השפעת העלייה על מערכת הכלכלה בישראל

שאלות החקר

שאלת החקר:

*כיצד הושפעה מערכת הכלכלה בישראל בעקבות עליית האוכלוסייה של שנות ה-90?

שאלות חקר נוספות:

*האם יש קשר בין ההאטה בפעילות הכלכלית לבין עליית האוכלוסייה של שנות ה-90?

ההשערות שלנו:

*ההשערה שלנו היא, שנושא הכלכלה בישראל מחולקת לשני מקרים.

1) העלייה של שנות ה-90 הועילה למדינת ישראל בתחומים מסוימים.

2) אולי העלייה של שנות ה-90 גרמה לירידה ברמת החיים של קבוצות אוכלוסייה שונות.

שיטות המחקר שלנו הם:

1) חיפוש ברשת אחר מקורות מידע כתובים.

2) אקטואליה ועיתונות.

3) ראיונות על אנשים.

מדוע בחרנו בשאלה זו?

בחרנו בשאלה זו מכיוון:

נושא הכלכלה תמיד היה נושא שהיה לנו עניין בו.

לפי דעתנו ניתן לחלק את נושא הכלכלה להמון תתי נושאים מעניינים שבאמת נושא זה ירתק וילמד אותנו המון על כלכלת ישראל.

כלכלת ישראל:

כלכלת ישראל היא כלכלת שוק מעורבת בה לממשלה חלק משמעותי, לצד מגזר פרטי מפותח, הכולל תעשיית היי-טק משגשגת. מגזרי תעשייה מרכזיים נוספים הם התעשייה הביטחונית, תיירות, עיבוד מתכת, עיבוד כימיקלים, מכשור רפואי ועיבוד יהלומים. ישראל ענייה יחסית במשאבי טבע ולכן תלויה ביבוא מוצרים וחומרי גלם כגון נפט, דלק, פחם ומזון.

עליית שנות ה-90

בשנות ה-90 הגיעו לארץ כמיליון עולים, רובם מברה”מ לשעבר. העלייה הביאה לגידול בצריכה הפרטית והציבורית, ולהשקעות בבנייה למגורים. הסכם השלום עם ירדן(1994) והסכמים עם הפלשתינים, יצרו אפשרויות כלכליות חדשות לישראל. משקיעים זרים השקיעו בארץ, והמשק צמח במהירות (כ-%6 בממוצע לשנה). תעשיות ההיי-טק פרחו, והמשק הישראלי נפתח לסחר עם מרבית מדינות העולם.

עוד על העלייה:

העולים הצליחו להשתלב בהצלחה בכלכלה הישראלית בענפי המשק השונים, והם מאופיינים כבעלי שיעור השתתפות גבוה בכוח העבודה. תחום ההיי-טק עבר מהפכה זוטא עם החדרתן של החממות הטכנולוגיות שבמקורן הוקמו על מנת לספק מקומות תעסוקה דרך יוזמה אישית לאלפי המדענים והמהנדסים. חלק נכבד מענף הבנייה בישראל מאויש על ידי מהנדסים אזרחיים יוצאי חבר המדינות, זאת עקב הדגש הרב ששמה ברית המועצות על הפיתוח התעשייתי והעירוני בשנות ה-60 ושנות ה-70 של המאה ה-20, שהדגיש את הנכבדות שבתחום.

מחקר שנערך ב-1995, שבדק את רמת השכר של העולים המשכילים (16 שנות לימוד ומעלה) ביחס לרמת השכר של הוותיקים בעלי אותה רמת השכלה, הראה שרמת השכר של העולים עולה בהתמדה ביחס לזה של הוותיקים. שכרו של עולה חדש בעל ותק של שנה אחת בארץ עומד על 40% משכרו של ישראלי ותיק, כאשר שכרו של עולה המתגורר 6 שנים מגיע לכ-70% משכרו של ישראלי ותיק. בקבוצת הגילאים 22 – 40, בעלת 16 שנות לימוד ומעלה, הפער בין העולים לוותיקים נסגר, וכעבור 6 שנים אף נרשם פער של כ-6% לטובת העולים.

:כיצד השפיעה העלייה על מערכת הכלכלה בישראל

רבים מהעולים השתלבו היטב בשוק העבודה הישראלי הודות לרמת השכלתם ובשל הסכמתם לעבוד בכל עבודה, גם כזו אשר ישראלים ותיקים העדיפו לא לעבוד בה. העלייה הביאה לגידול מהיר בביקוש המצרפי (בתחום הצריכה הפרטית ובהשקעות לבנייה) ובהיצע כוח העבודה במשק. במקביל, דרשה העלייה משאבים רבים לצורך חינוך, בריאות, הסבה מקצועית ושירותי רווחה. לדעת מומחים, קליטת העלייה אינה נטל על המשק אלא נכס. הכסף לשכן את העולים יילקח מהלוואות בחו”ל. העולים יחזירו הכל בעבודה קשה.

מה קרה ברגע עליית שנות ה-90:

• יצירת מקומות עבודה רבים בבניה ובענפים אחרים והשכר עלה בהתאם .

• גידול בהשקעות והאצת הצמיחה הכלכלית .

• רבים מהם מצאו עבודה ולא נוצרה אבטלה גדולה היות ורבים מהם וויתרו על מקצועם ועבדו בעבודות חדשות שחלק גם בעלי מעמד חברתי נמוך .

• נטייה להתבדלות כקהילה  ולשמר את תרבות המוצא שלהן ולכן רבים מהם חיים  בשכנות.

מדיניות הקליטה הישירה:

מתוך ניסיון להימנע משגיאות העבר וכדי לא לכפות על העולים מדיניות שאינה מתאימה להם, הוחלט לקלוט הפעם את העולים בשיטת הקליטה הישירה. על פי שיטה זאת נקבעו מענקים כספיים לתמיכה בעולים בשנים הראשונות לשהותם בארץ. המענקים ניתנים לכל משפחת עולים בהתאם לגודלה. מכאן ואילך העולים אחראים לעצמם – למצוא דיור ומקום עבודה, ללמוד את השפה העברית וכו’. המדיניות החדשה נקבעה מתוך כוונה לא להתערב בתהליכי הקליטה ולתת לעולה אפשרות לקבל החלטות הקשורות לעתידו: איפה יגור, היכן יעבוד, היכן ילמדו ילדיו ועוד. ואמנם, התלות של העולים במנגנוני הקליטה פחתה בכל הנוגע לחיי היום-יום. אבל משרדי הממשלה והסוכנות היהודית המשיכו להיות מעורבים בתהליך הקליטה: הם יזמו פרוייקטים של בנייה )שכן בארץ לא היו מספיק דירות ריקות(, קבעו תכניות לימוד מיוחדות לילדי העולים, הקימו מסגרות ללימוד עברית לעולים מבוגרים, ונתנו לרשויות המקומיות תקציבים לפיתוח שירותים לעולים בתוך הקהילה.

מדיניות הקליטה הישירה (תחום ראשון)

בתחום הדיור

כאמור, על פי מדיניות הקליטה הישירה יכלו העולים לבחור היכן הם רוצים לגור. משרד הבינוי והשיכון סייע לעולים ברכישת דירות, ועודד תושבים ותיקים להשכיר דירות לעולים )על ידי כך שפטר את המשכירים מתשלום מס על ההכנסות מההשכרה(. כאשר גבר גל העלייה והיצע הדירות לא ענה על הביקוש, הוכנו במהירות אתרי קרוואנים לצורך מגורים זמניים של העולים, והחלה בנייה מהירה של דירות בערים שבשולי המדינה. הדירות החדשות נמכרו לעולים במחירים זולים במיוחד. בתחילת תהליך הקליטה נטו העולים להתגורר בערי מרכז הארץ, בעיקר בקבוצות גדולות – כדי לשאוב כוח אלה מאלה. עם הזמן חשו העולים ביטחון רב יותר והחלו “להתפזר” בארץ לפי שיקולים של תעסוקה ודיור.

מדיניות הקליטה הישירה (תחום שני)

בתחום התעסוקה –

העלייה מבריה”מ לשעבר כללה שיעור גבוה במיוחד של עולים בעלי מקצועות אקדמיים, מקצועות טכניים ומקצועות חופשיים. רוב העולים נקלטו בעבודה באופן עצמאי, והממשלה התערבה בעיקר במתן תמיכה כספית למעסיקים שהעסיקו עולים, בארגון תכניות של הכשרה והסבה מקצועית, ובסיוע במציאת מקומות עבודה

אבטלת העולים:

עולים רבים היו מובטלים בשנים הראשונות לעלייתם ארצה, אך בתוך תקופת הסתגלות בת כ-5 שנים ירדה רמת האבטלה של העולים לזו ששררה אז במשק הישראלי כולו. כיצד? כדי למצוא עבודה ולהתפרנס נאלצו עולים רבים לוותר על המקצוע שבו עסקו בארץ מוצאם ובו היו מומחים ומנוסים, ולמצוא עיסוק חדש, בדרך כלל עיסוק שמעמדו החברתי-כלכלי נמוך יותר. כך היה אפשר למצוא אפילו רופא שעסק בעבודות ניקיון, ומנצח על תזמורת ששימש כשומר לילה. עולים רבים חשו תסכול ואכזבה ממצב זה.

השפעת העלייה על תפרוסת האוכלוסייה:

העלייה הגדולה של שנות ה-90 לא שינתה את התפרוסת של אוכלוסיית ישראל. לא הוקמו עבור עולים אלה יישובים חדשים, והמקומות שהם בחרו להתיישב בהם לא שינו את היחס המספרי בין תושבי מרכז הארץ לתושבי צפון הארץ ודרומה. ולמרות זאת, בערים מסוימות בארץ מהווים עולי שנות ה-90 כמעט מחצית מהאוכלוסייה. שני שלישים מהעולים העדיפו להתיישב בשני אזורים עירוניים גדולים: אזור חיפה וסביבותיה, ואזור החוף שמחדרה ועד אשקלון. עולים רבים התיישבו גם באזור באר שבע. באזור הצפון ובאזור ירושלים, לעומת זאת, התיישבו מעט עולים. בכל המקומות העדיפו רוב העולים להתיישב ביישובים העירוניים, שבהם היצע התעסוקה גדול ומגוון

המסקנות שלנו:

• עליית שנות ה-90 הועילה למערכת הכלכלה בישראל, זירזה ושיפרה אותה.

• רוב אוכלוסיית העולים הגיעה מ”ברית המועצות”.

• דרשה העלייה משאבים רבים לצורך חינוך, בריאות, הסבה מקצועית ושירותי רווחה.

• העלייה הביאה לגידול בצריכה הפרטית והציבורית, ולהשקעות בבנייה למגורים.

• העולים העדיפו להתיישב בשני אזורים עירוניים גדולים: אזור חיפה וסביבותיה, ואזור החוף שמחדרה ועד אשקלון. עולים רבים התיישבו גם באזור באר שבע.