוזרמות למתקני טיהור אלא מוזרמים לים התיכון או לים סוף, או לנחלים, או נספגים באדמה ומגיעים למי התהום, כלומר- מזהמים את המים .גם במערכות הביוב התקינות קורות לפעמים תקלות, חלקן חמורות מאוד, שבגללן מי הביוב אינם מגיעים למתקני הטיהור אלא נפלטים לסביבה. זוהי הסיבה לכך שכמעט כל נחלי הארץ מזוהמים, וזיהום פוגע בבעלי החיים הימיים, באיכות חיינו, ובנו ישירות כאשר אנו מתרחצים בים.
-השפכים המגיעים מהיבשה הם מקור הזיהום העיקרי של חופי הים.
-השפכים מגיעים במישרין או בעקיפין דרך נחלים הנשפכים לים.
-מקור השפכים בתעשיות ובשפכים ביתיים, שטוהרו באופן חלקי או לא טוהרו כלל.
-הזרמת ביוב עירוני לים עלולה לגרום לזיהומים מיקרוביאליים, ולהרעלת בעלי החיים והצמחים בים.

השפעת המפעלים על זיהום החופים
מאז ומתמיד נהג האדם להשליך את השפכים שלו לנחל או לים. בעשרות השנים האחרונות, כתוצאה מהתרבות מספר האנשים, ומהתגברות הפעילות התעשייתית בים וביבשה החמיר המצב מאוד, והימים מזדהמים בכמויות גדולות יותר ויותר. השפכים הם מקור הזיהום העיקרי, הקשה והמאיים ביותר של הים. השפכים הם בעצם שפכי תעשייה, שמגיעים מאזורי התעשייה- המפעלים הקרובים לים. הם מכילים חומצות, מינרלים ומתכות כבדות, אשר חומרים אלה רעילים ביותר לבעלי חיים ולצמחים גם בריכוז נמוך. כמויות גדולות של שפכי תעשייה ושפכים עירוניים מוזרמים לימים בעיקר לחופים הצפוניים. האדם מבין את גודל הסכנות בזיהום הים, ולכן משנת 87′ האדם מנסה לטהר את השפכים המוזרמים לים כך שלא יהיו רעילים, אך, פעולה זו דורשת השקעה רבה ולכן יארך הטיפול בנושא עוד מספר שנים גדול.

השפעת האדם על זיהום הים
פעילות רבה מתרחשת באיזור החופים: נופש, דיג, ובניית נמלים ומעגני סירות. האדם הוא הגורם העיקרי לזיהום הים. למעשה הפסולת שאנו משליכים לים משפיעים על זיהום הים מאוד. הציבור, שנהנה מן החופים בפעילות נופש ופנאי, מותיר אחריו כמויות אשפה משמעותיות ורבות.
בנוסף גידול האוכלוסייה הוא מזהם גדול של הים. מיום ליום אוכלוסיית ישראל גודלת ב1.8% בשנה אחת בלבד.
ככול שאוכלוסיית ישראל גדלה כך גם זיהום הים של ישראל גדל.
פסולת מוצקה כמו שקיות פלסטיק לא מתפרקות ולכן הן נסחפות עם המים במשך שנים רבות. השקיות פוגעות
באיכות המים וגם בבעלי החיים החיים במים.
בנוסף לכך, הים התיכון הוא נתיב תחבורה מרכזי לכלי שייט המעבירים סחורה ומוצרים לאנשים החיים לחופיו. כלי השייט האלה משאירים אחריהם כתמי שמן ודלק, המזהמים את הים.
מיון מדגמי של אשפה שנאספה בחוף הניב את החומרים הבאים: %68 פריטי פלסטיק – שקיות, אריזות חומרי ניקוי, בקבוקי משקה, כלי אוכל חד-פעמיים וכד’. %8 פריטי זכוכית – בקבוקים, נורות וצנצנות. %7 חומרי מתכת – פחיות משקה, קופסאות שימורים, מכלי תרסיס וכו’. %7 חלקי עץ שונים. %10 פריטים אחרים – חבלים, קרטון, נייר, חלקי לבוש, ספוגים וכו’. (נלקח מתוך המשרד להגנת הסביבה).https://www.youtube.com/watch?v=9vn2DpOz4BI
פרק רביעי
הגורם העיקרי המשפיע על זיהום הים
האדם הינו הגורם העיקרי המשפיע על זיהום הים והוא גורם לכל בעיות הזיהום שציינו, אך הגורם הכי גדול המזהם את הים הוא- נפט
הנפט גורם למספר רב של בעיות בים-
-הנפט פוגע ביכולת של בעל חיים ימי לחמם את גופו
-פוגע ביכולת התזוזה של בעלי החיים
-פוגע ביכולת של בעלי חיים לצוף על פני המים
-לנפט ריח חזק, מה שמטשטש ריחות אחרים ומקשה על הצאצאים למצוא את הוריהם, מה שיגרום לרעב קיצוני עד מוות וגם מקשה על היכולת למצוא מזון.
-בעלי החיים בולעים את הנפט מה שיכול לגרום למוות.
-הזימים של בעלי החיים הימיים נסתמים מה שגורם לחנק ומוות.
-נפט יכול לעוור בעלי חיים
-חלק מבעלי החיים שבלעו נפט מורעלים, כך כשבעלי החיים הטורפים יאכלו אותם, גם הם עלולים למות.
– מוות ולפעמים הכחדה של זן מסויים

פרק חמישי
האם גם הים מזהם את החוף ?
גלי הים מביאים עימם פסולת מחופים אחרים ומלב הים. הפסולת מזהמת את החוף ופוגעת בהנאת המתרחצים. הכמויות האדירות של הפסולת שמזהמות את הימים והאוקינוסים נפלטות אל חופי ישראל והעולם. זוהי בעיה אקולוגית גדולה מאוד שפוגעת בעשרות אלפי בעלי חיים מידי שנה.
מהם החופים המזוהמים והנקיים ביותר ?


מפת איכות מי הרחצה בחופים בישראל

פרק שישי
חקיקה בנוגע לזיהום החוף והים
חוק המים, התשי”ט-1059, סימן א1, מניעת זיהום המים
חוק המים הוא חוק המסדיר את נושא המים על כל היבטיו: הפקת מים, חלוקת מים, שמירה על המים, מפעלי מים, שימוש במים, החדרת מים, אספקת מים ודמי מים.
-האיסור על זיהום מים הוא מאוד גורף. החוק קובע כי חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או אפילו עלולה לזהם מים, וכי אסור להזרים או להשליך כל חומר למקור מים.
-השר להגנת הסביבה רשאי להתקין תקנות כדי למנוע זיהום מים ולהגן על מקורות מים מפני זיהום
-השר להגנת הסביבה רשאי להתקין תקנות הקובעות הוראות בדבר איכותם של מים, למעט מי שתייה.
-לנציב המים סמכויות מנהליות להוציא צווים נגד מזהמי מים כדי להביא להפסקת הזיהום. סמכויות אלה לא הועברו לשר לאיכות הסביבה.
-לנציב המים סמכות להוציא צו הרשאה לצורך הזרמת שפכים למקור מים. הוא הגורם היחיד המוסמך להתיק הזרמת שפכים לנחל, בהתקיים תנאים מסוימים. סמכות זאת לא הועברה לשר להגנת הסביבה.
-העונש על עבירה של זיהום מים הוא מאסר שנה או קנס של 268,000 ש”ח, ואם היתה העבירה נמשכת, מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 17,800 ש”ח לכל יום בו נמשכת העבירה.
-קיים חשד שנעברה עבירה של זיהום מים, רשאי בית המשפט- אף לפני שהוגש כתב אישום- ליתן צו זמני נגד מי שחשוד בגרימת זיהום מים כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים.
-הורשע אדם בעבירה של זיהום מים, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש, לחייבו לנקוט את האמצעים הדרושים כדי להחזיר את המצב לקדמותו, ובתשלום ההוצאות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה
פרק שביעי
המלצות לשיפור מצב החופים
-להעמיק ולהחמיר באכיפה של חוקי זיהום הים ממקורות יבשתיים.
-לערוך בדיקות שגרתיות של איכות מי הים ובהתאם לכך לפעול בהתאם, וליידע את הציבור בתוצאות.
-להכשיר צוות חירום גדול שתפקידו יהיה לחימה באסונות זיהום.
-להרחיב את צוות המפקחים על אכיפת החוקים הבינלאומיים נגד זיהום הים.
-הגדלת תקציבים של מוסדות הפועלות נגד זיהום הים.
-לחייב רשויות מקומיות לנקות את כל החופים שברשותם.
-להקציב תקציבים נוספים למחקרים העוסקים במזהמים והשפעתם על האקולוגיה הימית.
איך כל אחד מאיתנו יכול למזער את הזיהום
– בחוף הים, לזרוק את האשפה לפח בלבד.
– להתאסף כקבוצה וללכת לחוף על מנת לאסוף את הזבל.
– להעיר לאדם המשאיר את הפסולת על החוף, ולוודא שהפסולת נזרקה לפח.
-להעביר מידע לסובבים אתנו על חומרת זיהום הים.

דיון ומסקנות
בתחילת העבודה הדבר שעניין אותנו ביותר היה מהו בעצם הגורם המרכזי שבגללו הים מזוהם מאוד. ככל שהתקדמנו בשלבי העבודה הגענו למסקנה שהגורם העיקרי לזיהום הים והחוף הוא הנפט. הבנו שהנפט פוגע בבעלי החיים שסביבת המגורים שלהם היא . לא רק שהנפט פוגע בבעלי החיים ויכול להכחיד אפילו זנים שלמים הוא עושה זאת בדרך יסורים שמונעת מבעלי החיים למות בטבעיות ובנחת. אנחנו מבינים שהנפט חשוב למדינתנו אך לא עלה בדעתנו שהנזק שהוא עושה כזה קיצוני משמעותי להמשך חייהם של בעלי החיים. בנוסף, למדנו שיש בידנו את רוב הכוח המשפיע על זיהום החופים והימות. תחילה חשבנו שהגורם שמזהם את הים הוא בני האדם מה שהתברר כנכון חלקית כי אנחנו בעצם אחראים על הזיהום מכל הבחינות.
משוב ורפלקציה
במהלך עבודת החקר למדנו דברים רבים, למדנו על הגורמים שמזהמים את המקורות הימיים שכל כך חשובים לנו, למדנו מה המדינה עושה כדי להקטין את הנזק ועוד דברים רבים. יותר מהכול למדנו איך לעבוד בצוות. תחילה, היו בינינו חילוקי דעות שונים ומחלוקות בנוגע לנושאים שונים, מבחירת שאלת החקר, עיצוב המצגת ועד בחירת כלי המחקר בהם נשתמש במהלך העבודה. רצינו לעשות ראיון אותו נערוך למומחה בנושא זיהום הים אך לצערנו לא היה אף מומחה שידע לתת לנו את המידע המבוקש. ככל שעבר הזמן התחלנו למצוא את היתרונות הרבים שיש בעבודת צוות כמו: ניצול יעיל יותר של הזמן שלנו בכך שנחלק את כל המשימות באופן שווה, כשנתקלנו בנושאים שלא הכרנו קודם חלק מחברי הקבוצה היו בקיעים יותר וכך כל אחד אמר מה הוא יודע ובעזרת המידע המשותף והאינטרנט יכולנו לענות על השאלות שעלו בצורה מלאה וטובה. לדוגמה: כשחשבנו מהם הגורמים העיקריים לזיהום הים והחוף כל אחד אמר את אחד הגורמים שהוא מכיר ולאחר חיפוש מהיר באינטרנט ענינו על השאלה. יתרון נוסף כשגילינו בעבודה כצוות היה החברה. כשאנו יושבים לעשות עבודה לבד אנחנו לעיתים לא מתעניינים בנושא ומבינים אותו לעומק. לעומת זאת, כשעבדנו כקבוצה כל אחד שיתף בתובנות שהוא יצא איתן. נהנו לעבוד וליצור את המצגת בדרך אינטרנטית כי אנו יודעים שהגיע הזמן שבית הספר ישתדרג ויתאים את עצמו לדרישות המקובלות בחברה המודרנית כיום.
מקורות מידע-ביבלוגרפיה
המשרד להגנת הסביבה
ויקיפדיה
מאקו חדשות
מטח-המרכז לטכנולוגיה חינוכית
משרד הבריאות
סבבה-שומרים על הסביבה
עיניים ירוקות
צלול
ecofriendly
ynet
כלי המחקר
כדי לגלות מהם הגורמים המזהמים את הים, היינו זקוקים לחפש במקורות מידע שונים.
מקורות מידע כמו – ויקיפדיה, כתבות מעיתונים, אתרים של רשויות טבע וכו’,
אך, לא הסתפקנו רק במקורות אלו, כתבנו חידון בנושא זיהום הסביבה כהמטרה היא לגלות כמה מהאנשים מזהמים את החוף, מה הם חושבים שהגורמים העיקריים לזיהום, וכמה הם חושבים שהם מזהמים את הים. את החידון שלחנו לחברינו לכיתה, להורים, מכרים נוספים ואת הנתונים אספנו ומהם הסקנו מסקנות.
בנוסף, רצינו לשמוע דעת מומחה, אז הכנו שאלון עם כמה שאלות ושלחנו ללהוסיף .
שאלון עם מומחה
שאלה- כמה זמן לוקח לנפט להעלם סופית מהאזור “הנגוע”? במידה והוא לא מתפשט הלאה.
תשובה- שנים, תלוי בתנאי הסביבה. בכל מקרה, הנזק האסתטי – השמנים במים, והזפת על החול והסלעים – יכול להעלם בתום כמה חודשים עד שנה. אך הנזק הביולוגי – הפגיעה בשרשרת ההזנה, הפגיעה ביצורים גדולים – והנזק הממשי לדייגים ולצרכני החוף והים, הנזק התדמיתי – יכולים להישאר למשך עשור ויותר. אך שוב, נא לזכור שמדובר בחוף פתוח לזרמים ולגלים, המסייעים למזער את הזיהום על שטח גדול ולרפא את הנזק. במפרץ סוגר כמו מפרץ אילת, או אפילו בחוף הים תיכוני, שתנועת הזרמים בו איננה חזקה, יכולה ההשפעה להישאר למשך שנים רבות. (ד”ר יעקב דפני)
שלום, שמי עדן ובמסגרת עבודה בית הספר אני וחבריי החלטנו לחקור את הגורמים לזיהום הים, וברצונו לשאול מומחה מספר שאלות-
1.האם ישנה דרך למזער את כמות זיהום הים מהמפעלים?
2.אם ניתן לשאוב את הנפט מעל המים?
הניסיון מוכיח כי פעולות שאיבת הדלק מהים, גם אם יבוצעו בים נוח ובתנאים אידיאליים, לא יצליחו להחזיר יותר מ 15-20% מהדלק שנשפך. אין להקל בכך ראש, זוהי כמות גדולה שיש לשאוף תמיד להוציאה מהים (פחות דלק על החוף) אך בגלל שינוי מהיר של תכונות הדלק בים ובגלל תנאים אובייקטיביים המקשים תמיד על הפעולות, התוצאה היא יחסית, כמות דלק קטנה שהוצאה מהים.
3.מתי החלה בעיית זיהום הים להיות כל כך גדולה?
4.אם יש מיני חיות ים שנכחדו עקב זיהום הים?
5.מה ההשלכות של הזיהום לטווח הארוך?
6.מה עלול לקרות אם הרבה מיני חיות ים יכחדו עקב הזיהום?
7.האם ישנם פרוייקטים גדולים שמטרתם לעצור את הזיהום?
תודה רבה מראש.
Published: Jun 7, 2016
Latest Revision: Jun 7, 2016
Ourboox Unique Identifier: OB-142099
Copyright © 2016