פרק 1-

סיטואציות הומוריסטיות והיתרונות שהן מקדמות

1. השנה אני עובדת שליש משרה בביה”ס ומתגברת תלמידים בקריאה. לפני כשבוע הגיעה תלמידה חדשה לביה”ס (כיתה א’). היא עברה בתחילת השנה מאילת הרחוקה לקריות והתחילה בבית ספר רגיל ולאחר קשיי הסתגלות ובעיות התנהגות רבות עברה אלינו (בי”ס חנ”מ- בעיות התנהגות ורגשיות). באחד הימים שלקחתי אותה היה לה מאוד קשה, וזאת לאחר שיעור בו זרקה כיסאות בכיתה ושוטטה בחוץ. לאחר כל אלה הבנתי שעכשיו תפקידי לחזר אחריה. תחילה היא לא רצתה לצאת אליי ולאחר ניסיונות רבים השתכנעה. ישבנו בספרייה, פרסתי בפניה מספר אופציות ללמידה באמצעות משחק והיא לא הסכימה לשתף פעולה. בחרתי לשים את הלמידה בצד, לדבר איתה קצת על התחביבים שלה ולהכיר אותה יותר. בשלב מסוים בשיחה היא אמרה לי שהיא רוצה לצאת לחצר, לא הסכמתי לה לצאת ואז היא לקחה את התיק בפנים זעופות ואמרה לי “זהו, אני רוצה ללכת הביתה, לשחק בצעצועים, לא רוצה להיות פה!”  ותוך כדי בחנה את תגובתי. אני בתגובה, אמרתי לה “את יודעת מה? גם אני רוצה ללכת הביתה, לשחק בצעצועים שלי ואין לי כוח להיות פה…” היא עצרה, הסתכלה עליי וחייכה חיוך גדול ללא שיניים שהשאיר אותה צמודה אליי עד ההפסקה.

בסיטואציה הזאת השימוש בהומור קידם מספר יתרונות:

– איזון הגוף והנפש- התלמידה חדשה בביה”ס ועל כן ישנם מתחים רבים שהרגשתי שהופחתו לה באותו רגע של הומור.

– מקדם תקשורת- מאחר ואותה תלמידה חדשה ואינה מכירה אותי, הרגע הזה בינינו קירב אותה אליי וממצב שהיא רצתה ללכת הביתה, היא נשארה איתי עד סוף השיעור ובביה”ס עד סוף היום.

– תומך בהתמודדות עם שינויים כואבים- אותה ילדה עשתה שינויים רבים וקריטיים לילדה בגילה- מעבר קיצוני של עיר מגורים, שני מעברים של מסגרות לימודיות (מהגן באילת לביה”ס הקודם בקריות ומביה”ס הקודם לביה”ס שלנו), חברים חדשים, צוות חדש, סביבה חדשה וכיתה א’ שזו שנה שבפני עצמה מביאה איתה המון שינויים.

2. בשיעורי תנ”ך אני מאוד אוהבת להשתמש בהומור דרך הצגות של הסיפורים בכיתה או דרך ההוראה שלי (לדוגמה לפני כמה שנים לימדתי את ספר שופטים ונכנסתי לכיתה לבושה כשופטת בית משפט, עם פטיש, גלימה וקשיחות בעיניים).

שנה שעברה חינכתי כיתה ו’. באחד משיעורי תנ”ך לימדתי על סיפור יעל וסיסרא. לקראת סוף השיעור עשינו חזרה בע”פ על הפרק שנלמד והרגשתי שחלק מהתלמידים לא קשובים לי. כדי להשיג את הקשב שלהם חזרה החלטתי לשנות קצת את הסיפור ולראות אם ישימו לב לשינוי. במקום להגיד שיעל נתנה לסיסרא חלב כדי שירדם, אמרתי שהיא נתנה לו לשתות זירו. חלק מהתלמידים קלטו והתחילו לצחוק וכל השאר שלא היו קשובים, לא הבינו על מה הצחוק. כשחזרתי על הבדיחה ואמרתי להם שכך רציתי לבדוק את ההקשבה שלהם, הם חייכו חיוך נבוך ומאותו רגע עיניהם היו נשואות אליי, הם הקשיבו, השתתפו ואף זכרו את הסיפור בשיעורים שלאחר מכן.

בסיטואציה הזאת השימוש בהומור קידם את היתרונות הבאים:

– משפר את היכולות המוחיות- נראה היה שהשימוש בהומור גרם לתלמידים לזכור את הסיפור הזה לאורך השנה, בכל פעם שסיפור יעל וסיסרא הוזכר הם צחקו שהם שתו זירו בטעם חלב.

-יוצר אווירה אופטימלית להוראה ולמידה- סיטואציה זאת ועוד רבות בהן אני משתמשת בהומור בדרכי ההוראה שלי יוצרים אווירה מאוד נעימה של צחוק, שייכות וחופשיות אך יחד עם זאת כבוד וגבולות מאוד ברורים.

הפונקציות החברתיות של ההומור בחיי

הפונקציות החברתיות והעיקריות אותן ההומור משרת בחיי הן תקשורת וזהות חברתית.

תקשורת

לכל מקום אליו אני מגיעה אני מצליחה להתחבר לאנשים באמצעות ההומור שלי, הציניות והחיקויים שאני עושה. זה ממש חלק ממני כך שאני לא עושה זאת באופן מודע ולרב זה גורם לאנשים להתחבר אליי ואני מודה שזה הקל עליי רבות במסגרות חדשות אליהן הגעתי. כמו כן, זה רק הגדיל את האנשים הטובים שמקיפים אותי. לדוגמה, לפני כחודש צילמתי דירה לסוכן נדלן (חלק מתחביביי בשנת השבתון) ולפני שנכנסנו שאלתי את שמה של הדיירת. כשנכנסתי עם המצלמה והציוד ישר אמרתי לה “היי עליזה מה שלומך? אני ליטל, את מוכנה לבוק שבאתי לעשות לך?”, באותה שניה היא התחילה לצחוק ומאותו רגע פשוט דיברנו מלא. היא הראתה לי את הפסנתר שלה ואז הגענו לזה שגם אני מוזיקאית והייתה שיחה נהדרת. לאחר מכן סוכני הנדלן שנכחו במקום הציעו לי לבוא לעבוד כסוכנת אם ככה אני מצליחה להתחבר לאנשים. 🙂

זהות חברתית

כנערה הייתי שמנמונת אבל הייתי בין ההכי מקובלות בשכבה. היום כשאני מסתכלת לאחור אני מאמינה שההומור שלי הוא חלק מתכונות האופי שלי שגרמו לי להיות אהובה. אני זוכרת שלאורך השנים הייתי צוחקת על עצמי, בין אם זה על המשקל, על השיער המקורזל וכו… וכך הייתי מצליחה להפוך את ה”מגרעות” שלי (שהיום הם לגמרי החוזקות שלי) לשקופות בעיני החברה ואפילו עם הזמן הצלחתי לאהוב את כל מה שהפריע לי דאז. בנוסף ההומור העצמי לעתים היה משותף עם נערות ונערים אחרים וזה יצר בינינו חיבור מיידי. אני זוכרת שהייתה ילדה שמנה בכיתה שלי שפעם אמרה לי שזה שאני צוחקת על עצמי בכיתה בנושא המשקל גרם לה להתחיל לצחוק על זה גם, לקבל את עצמה ואף הצליחה פתאום לפתח שיחות ולהתחבר לחבר’ה מהכיתה.

תגובה הומוריסטית לסיטואציה קשה בחיי

בשנה שעברה חינכתי כיתה ו’ (כיתת בנים) ובתחילת יוני נפרדתי מהם מאחר והייתי חודש לפני לידה ראשונה והעדפתי לצאת קודם לקונן ולהתרגל לעניין. כמה ימים לפני שיצאתי לימדתי בכיתה ופתאום תקף אותי ציר (לראשונה בחיי!).

אני מניחה שאם לא הייתי מול הכיתה, הייתי נבהלת ואולי מתקשרת לבעלי או לאימא שלי ונלחצת. כיוון שהייתי מול תלמידיי ולמזלי גם הסייעת שלי הייתה, הגבתי בהישענות על הקיר כשאני נוגעת בבטן ואומרת להם “חכו רגע אני צריכה לקחת אוויר…”, נשמתי כמה נשימות עמוקות ואז שאלתי אותם “מישהו יודע ליילד פה?”. זה היה ממש מצחיק לראות את השינוי בפנים מהרגע שהציר הגיע ועד השאלה המצחיקה ששאלתי אותם. הם ממש צחקו ואפילו ניגשו אליי לשאול אם אני רוצה מים או שניה לשבת. גם את הרגע הזה ניצלתי להומור ואמרתי להם בחיוך “תאמינו לי אתם… תנצלו כל רגע כזה כדי לא ללמוד…”. מאוד התרגשתי מהתגובה הרגישה שלהם (בכל זאת ילדים עם הפרעות התנהגות קשות) ושמחתי שהציר עבר ושזה היה בכיתה כי הרגיש לי איתם כמו משפחה, הרגשתי בנוח להיות שניה בכאב ושניה אחרי זה לצחוק על זה. אם זה היה בכיתה אחרת שאני מלמדת בה שיעור מקצועי והקשר עם התלמידים פחות חזק יכול להיות שהייתי מגיבה קצת אחרת.

לא היה לי קשה לשנות את התגובה האוטומטית שלי כי בכללי אני מאוד חיובית בסיטואציות כאלה. כמו כן, אין ספק שזה שידעתי שאני מולם ואיני רוצה להלחיץ אותם גרם לי להגיב ככה באופן אוטומטי עבורי.

כמובן שתרגול יכול לשפר את היכולת להגיב באנרגיה חיובית והומוריסטית לשינוי בלתי צפוי ואני בטוחה שמספיק לחוות כמה סיטואציות כאלה כדי להבין שתגובה חיובית משפרת חיים. אני מלמדת את התלמידים שלי כל הזמן פחות לקח ללב ויותר לצחוק על הדברים בקלילות כי הכל עובר ובסוף הלב שלנו סוחב עליו מטענים כבדים ומעיקים.

משימה 10.2 הומורפוביה

קודם כל מאוד נהניתי מהפודקאסט.

כמורה מחנכת אני משתמשת רבות בהומור, כמובן בשילוב גבולות וכללי כיתה. אני לא מפחדת להיתפס כקלילה ולא רצינית, לא מפחדת “לבזבז” זמן ומוצאת שההומור סייע לי רבות ביצירת קשר עם תלמידים רבים כשרובם היו מאוד מאתגרים. עקב הקרבה שנוצרה, השיעורים נראו אחרת והלמידה הפכה למשמעותית וכיפית.

בבית הספר בו אני מלמדת אנחנו מאוד מעודדים הומור ופתיחות מול התלמידים, גם במהלך שיעורים, גם בקשר האישי מולם וגם בטקסים ופעילויות חברתיות. בבית ספרנו זה מאוד חשוב כיוון שהתלמידים המיוחדים שלנו (בעיות רגשיות והתנהגותיות במסגרת פנימייה טיפולית), איבדו אמון במסגרות קודמות בהם היו ובכלל במבוגרים שפגשו בחייהם. הם מגיעים מרקעים וסיפורי חיים מאוד קשים ועל כן הקלילות וההומור משרים אווירה נעימה וגורמים להם לחוות את בית הספר ואת הלמידה באופן קליל יותר, כך שיום הלימודים עובר להם במהירות ובכיף.

אני בטוחה שזה נכון שבחלק ממסגרות מערכת החינוך יש הומורפוביה ואני גם יכולה קצת להבין את הקושי של מורות.ים שמלמדים בבתי ספר רגילים בכיתות של 30 פלוס ילדים וחייבים להספיק חומר לימודי. יכול להיות שהם חוששים להשתמש בהומור כדי לא להסיח את תלמידיהם, לאבד שליטה ו”לבזבז” זמן. אני יכולה להבין את החשש אבל באמצעות ההומור הם אפילו יכולים להרוויח זמן וליצור אצל התלמידים קרבה ולמידה משמעותית יותר וכך השיעורים יתנהלו בדרך יעילה ומעניינת והתלמידים יזכרו טוב יותר את הנלמד. אני חושבת שצריך לדעת איך להשתמש בהומור ואולי לא כולם יודעים לעשות זאת. כיום יש אנשי חינוך שממש הפכו לכוכבי רשת באמצעות הוראה משולבת הומור ובגובה העיניים.

מאוד התחברתי להעצמת ליצן הכיתה. להרבה מורים יש את החשש מאותו תלמיד אבל לאותו תלמיד יש כוח רב על הכיתה וצריך לנצל זאת. אני מאוד אוהבת להשתמש בליצן הכיתה כעזר לשיעורים שלי, כשהוא מועצם על ידי הוא מגוייס לשיעור וכך שאר התלמידים אחריו.

משימה 11.3 הומור בטוח

אני נוטה להשתמש בהומור בכל סיטואציה ולא בהכרח נצמדת להומור הבטוח.

מאוד הזדהיתי עם ההומור בקרב ילדים כי כמובן שהם הקהל הכי טוב, קל להצחיק אותם ולהשתטות איתם. כמו כן, הזדהיתי גם עם ההומור תחת השפעת אלכוהול. אמנם היום אני פחות חזקה בתחום, אבל כשהייתי צעירה יותר עבדתי במשך שנים כמלצרית בפאב ולא אחת מצאתי את עצמי בסיטואציות שאני שותה ומשתחררת. הרבה פעמים חברות שלי אמרו שכשאני שיכורה אני הכי מצחיקה. אין ספק שלפעמים אני בטוחה שגם עשיתי בושות אבל כשנמצאים תחת השפעת אלכוהול יש “תירוץ” לבושות.

מבחינתי ההומור הכי בטוח הוא דווקא בקרב אנשים שקרובים אליי, חברים ומשפחה. הם מכירים את ההומור שלי ואני נתפסת בחברת הקרובים לי כמצחיקה כך שאני לא חוששת. בקרב אנשים הקרובים לי אני לא עושה מופע סטנדאפ, אני פשוט מדברת על דברים בשילוב הומור, מספרת סיפורים בדרך שהיא פיקנטית ומצחיקה ואני גם מאוד צינית וזה יוצא לי טוב… 🙂

אני לא חושבת שיש סיטואציה מסוימת שבה לא נוח לי לצחוק, מאוד נוח לי לצחוק בכל סיטואציה ועם כל אדם. הומור הוא לגמרי חלק ממני ובאופן טבעי, כך שאני משלבת אותו בדרך שהיא מותאמת סיטואציה ומותאמת למי שסביבי.

11.5 סגנון ההומור- שאלון HSQ

התוצאה שיצאה לי בשאלון היא Affiliative Humor=56.

ידעתי כבר לפני שעניתי על השאלון שזו תהיה התוצאה שאקבל כי אני מאוד אוהבת להשתמש בהומור בחברת אנשים. כיף לי לצחוק ולהצחיק את הסובבים אותי ואני יוצרת המון קשרים באמצעות ההומור.

במקום השני עם 22 יצא לי הומור עצמי שגם זה מאוד אופייני לי. לא ממקום של לצחוק על עצמי כדי להצחיק, אלא ממקום של אהבה עצמית על אף המגרעות, ויש מגרעות כמו אצל כולם.

תודה על הקורס

ושלא נפסיק לצחוק ולחייך לעולם!

🙂