המילחמה הפיתומית

שלום! הסיפור שלי מתבסס על סיפור שכרה איתי…

הכול התחיל ביום החד בשמחת תורה. אני והחי[אלימלך]יתוררנו למשמה אזקה! ישר אחי רץ להיר את החי שיברחו למקלת. ואני רשתי לממד [תוך קדי מחית כפהים שכולם יתררו]עך פיטום הבי המר לי שזה לא  שלנו[ההיר שלנו] ושכבר שהה ושהמה בומים והזקות במהל 3 השהות{בהרך} סבה וסבתה שלי יתררו[שיגו ליתרך לחג]

וכול ערץ יתה על הגלגלים. והיה לנו בהיר בסביבות ה12 הזקות! [סי לקרית מלחי!]

להחר מיכן הבי הלך למיכבה ושמה משהו על מחבלים שפרצו לערץ הבל לא הבנו כלום בהמשח היום סבה שלי גם שמה משהו על מחבלים והינו מבולבלים אבל לא יתרגשנו [כי לא הבנו כלום] החריזה אני ואחי והבי אלחנו ליתפלל מנחה מעיריב

כשחזרנו איה הבירה מוזרה[וברקה בומים והזקות] ומה ששמנו היה עד יתר מפתיה ומלחץ… מהלה הרבים במהלח ההשחת דאת של התילים שברו את הגבול! עם תרכטורים ופרצו לישראל עם הזיפים וטרכטורנים ונכנשו לתוך שדרות, נתיבות, הכפרים,…!