הפחה נחמיה יומן אישי

התחלת דרכי ביהודה:

לאחר 13 שנה  עליתי ליהודה אני מרגיש מפוחד, שמח, מרוגש אבל חושש ממה שעלול לבוא…  הגיעו אלי דיווחים על קושי האוכלוסייה, על חומות ירושלים, שצריך לבנות ולשקם הכל, המטרה שלי בעלייה הזו היא לעזור כמה שיותר לעם שלי, ביקשתי רשות מן המלך לעלות ולבנות את ירושלים, קיבלתי מממלך פרס מעמד רשמי של מושל (פחה) יהודה, זה תפקיד בעל משמעות ואני מתרגש וחושש ממנו אבל יודע שאעשה הכל כדי להיות ראוי לתפקיד.

כאשר הגעתי לירושלים התחלתי לסייר מסביב לחומות העיר הזדעזעתי מההרס וממה שקורה לבני ישראל , המטרה שלי הייתה ליצור תוכנית שיקום החומות ובכך הייתי זקוק לפועלים, כאשר שמעו השומרונים על כוונתי לביצור ירושלים הם ביקשו להשתתף אך לא הסכמתי להם להשתתף, בשל אי הסכמתי בנוגע שהם יצטרפו למלאכה הם ניסו להעליל עלי שבכוונתי למרוד במלך פרס ולבגוד בו, אך הם לא  הצליחו לעשות זאת ועליתי עליהם לפני שהספיקו לעשות משהו.

חילקתי את העבודה של שיקום העיר ל-42 קבוצות של משפחות, וכל אחת מהן הייתה אחראית על גזרה משלה. כל קבוצה הייתה מחולקת כך שחציה עסקו בבניה וחציה השני שמרו על אותה גזרה, ובכך הצלחתי למנוע את כוונתם של אויבי יהודה לערוך התנפלות מאורגנת על העיר ירושלים, כדי להבטיח את ההגנה על העיר ציוותי  על כל הבונים להישאר ללון בעיר ולהשתמש בשופרות מיד בעת הצורך, בשביל לגרום לכולם להקשיב הייתי בכוננות מתמדת כך שגם לא פשטתי את בגדים, אפילו לא בשעת השינה. כאשר ראו השומרונים בראשות סנבלט החורני שהם אינם מצליחים לעצור את הבנייה, ניסו ליזום לי מלכודת כדי להרוג אותי מחוץ לירושלים, אך לא נפלתי למלכודת זו, אף על פי שניסו זאת מספר פעמים.

במהלך תקופת הבנייה היה עליי להתמודד עם משבר ציבורי עקב המצב הכלכלי הקשה בו העם היה נתון בגלל מיסים גבוהים של השלטון הפרסי ושנות בצורת, שפגעו קשות ביבול, שמעתי את תלונות העם וכעס על העשירים שניצלו את המצב לניצול העניים, במיוחד אותם עשירים שעקב תפקידם בבית המקדש היו פטורים מהמיסים הכבדים אותם היו חייבים כל השאר לשלם לשלטון הפרסי, כינסתי  את הציבור הצעתי לעשירים להחזיר את האדמות ולבטל את החובות של העניים, כדי שכולם יצטרפו הייתי הראשון שעשה כהצעתי והצהרתי שאני ומקורבי מוותרים על חובות העניים, הוצאתי מהעשירים הבטחה, אולם לא הסתפקתי בכך ודרשתי מהם גם שבועה לקיים הבטחתם זו, אמרתי לעשירים לשחרר עבדים יהודים שנמכרו לעבדות משום שלא הצליחו לשלם את חובותיהם.

בגלל המצב הכלכלי הקשה הפסיק העם לתת את מתנות הכהנים והלוים, כתוצאה מכך נאלצו הלויים והכהנים לצאת ולעבוד בשדותיהם, דרשתי לתת את להם את המתנות ובכך חיזקתי את מעמדם ומנעתי מהם את הצורך לעזוב את ירושלים. בנוסף דאגתי לפרנסת הלויים ונתתי להם תפקידים של שוערים ושומרים בחצר המקדש ותפקיד השומרים על שמירת השבת.

המשך דרכי ביהודה :

בכ”ה באלול, לאחר 52 ימים מעת שהחלה העבודה, הושלמה בניית החומה, בה השתתפו כל שכבות העם לאחר מכן נערכה על ידי  ועזרא הסופר חנוכת חומת ירושלים בשמחה רבה, שבמהלכה קידשנו על פי ההלכה את חלקי העיר שנוספו לעיר, חנוכת החומה לוותה בנגינה והוקרבו בה קרבנות רבים לאל. בניית החומה העניקה לעיר ביטחון ויכולת עמידה מול אויבים וחיזקה את מעמדה של ירושלים כעיר הראשית ביהודה, בנוסף החומה סייעה לשמור על אופייה היהודי של ירושלים. שערי העיר נסגרו בכל ערב, ובשבת הוצבו בשערים שומרים שתפקידם היה למנוע מסוחרים נוכרים להיכנס. הממונה על השמירה היה חנניה, שהיה אחי.

ההגעה שלי והארגון מחדש בבית המקדש הביא להתנגשות בין הכוהן הגדול אליי החזרתי את המשפחות המסולקות לעבוד בבית המקדש, חידשתי את מעמד הלווים, מנתי פקידים חדשים לאוצרות המקדש, פעולות אלו שברו את המונופול הכלכלי של משפחת אלישיב והביאו לידי דמוקרטיזציה בעבודת המקדש.

מעמדי התחזק ואהדת העם אלי גברה לעומת ההתנגדות מצד כוהני ירושלים ושריה.

המטרה שלי הייתה להחזיר לתפקידיהן את משפחות הכוהנים המודחות, לחדש את מעמד הלווים.

לאחר בניית החומה פעלתי כדי להגדיל את האוכלוסייה היהודית של העיר שהייתה  מעטה באותם ימים, חייבתי עשירית מתושבי כל יישוב ביהודה לעלות לירושלים. תושבים אלו להם נוספו רבים שעלו מרצונם לירושלים בעקבות בניית החומות, הגדילו באופן משמעותי את אוכלוסייתה היהודית של ירושלים.

ראיתי בירושלים כמרכז דתי לאומי ולכן היא הייתה חייבת להוות דוגמא לשמירת השבת, סגרתי את שערי העיר לקראת שבת ובשבת הצבתי שומרים שתפקידם היה למנוע מסוחרים נוכריים  להיכנס לירושלים ולסחור בה, המטרה שלי הייתה להבטיח את שמירת השבת לחזק את אורח החיים היהודי ולהבדיל מאורח חיים הנוכרי.

בהמשך

השתמשתי בכוח שלי והתעללתי ביהודים שנישאו לנשים נוכריות, סילקתי כוהנים שנישאו בנישואי תערובת ומיניתי במקומם כוהנים שלדעתי יותר טובים בנושאים שונים. אספתי את כל העם לפעולת קריאה בתורה. היוזמה לכך באה מן העם. התורה אינה סוד של קומץ אנשים וכל אדם חייב לדעת מה כתוב בתורה. כל זאת על מנת שהאדם יבין מה נדרש ממנו, איך עליו לנהוג, מהי מידת האחריות הציבורית והאישית, השכר והעונש הצפויים על התנהגותו.

אספתי את כל העם לפעולת קריאה בתורה, היוזמה לכך באה מן העם, התורה אינה סוד של קומץ אנשים וכל אדם חייב לדעת מה כתוב בתורה. כל זאת על מנת שהאדם יבין מה נדרש ממנו, איך עליו לנהוג, מהי מידת האחריות הציבורית והאישית, השכר והעונש הצפויים על התנהגותו.

לאחר שתים עשרה שנים בארץ שבתי לבבל כפי שהבטחתי למלך הפרסי, לשם המשך שירותי אצל מלך פרס.

שנת 431 לפנה”ס

לאחר תקופה שבתי לירושלים בליווי צבאי, עם  השיבה שלי גיליתי שהתגלו פרצות בחומות הדת שבוצרו על ידו שנים קודם לכן, פעלתי בתקיפות רבה סילקתי את טוביה העמוני שפלש לבית המקדש והורתי לעם להביא למקדש את התרומות והמעשרות ששימשו לפרנסת הכוהנים והלויים שעבדו במקדש, עצרתי את המסחר בעיר בשבת ופעלתי נגד נישואי התערובת שנעשו בעת היעדרו וגירשתי את נכדו של הכוהן הגדול בשל נישואין אלה.

היו לי המון מתנגדים בגלל שחשו מאיומים מהתחזקות יהודה, בגלל הפעולות שלי שפגעו להם בחברה ובכסף אבל אני יודע שמה שעשיתי במהלך השנים ביהודה בסופו של דבר שיקם ועזר לעם היהודי גם אם לא כולם רואים את זה.