הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות

הכרזת עצמאות היא הכרזה של מדינה המכריזה על כך שהיא ריבונית (עצמאית) ואינה כפופה למדינה אחרת (לה היתה כפופה בעבר), בהחלטות בנושאי מדיניות פנים ומדיניות חוץ .

בישראל נחשבת הכרזת העצמאות למסמך יסוד, הנותן לגיטימציה (תוקף) חוקי ובינלאומי להקמת מדינת ישראל.

הרקע להכרזת העצמאות 

החלטת האו”ם על חלוקת ארץ ישראל ל 2 מדינו, 29.11.47 – כ”ט בנובמבר 1947.

החלטת בריטניה על פינוי ארץ ישראל ב 15 במאי 1948.

דחיית החלטת האו”ם ע”י הערבים.

ב-29 בנובמבר, 1947 החליט ארגון האומות המאוחדות (האו”ם) על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. הוחלט על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות – יהודית וערבית. הישוב היהודי קבל את חלוקת האו”ם ואילו הישוב הערבי דחה אותה, פתח  בפעולות איבה נגד הישוב היהודי. זו הייתה תחילת מלחמת העצמאות.

מאחר והישוב היהודי קיבל את תכנית החלוקה ואת המדינה הקטנה שניתנה לו, ב-14.5.48 (ה’ באייר תש”ח) הוכרזה המדינה היהודית. במעמד הזה למעשה הוקמה מדינת ישראל.

קראו את השאלות לפני הצפייה בסרטון, כך שתוכלו במהלכו לכתוב לעצמכם נקודות להתייחסות.

בתום הסרטון הרחיבו את נקודות ההתייחסות אותם אספתם במהלך הצפייה וערכו אותם לתשובה עניינית.

השאלות:

השאלות:

1.      מהם הנתונים שמתגלים  לך על דוד בן גוריון בעקבות צפייה בסרטון?

2.      מיהם הדמויות הנוספות שמוזכרות בסרטון מלבד דוד בן גוריון ומה תפקידם?

3.      איזה גופים מנהליים הוקמו עוד לפני הכרזת המדינה?

4.      מדוע מציע דוד בן גוריון לא לקבוע את גבולות המדינה?

5.      איזה שמות מוצעים למדינת ישראל, מה משמעות השם ישראל על פי הסרטון?

6.      מהי ההחלטה הסודית שהתקבלה?

7.      היכן התקיימה  ההכרזה, תאר את העיצוב של האולם בו התקיימה הכרזת המדינה?

8.      תארו את הויכוחים אודות תוכנה של ההכרזה.

9.      על מה חתמו אנשי מועצת העם בתום ההכרזה?

10.     מהם הקווים המאפיינים  את בן גוריון לפי המוצג בסרטון?

תוכן מגילת העצמאות

למגילת העצמאות 3 חלקים:

חלק היסטורי – מתייחס אל העבר – בחלק זה יש אירועים היסטוריים מהעבר של העם היהודי, הקושרים אותו לארץ ישראל. חלק זה גם מנמק את זכותו מדוע מגיע לעם היהודי מדינה משלו בארץ ישראל באמצעות 3 הצדקות (נימוקים, לגיטימציות) מבחינה היסטורית, משפטית וטבעית.

חלק מעשי – מתייחס אל ההווה ובו נקבע שם המדינה והתחייבות להקמת מוסדות המדינה.

חלק הצהרתי – מתייחס אל העתיד ומצהיר על אופייה של המדינה. בנוסף, בחלק זה מופיעות 4 קריאות אל גופים ומדינות שונות ומופיע סיום ההצהרה וחתימה עליה.

חלק ראשון: החלק ההיסטורי – ההצדקות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל

בחלק זה תיאור קצר של ההיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל ובגולה: 

תקופת המקרא עד הגלות – נוצרו השורשים התרבותיים והמדיניים – התנ”ך – ספר הספרים הנצחי.

1897 – הרצל – הקונגרס הציוני הראשון (תכנית באזל), שהכריז כי היהודים הם לאום שזקוק למדינה.

השואה – 1945 – 1939 – אובדן 6 מיליון יהודים.

העליות לארץ ישראל.

תכנית החלוקה של האו”ם – כ”ט בנובמבר.

מתיאור ההיסטוריה עולות 3 הצדקות שמוכיחות מדוע העם היהודי צריך להקים מדינה דווקא בארץ ישראל:

הצדקה היסטורית – מבטאת את הקשר בין העם היהודי לטריטוריה, לאדמת ארץ ישראל.

הצדקה משפטית בינלאומית – ההכרזה מפרטת 3 מסמכים משפטיים בינלאומיים המכירים בזכותו של העם היהודי למדינה.

החלטת כ”ט בנובמבר.

הצהרת בלפור וכתב המנדט.

הצדקה טבעית – לכל עם מעצם היותו עם מגיעה מדינה משלו בטריטוריה כלשהיא, לכן גם לעם היהודי יש זכות למדינה ריבונית בארצו כמו כל עם אחר.

חלק השני: החלק המעשי – ההכרזה על הקמת המדינה.

* קביעת שם למדינה החדשה – “מדינת ישראל”.

* צורת משטר – דמוקרטיה (המושג אינו מוזכר במפורש), אך מבינים שמדובר בדמוקרטיה, בשל העובדה שמפורטים עקרונות שמתאימים

   למשטר דמוקרטי:

   קיום בחירות למוסדות השלטון.

   חוקה

   הפרדת רשויות : רשות מחוקקת – כנסת/פרלמנט – מועצת העם.

                       רשות מבצעת – ממשלה – מנהלת העם.

החלק השלישי – החלק ההצהרתי – דמותה העתידית של המדינה ופניות לגורמים שונים:

בהכרזה נקבעו שני יסודות של המשטר במדינת ישראל המפורטים בחלק זה, מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית

היסוד הראשון – מדינה יהודית : מדינה שתהייה בעלת זהות לאומית יהודית והזהות היהודית תבוא לידי ביטוי בדגל שלה, בהמנון, בחוקים ועוד.

היסוד השני – מדינה דמוקרטית:

כלומר מדינה המחויבת לערכי הדמוקרטיה: החירות והשוויון.

ביטויים מההכרזה המבטאים מחויבות להקמת מדינה דמוקרטית:

• מחויבות לחירות: (ציטוט): “מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות הצדק והשלום”.

• מחויבות לשוויון: (ציטוט): “מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין”.

ארבע פניות/ קריאות של מדינת ישראל לגורמים שונים לשיתוף פעולה:

• פנייה לאו”ם – שיכיר במדינת ישראל ויקבל אותה כחברה באו”ם.

• פנייה לערבים תושבי ארץ ישראל – לשתף פעולה ולקבל בתמורה אזרחות מלאה ושווה ונציגות במוסדות השלטון.

• פנייה ליהודים בגולה. – לעלות לארץ ישראל ולעזור בבניין המדינה.

      פנייה למדינות ערב השכנות – קריאה לשלום ושיתוף פעולה, קידום המזרח התיכון.